"אם ככה מנהלים בשנים האחרונות יישוב קטן כמו חריש-קציר עם כמה מאות משפחות בלבד, ישמור אותנו האל ממה שיתרחש כאן בניהול כאשר יוקמו השכונות החדשות וזו תהיה עיר של 10,000 יחידות דיור" - כך אומר ל"גלובס" גורם מקצועי בכיר במשרד הפנים, המודע לחשדות לחריגות באופן התנהלות אנשי מפתח במועצת חריש.
ליאור דהן, בעל עסק מיניבוסים להסעה, היה הנרשם הראשון לפרויקט של 113 מגרשים בקציר לבנייה עצמית. שיטת הפרויקט: כל הקודם זוכה, ועל פי סדר רשימת הרוכשים יבחר כל אחד מגרש.
ב-17.7.11 הוצגה מפת המגרשים במשרדי המועצה, שהייתה אמורה להציג את כל המגרשים שישווקו בפרויקט. ליאור דהן הוזמן להיות בוחר המגרש הראשון, ואחריו הופיעו הרוכשים הבאים בסדר ההרשמה. ארבעת הראשונים ברשימה בחרו מגרשים.
לקראת כניסתם של הרוכשים הבאים לחדר, כפי שמפורט בדוח ביקורת על יסוד עדותם של דהן וארבעת הראשונים ברשימה, חל שינוי פתאומי במפת המגרשים: לרוכשים הבאים אחריהם הוצגה מפה מעודכנת של הפרויקט, ובה 16 מגרשים נוספים. מגרשים אלה מצויים בחלקו המערבי והיקר ביותר של היישוב, עם מבט לים, ואף נוחים הרבה יותר מבחינה תכנונית.
הרוכשים הראשונים שזכו לראות את המפה האמיתית הם משה לבקוביץ, גזבר/מזכיר המועצה חריש-קציר, שני בניו, איתן ועוז, ובתו שונית. ארבעת בני משפחת לבקוביץ בחרו את ארבעת המגרשים המשובחים ביותר מבין 16 המגרשים הנוספים.
"ריח חריף של תפירת מכרז"
ליאור דהן התלונן במועצה על מה שנראה כתרגיל חשוד בשיווק המגרשים וכשימוש לכאורה במידע פנים. יו"ר המועצה ניסים דהן (אין קשר משפחתי) הורה לבצע ביקורת. ליאור דהן פנה לביהמ"ש המחוזי לעניינים מינהליים בחיפה, ושם נפסק: "ברי שבתהליך חלוקת המגרשים נפל פגם". השופט נמנע מלבטל את ההליך בנימוק של פגיעה אפשרית במועמדים שרכשו מגרשים אחרים.
בעבר כבר ספג לבקוביץ דוחות ביקורת וחקירות על פעילותו בחריש-קציר: חשבוניות במאות אלפי שקלים שלא נרשמו, מחיקת חובות של ספקים בנסיבות לא ברורות, העברת כספים מתקציב רגיל לתקציב בלתי רגיל בניגוד לנוהלי משרד הפנים, חוסר שליטה על הכנסות מהשכרת נכסים של המועצה (מקלטים וקרוואנים) וכשל בבקרה על ההתנהלות הכספית של המועצה. מכולם יצא עד כה ללא פגע.
בשנים האחרונות העיר ללבקוביץ יו"ר המועצה ניסים דהן הערות חמורות על אופן הטיפול בשכר העובדים. למשל, משה כחלון, האיש שהציג בפני רוכשי המגרשים את מפת המגרשים, קיבל במשך שנים רכב צמוד, כולל נסיעות פרטיות, ללא זקיפת שווי הרכב. לטענת כחלון מדובר ברכב עבודה, ובעניין מפת המגרשים גרסתו היא שכל המועמדים קיבלו את אותו מידע.
המזכיר-גזבר לבקוביץ, אומר דהן, עושה בשכר ככל העולה על רוחו. לחלק מהעובדים הוא משלם מעבר למה שמגיע להם ולחלקם פחות מהמגיע להם. ממכרז ההיסעים של המועצה, כתב דהן, "עולה ריח חריף של תפירת מכרז, כדי שיזכה בו מי שלבקוביץ חפץ ביקרו". דהן כתב: "נתגלתה רשלנות פושעת בעבודת מר לבקוביץ".
הוצאות רכב בלי רישיון נהיגה
בין הגזבר לבקוביץ ובין רכז שירותי הדת בחריש, דוד אוחנונה, מערכת יחסים קרובה. אוחנונה, איש ש"ס המתפאר בקשריו הטובים עם אשת שר הפנים ציפורה ישי, זכה להטבות מיוחדות במינן במשך שנים.
אוחנונה, שגם בנוגע לתפקודו ולהתנהגותו קיים דוח ביקורת חמור, קיבל במשך שש שנים הוצאות החזקת רכב בגובה 232 אלף שקל, מבלי שהיה בבעלותו רכב ומבלי שהיה לו רישיון נהיגה כחוק. ביולי 2011 הודיעה מליאת המועצה כי היא רואה "בחומרה רבה" תשובות "לא נכונות" של אוחנונה בעניין זה, ודרשה לחייב אותו להחזיר את הכסף.
הכסף לא הוחזר. לעומת זאת, לאוחנונה תפרו הסדר חלופי: הוא יקבל רכב של המועצה, ועובד מועצה אחר משמש נהגו. אשתו של אוחנונה מועסקת כבלנית במקווה בקציר, בשכר גבוה פי שלושה משכר הבלנית בחריש, שבה יש פי שלושה יותר נשים. כשיצאה לחופשת לידה, קיבלה גם קצבת לידה וגם שכר. אגב, הבלנית של חריש טוענת שהעבירה כל שנה לאוחנונה כ-4,500 שקל שקיבלה מנשים במקווה, אבל הכנסות אלה לא הגיעו לקופת המועצה אלא רק לאחר התערבות של יו"ר המועצה.
דוחות חמורים על התנהלות בכירי מועצת חריש ותלונות על המפורט כאן נמסרו ליועמ"ש יהודה וינשטיין, לפרקליט המדינה, למשטרה (יחידה 443), למבקר המדינה, לשר הפנים אלי ישי ולבכירי משרדו ולנציבות שירות המדינה.
"גלובס" פנה לפני חודש לראש המועצה דהן ולבכירים האחרים לקבלת תגובה, אולם זו לא הגיעה עד פרסום הכתבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
