"ישראל נעשתה אינטרס כלכלי אמריקני, מעבר לבסיס המשותף של ערכים ומשטר דמוקרטי, ולכך יש השלכות אסטרטגיות משמעותיות". כך אמר אמש (ד') ל"גלובס" שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן.
לאחר חודשים של מאמץ לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך, כדי שהשגרירות וישראל לא ישמשו כלי בהתמודדות על הנשיאות בארה"ב, הסכים השגריר לדבר עם עיתונאים ולהרחיב את הדיבור על יחסי ארה"ב עם ישראל. דבריו התמקדו בהידוק היחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות בתקופת כהונתו של ברק אובמה, אך הוא חזר והדגיש שמדיניות פרו-ישראלית מובהקת היתה ועודה אחת מהסוגיות היחידות שבהן יש תמימות דעים מלאה בין דמוקרטים לרפובליקנים בשני בתי הקונגרס.
"הברית בין ארה"ב לישראל מושתתת מאז ומתמיד על ערכים, על דבקות בדמוקרטיה ועל אינטרסים אסטרטגיים משותפים", אמר השגריר. "אבל יש עתה תשתית נוספת: הקשר הכלכלי-מסחרי בין שתי המדינות שהולך ומתפתח בקצב מסחרר. ב-20 השנים שחלפו צמח היקף הסחר ההדדי ביניהן ב-350%. אין כמעט חברת היי-טק אמריקנית גדולה שאינה מקיימת פעילות בישראל. כמעט מדי חודש נפתח בארה"ב מפעל ישראל חדש. רק בחודש שעבר חנכה אלתא מפעל במדינת מרילנד.
"בשעה שארה"ב עושה מיקור חוץ חוץ לסין ומייצאת לשם אין ספור מקומות עבודה, עושה ישראל מיקור חוץ לארה"ב; רבבות עובדים אמריקניים מועסקים במפעלים של חברות ישראליות שם", אמר אורן. הוא הוסיף, שישראל נמצאת במקום ה-20 במדרג יעדי היצוא של ארה"ב, לפני רוסיה, ארגנטינה, ספרד או אירלנד. וכמובן, עובדה שמרבים להזכיר: ישראל נמצאת במקום השלישי מבחינת מספר החברות שנסחרות בנאסד"ק, אחרי ארה"ב וסין.
"אין ספק שישראל נהפכה לאינטרס כלכלי של ארה"ב ואחת ההשלכות האסטרטגיות של התפתחות זו היא הסכמת ארה"ב להעריך את הערבויות, בחודש שעבר", ציין השגריר. הוא אמר, כי הברית האסטרטגית בין ארה"ב לישראל עמוקה ורבגונית יותר מאשר בריתות של ארה"ב עם מדינות אחרות כלשהן בעולם, אפילו בריטניה, ו"לפחות מהבחינה המודיעינית אני אומר זאת בסמכות המלאה ביותר, כאדם שמעורה במגעים בין שתי המדינות".
השגריר חלק על תיאורים בעיתונים ישראליים שלפיהם שוררים יחסים עכורים בין אובמה לראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אובמה אומר שבילה עם ביבי יותר שעות מאשר עם כל מנהיג אחר בעולם", אמר אורן. "אני נכחתי בכל אחת מהשיחות האלה ואני יכול להעיד שכולן היו ידידותיות ופתוחות. היו חילוקי דעות בין ישראל לארה"ב בעבר, אך בימים אלה הם הצטמצמו מאוד".
"לא תמיד הסכמנו עם הממשל", ציין השגריר. "בתחילת הקדנציה של אובמה היו בינינו חילוקי דעות על תהליך השלום. הנשיא דרש ויתור ישראלי בסוגיית ההתנחלויות בתקווה שבכך יוכל לזכות בוויתור מקביל של הפלסטינים. ראש הממשלה אכן הורה להקפיא את ההתנחלויות ל-10 חודשים, אך מהצד הפלסטיני לא באה שום יזמה מקבילה, והממשל שוב אינו מתמקד בסוגיה זו. היום אין פערים בין ישראל לארה"ב בסוגיית הפלסטינים. אף ממשל בעבר, דמוקרטי או רפובליקני, לא הסכים עם ישראל בסוגיות ההתנחלויות או ירושלים, וגם ממשל אובמה אינו מתלהב מההתנחלויות, אך הוא אינו מעלה אותן לראש סדר היום. ובמקביל, שתי המדינות נחושות בדעתן למנוע צעד פלסטיני חד-צדדי באו"ם".
עוד אמר השגריר, כי עמדת הממשל בסוגיית איראן התפתחה בהדרגה. בתחילת הקדנציה, בין ינואר לנובמבר 2009, צידד ממשל אובמה בהידברות עם טהראן. לאחר כחודשיים של תהליך הערכה מחודשת, בינואר 2010, הביע הממשל תמיכה בסנקציות, מהלך שזכה בתמיכת הקונגרס. הסנקציות נכנסו לתוקף ביוני 2010. מאז הן הלכו והחמירו, ובמקביל הלכו והחמירו הצהרות הממשל לגבי איראן. תחילה: איראן גרעינית אינה מקובלת על ארה"ב. לאחר מכן: הנשיא נחוש בדעתו למנוע נשק גרעיני מאיראן. בהמשך, החל הנשיא להכריז שכל האופציות מונחות על השולחן. נוסח זה התקבל ביזמת ישראל, גילה השגריר.
אורן ציין, שבעקבות השיחות בין אובמה לנתניהו, ובין שרת החוץ קלינטון לנתניהו, אחרי נאום רה"מ בעצרת הכללית של או"ם, בספטמבר, הצטמצמו הפערים בין ישראל לארה"ב בסוגיית איראן במידה משמעותית. המגעים בין שתי המדינות מתמקדים עתה באחד מהנושאים המרכזיים של נאום רה"מ בעצרת: מתי לא נוכל לבלום נשק גרעיני באיראן, אמר השגריר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.