מחיר העוף הטרי לרשתות השיווק עלה בחודשיים האחרונים בשיעור של 40% למחיר של 14.8 שקל לק"ג. במקביל, נרשמה עלייה דומה במחיר חלקי העוף, כגון כרעיים וחזה עוף.
רשתות השיווק מפנות אצבע מאשימה אל המשחטות ומעלות חשש כי המשחטות מתואמות ביניהן על מחיר העוף, וכך מצליחות לשמר את מחירו הגבוה.
כל הרשתות הקמעונאיות העידו בפני "גלובס" כי בעוד שבעבר מחיר העוף היה נתון למשא-ומתן בין רשתות השיווק למשחטות, הרי שבחודשיים האחרונים המשחטות מציגות מחירים זהים ולא מוכנות לקיים כל משא-ומתן בדבר המחיר לרשת.
"תמיד אחרי החגים מחירי העוף יורדים, והשנה לא חלה ירידה במחיר העוף", אומר אחד הקמעונאים ל"גלובס", ומסביר כי עליית המחיר בחגים באה בעקבות עלייה בביקוש, ולכן באופן מסורתי אחרי החגים המחירים יורדים.
לדבריו, "בשנה שעברה בתקופה הזאת מחיר העוף לא הגיע ל-10 שקלים לק"ג. הייתה יכולת מיקוח עם המשחטות. לדוגמה, היו דורשים מחיר מסוים לכרעיים, הייתי מבקש בשקל פחות, ובסוף היינו מסכמים על 70 אגורות פחות. היום אין יכולת מיקוח, וכל המשחטות דורשות את אותו המחיר בדיוק".
דברים דומים אומרים ל"גלובס" בכירים נוספים ברשתות השיווק, שלדבריהם המשחטות הפכו ל"חומה בצורה".
בכיר באחת הרשתות סיפר כי "אם עד לפני חודשיים-שלושה היינו קונים עוף ב-9 שקלים לפני מע"מ, היום אנחנו קונים בכ-15 שקל לק"ג לפני מע"מ. הם מעלים מחירים בלי פרופורציה. מחיר התערובת לא התייקר עד כדי כך. המחיר הסביר שצריכים לגבות הוא 13-13.5 שקל לק"ג ולא יותר".
רמי לוי, בעל השליטה ברשת רמי לוי שיווק השקמה, מסכים עם חבריו. "לא רק שהמחיר זהה, הוא גם עלה ב-40%", הוא אומר. "יש תיאום בין המשחטות, וזה חזר להיות מה שהיה לפני כמה שני,ם כשהן הגבילו את כמות הייצור כדי לגרום להיצע נמוך ומחיר גבוה. המשחטות מדברות ביניהן. כששאלתי את המשחטות, הן אמרו לי שמשרד החקלאות התיר למשחטות או למגדלים לדבר ביניהן. אם לא התירו להן, צריך לעשות לזה סוף".
שוק של 6 מיליארד שקל בשנה
שוק הפטם וההודו מגלגל 6 מיליארד שקל בשנה במונחי יצרן. בשוק יש 4 שחקנים גדולים: עוף טנא שבבעלות עוזי מחלב; עוף טוב שבבעלות משקי בית-שאן ומשקי עמק הירדן; מילואות (מילועוף) של משקי המפרץ; וא.ת שיווק הנמצאת בבעלות משותפת של תנובה (50%) ואמבר (50%). 4 הגופים יחד מחזיקים בנתח שוק כספי של 55%.
חוק ההגבלים העסקיים אינו חל על מגדלי תוצרת חקלאית. מכאן שלמגדלי העופות מותר לחלק כמויות ולתאם ביניהם את הגידול. כחלק מכך החליטה מועצת הלול לצמצם את גידול האפרוחים, פעולה שנועדה לשלוט בהיצע ולהשפיע באופן זה על המחיר. בעקבות זאת גם צמצמו המשחטות את מספר ימי השחיטה מ-5 ל-4 ימים בלבד.
אלא שבזמן שהפטור חל על מגדלי העופות, הוא אינו חל על משווקי העופות שאינם מגדל עופות. על-פי החוק, ברגע שעוף עובר שחיטה, הוא כבר אינו נחשב לתוצרת חקלאית, ולכן הפטור אינו חל על המשחטות.
לפני שנים אחדות הקימו המשחטות פורום משותף שמנוהל על-ידי אבשלום דולב. בהתייחס לשאלת "גלובס" שהופנתה למשחטות האם תיאמו את מחיר העוף, השיבו המשחטות עוף טוב, מילואות (מילועוף) וא.ת שיווק כי דולב משמש כראש ארגון המשחטות, ולכן הוא הגורם המוסמך להשיב בעניין.
דולב טוען כי לא מדובר בארגון המשחטות, אלא ב"פורום סיטונאי העוף הטרי בארץ", שבו חברות כל המשחטות הגדולות. "הסיטונאים הגדולים של העופות, שהם גם בעלי המשחטות, החליטו שהם רוצים ייצוג כלפי רשויות השלטון. הפורום מתכנס אחת לחודשיים-שלושה בנושאים שונים", אמר דולב וטען כי הפורום לא עסק בתיאום מחירים: "זה מוכחש מא' עד ת'".
שוק העוף
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
