"כלכלת סין תעקוף את זו של ארה"ב כבר ב-2030. כלכלות יפן ואירופה תשקענה בגלל הזדקנות האוכלוסייה. ב-2060, כלכלת הודו וסין יהיו גדולות מכלל כלכלות ה-OECD" אלו הן חלק מתחזיות של ה-OECD לחצי המאה הקרובה.
לפי ה-OECD, הכלכלה הגלובלית תצמח בשיעור ממוצע של 3% בלבד, כאשר רוב הצמיחה תתמקד בשווקים המתפתחים. עם זאת, ב-OECD מתריעים כי שיעורי הצמיחה בשווקים הללו, שעמדו על כ-7% בשנים האחרונות, ירדו לרמה של 5% כבר ב-2020 ולחצי מזה בתחילת 2050.
אלא שהבשורה המשמעותית של ה-OECD הינה כי כבר בעוד כ-17 שנה, מאזן הכוחות הכלכלים בעולם ישתנה פלאים: כלכלת ארה''ב, המהווה היום כ-23% מהכלכלה העולמית, תקטן לרמה של 18% מסך התמ''ג הגלובלי כבר ב-2030 זאת לעומת כלכלת סין שתעקוף את האמריקנית ותגדל מ-17% לרמה של 28% מהתמ''ג הגלובלי. כלכלת הודו, המהווה כעת כ-7% מהכלכלה הגלובלית תגדל ל-11% ב-2030 ול-18% ב=2060. לפי הסימולאציות, המאזן החדש יימשך לפחות עד 2060.
יתרה מזו, ב-2060, כלכלת הודו וסין יחד, צפויות להיות גדולות יותר מכלל כלכלות ה-OECD יחד (46% לעומת 43%). אגב, במדינות ה-OECD, שיעורי הצמיחה ינועו באותן שנים בין 2.25% ל-1.75% בלבד.
לפי התחזיות, למרות הזינוק בצמיחה של הכלכלות המתפתחות, הפערים ברמת החיים לא ישתנו בצורה משמעותית: אכן ההכנסה לנפש במדינות הללו תהיינה גבוהות פי ארבעה לעומת הרמת הנוכחית, אך עדיין רמת החיים בשווקים המתפתחים יהוו רק רבע עד 60% מרמת החיים במדינות המפותחות.
מתברר כי הסכנה המרכזית לכלכלות אירופה ויפן, שצפויות לשקוע, היא תופעת המכונה הזדקנות האוכלוסייה אשר תגרום למשבר של ממש בשוק העבודה. תחזיות "יחס התלות", שמצביע על כמה "קשישים" חייבים אלו שעובדים לפרנס, ומוגדר כאחוז בני ה-65 במעלה כחלק מבני ה-15=64, מצמררות: כ-70% אחוז ביפן (קרי, על כל 100 יפנים, 70 לא יעבדו), כ-65% בקוריאה ופולין, 60% בגרמניה, וכ-56% באיטליה, ספרד, יוון ופורטוגל. גם סין, תסבול מבעיה כזו עם שיעור תלות משוער ב-2060 של כ-52% ב-2060. בהקשר הזה, המספרים הללו משחקים לטובת המשק הישראלי: יחס התלות יהיה בין הנמוכים בעולם (יחד עם הודו) ויגיע בעוד 50 שנה לכ-23% בלבד לעומת 17% כעת.
זעזוע זה מסביר מדוע משקלה של אירופה בכלכלה העולמית יפחת מ-17% היום, לרמה של 12% ב-2030 ול-9% בלבד ב-2050. גם משקלה של כלכלת יפן (7% היום) יקטן לחצי בעוד 17 שנים. אגב, לפי הערכות של ה-OECD, הגירה חיובית למדינות האירופיות שיסבלו מהזדקנות צפויה לתרום מעט מאוד לעצירת התהליך.
כתוצאה מכך, צפויה ירידה דרמטית בשיעור החיסכון הפרטי: מרמה של כ-21% מהתמ''ג במדינות ה-OECD ב-2012 לרמה של כ-12% בשנת 2060. רוב החיסכון יהיה ממוקד במשק ההודי והסיני.
בדוח של ה-OECD, ששמו "מסתכלים ל-2060: תחזיות ארוכות טווח לצמיחה גלובלית", מדגישים בארגון כי מדיניות נכונה, לרבות מדיניות פיסקאלית וביצוע רפורמות מבניות עמוקות, לרבות הקשורות לשוק העובדה ולהגדלת הפריון, מסוגלות לשפר את רמת החיים של תושבי העולם ב-16%. רפורמות אלו מסוגלות גם להקטין ב-75% גם את רמת חוסר האיזונים בחשבונות השוטפים של מאזן התשלומים המדינות.
הזדמנות פז לישראל
כלכלני הארגון מאוד אופטימיים בכל הקשור לצמיחת המשק הישראלי: לפי התחזיות, יששראל תצמח בשיעור ממוצע של 2.7% עד 2030 (לעומת ממוצע OECD של 2.3% ושל 2.8% לכלל העולם), כאשר הם צופים לצמיחה דומה (2.6%) בשנים 2030-2060 לעומת שיעור צמיחה של 1.9% ו-1.7% בעולם ובמדינות ה-OECD בהתאמה. מדובר בפער די משמעותי בין ישראל לעולם ובעיקר למדינות המפותחות.
לגבי הצמיחה לנפש בישראל - המכונה רמת החיים- הסימולציות של הארגון אופטימיות רק בטווח הארוך: עד שנת 2030, הצמיחה לנפש הממוצעת בישראל תעמוד על כ-1.3% לעומת 2.2% בעולם ו-1.8% ב-OECD. עם זאת, בין השנים 2030 ועד 2060, היא צפויה לעלות לרמה של 1.6% בדומה לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD ונמוך במקצת לממוצע בעולם (1.8%).
לפי הדוח, בגלל כלל המשתנים שצוינו קודם, לישראל הזדמנות פז, יותר מכל מדינה אחרת כמעט, לבצע רפורמות מבניות וקונסולידציה פיסקאלית ולהזניק, באמצעותן, את התמ''ג. לפי הסימולציות של ה-OECD, אותן רפורמות, עשויות, למשל, להגדיל את שיעור השתתפות בשוק העובדה ביותר מ-8 נקודות אחוז בחצי המאה הקרובה, ויחד עם שינויים מבנים אחרים, יכולים להביא את התמ''ג הישראלי ב-2060 ל-30% יותר(!) לעומת תרחיש הבסיס (ללא רפורמות). רק לסבר את האוזן, רפורמות מבניות בארה''ב, ספרד, קנדה ואיסלנד, יכולות להגדיל את התמ''ג בפחות מ-5% בחצי המאה הקרובה.
צפו בפרזנטציה על מימצאי המחקר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
