דורון כהן: "מתעסקים יותר במחיר הקוטג' מבשיווק הפנסיוני"

מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, יוצא בביקורת על מערך השיווק הפנסיוני של סוכני הביטוח. "אני רואה דוגמאות של אנשים מאוד מבינים, שהלכו לסוכן ביטוח שאין לו מושג אפילו בחישובי ריבית, כדי שיקבע להם את חישובי הפנסיה. בסופו של דבר הסוכן הזה נתן להם את ההסדר שבו הוא מקבל את העמלה הכי גבוהה. אנשים משקיעים יותר זמן בהשוואה של מחיר הקוטג' מאשר בנושא הייעוץ הפנסיוני", אמר כהן בראיון למגזין הבנקאות של איגוד הבנקים, שיפורסם בימים הקרובים.

כהן מוטרד ממערך הייעוץ הפנסיוני הנוכחי. "מתן ייעוץ פנסיוני על ידי הבנקים היה חלק מעקרונות ועדת בכר, אבל הבעיה מורכבת יותר. כאשר הבנקים מכרו את קופות הגמל, אף אחד לא חשב שנגיע למצב שכמעט כל הקופות מוחזקות על ידי חברות הביטוח, שגם מחזיקות בסוכנים. חברות הביטוח קנו את הסוכנויות להסדרים פנסיוניים, והשוק הזה הפך עוד יותר ריכוזי".

עוד מציין מנכ"ל האוצר, כי בכוונת המשרד לבחון את תחום הפנסיה, כולל את הטבות המס. "אנחנו חושבים איך ליצור ייעוץ פנסיוני עצמאי. האוצר מוטרד גם מיחס התחלופה של השכר מול הפנסיה, לאור הזדקנות האוכלוסייה וירידה בשיעורי הריבית. הגענו למצב שבו אצל חלק גדול מהאנשים יחס התחלופה הוא פחות מ-50%".

- מה באשר להגדלת האג"ח המיועדות?

כהן: "הכי קל לומר: 'תחזרו לאג"ח מיועדות', אבל זה לא נכון. מעבר לנזקים לתקציב, לניהול החוב של המדינה ולשוק ההון, זה נזק לאנשים עצמם, כי הסדר כזה לא ייתן להם את הפנסיה המקווה. אין לפסול גם שימוש במודל הטיפש, 'מודל הקוף', שקיים בארה"ב. כלומר לאפשר לאנשים לבחור במודלים ניטרליים, באמצעות האינטרנט, וכל אחד יוכל לבחור - בעלות נמוכה, עם שירות מינימלי וייעוץ מינימלי - את הדרך שבה ישקיע את כספי הפנסיה שלו".

"רוח הזמן"

עוד מציין כהן בראיון, כי האוצר מוטרד גם מהתייבשות שוק ההון, המתבטאת בירידה בגיוסי אג"ח ובהידלדלות מחזורי המסחר בבורסה. "חלק מהבעיות 'מיובאות' מחו"ל, ומאפיינות גם את השווקים הגלובליים. הבעיה בישראל ובשווקים הגלובליים היא לא ברמת השערים, שעולה גם אצלנו וגם בעולם, אלא בהיקף הפעילות. בעולם אפשר לחבר את הירידה הזו לצמצום בפעילות המשקית ולהאטה. אצלנו זה קורה דווקא על רקע של צמיחה סבירה", אומר כהן.

- איך מתמודדים?

"צריך להתאים כל רגולציה לרוח הזמן, ואנחנו לא מתביישים לבחון מחדש החלטות רגולטוריות שהתקבלו בעבר, ולראות אם הן עומדות במבחן המציאות. ייתכן שצריך לתקן אותן. אנחנו לא חושבים שהגורם לירידה בפעילות הוא הגדלת מס רווח הון על הבורסה, אבל אם היינו חושבים שזה הגורם, היינו מתמודדים גם איתו. בכל מקרה, שמנו לעצמנו מטרה חשובה להחזיר את שוק ההון לפעילות בהיקפים שהיו בעבר, ואנו רואים בכך יעד".

- מה להערכתך צפוי במשק בשנה הבאה?

"למרות הקונצנזוס ש-2013 תהיה יותר טובה מ-2012 - אני בכלל לא בטוח בכך. מאחר שאנחנו לא רואים את השפל, גם לא רואים את העלייה שאחריו. אני חושב שהשנה הבאה תהיה פחות טובה מ-2012, אבל ישראל עדיין צפויה ליהנות מרמת צמיחה סביב 3%, מהמשך היציבות בתעסוקה ומיציבות במשק".