אובמה ניצח? סנדי ומזג-האוויר הרבה יותר מעניינים את האמריקנים

רק 5 דקות אחרי שהמטוס כבר על הקרקע, בטיסה שיצאה מישראל, כאשר תוצאת הבחירות בארה"ב לא הייתה ידועה ונחתה כאשר ברק אובמה זכה בכהונה שנייה בבית הלבן - מתחילה תכונה. "אובמה זכה", מתחילים נוסעי מטוס אל-על להקריא כותרות מ-CNN. בערך 5 דקות לקח לשמועה לפרוש כנפיים, נצח במונחי חדשות, ועוד שתי דקות על השעון לקח לה לדעוך.

כי האמריקנים שנחתו בניו-יורק ושבו הביתה מתעניינים הרבה יותר בסופה החדשה שהחלה. הם אוספים נתונים באובססיביות על השלג שצפוי להיערם ברחובות מנהטן, והבחירות מעניינות אותם כשלג דאשתקד. גם בבתי-הקפה נושא השיחה היחיד הוא הסופה, ואפילו בקרב בנקאי ההשקעות ויושבי וול סטריט - אב-טיפוס למי שמצביעים לרוב לרפובליקנים - לא מתעסקים בתחושות ההחמצה סביב ההפסד של מיט רומני.

יום קודם (ג'), בשעת ההצבעה, תורים השתרכו מחוץ לקלפיות. אנשים רבים היו בחוץ והאווירה הייתה חגיגית. והנה, באחת, שעות אחרי שנודעה תוצאת הבחירות והתפזרה המסיבה הספונטנית לכבוד אובמה בטיימס סקוור שבמנהטן, החיים חזרו לשגרה. עוד יום במשרד במדינה שנכוותה ברותחין עם סופת סנדי ונזהרת כעת בצוננין.

ישראלים שמתגוררים בניו-יורק טוענים כי גופי התקשורת בארץ סיקרו באינטנסיביות רבה את המתרחש בארה"ב, כנראה הרבה יותר מכל מדינה אחרת. איך מסבירים את זה?

הישראלים מכורים לאקטואליה וגם דורשים אותה (ובכל מקרה, מקבלים אותה) במינונים אחרים לגמרי. הנה למשל, הליין-אפ של תוכניות הבוקר בניו-יורק רבתי, ברדיו ובטלוויזיה, בשעות הבוקר שאחרי: החדשות מתחילות בסינק של אובמה מנאום הזכייה שלו, שבו הוא מבטיח מחר חדש, וקריינות בסגנון של "מיד נדבר על הבחירות. אבל כעת לסופה". מכאן עוברים להתעסקות עם נתונים: כמה קשה תהיה הסופה, האם היא תהיה כמו סנדי, האם השלג ייערם ומתי ישתחררו הפקקים בגשר ברוקלין, שסגור בחלקו לרגל שיפוצים.

לאחר מכן בחדשות - כתבות מגזין שבהן מרואיינים אמריקנים, אזרחים מן השורה, נותנים את ה-2 סנט שלהם על ניתוח הסופה הקרובה. חלקם רצים לקנות דלק ("אני בכלל קונה רק פעם בחודש לאוטו, פעם ראשונה שאני קונה לחימום כמויות כאלה"), חלקם עדיין ללא חשמל ("לכן זה לא באמת משנה לנו", אומר תושב לונג איילנד, "יש לנו סופה גב-אל-גב), ואחרים מספרים איך קשרו כל מה שיש להם בחצר ("ונקווה לטוב"). רק אחרי 10 דקות עוברים לדבר על הבחירות, וגם אז במשורה.

מישהו מאיתנו יכול לדמיין מצב דומה בישראל? זה רק אנחנו שכל-כך מכורים לפטפטת האינסופית, או שהאמריקנים נדבקים, כמו שאומרים בגלי צה"ל, ל"מה שקורה עכשיו", ולא תמיד מקדשים את החשוב אלא גם לפעמים נטפלים אל התפל?

כששואלים את האמריקנים איך זה שרק כמה שעות אחרי הבחירות הן כבר נון-אישיו, הם אפילו לא מבינים את הפליאה שטמונה בשאלה. מה יש להתעסק בזה? היה? נגמר? עכשיו הלאה.