מה קורה כשהמסים על רווח והפסד בניירות ערך לא נפגשים?

מראשית 2006 מסווג הרווח או ההפסד מני"ע כרווח או הפסד מנכס הון רגיל. המשמעות היא כי הפסד מני"ע יוכל להתקזז, למשל, כנגד שבח ממכירת מקרקעין, ולהפך. זאת, בניגוד לכללים הקודמים, אשר לפיהם נחשבו ניירות הערך ל"סל נפרד", שאינו ניתן לקיזוז כנגד נכסים אחרים.

השינוי יכול להביא לתוצאת מס מעניינת, כאשר מדובר בנכס "ותיק" ששיעור המס עליו גבוה מ-25%, ואשר מקוזז מול הפסד מני"ע, ששיעור המס החל על מכירתו, אילו הייתה רווחית, מוגבל ל-25% או אף ל-15%.

נזכיר כי הפסד מני"ע, ככל הפסד הוני אחר, מתגבש רק במועד המכירה. לצורך עשיית שימוש בהפסד, יש צורך במכירתו.

קיזוז רגיל מאפשר לנישום לקזז את ההפסד מני"ע מול כל רווח הון מנכס הון אחר או מני"ע אחר, וכן להעביר משנה לשנה את יתרת הפסד ההון שלא נוצלה. מעבר לזה, ניתן לקזז הפסד הון מני"ע, שנוצר בשנת המס השוטפת, גם מול הכנסת ריבית ודיבידנד על ני"ע. זאת אם שיעור המס החל עליהם אינו עולה על 25%, אלא אם מדובר בהכנסת ריבית או דיבידנד על אותו ני"ע שבעטיו נגרם ההפסד.

במצב האחרון, שבו הריבית או הדיבידנד מחולקים על הנייר המפסיד, ניתן יהיה לקזזם מול הפסד ההון, ללא כל תלות בשיעור המס החל עליהם. בניגוד לעמדה המועלית לעתים על ידי רשות המסים, ככלל, דין המס אינו קובע מהו סדר הקיזוז. כך למשל, ייתכן מצב שבו יעדיף הנישום לקזז את הפסד ההון מני"ע כנגד רווח הון הנובע מנכס אחר והחייב בשיעור מס גבוה, תוך שהוא מעדיף לשלם את המס המוגבל החל על הכנסת הריבית והדיבידנד.

ככלל, קיזוז הפסד הון מנכס הון שאינו ני"ע סחיר, מתבצע במסגרת הדוח השנתי. בהיעדר אישור אחר מפקיד השומה, ינכה המשלם מהתמורה המשולמת על ידו למוכר הנכס את הניכוי במקור, בהתעלם מהפסדים אחרים שקיימים בידי המוכר.

הרחבה מבורכת

תמונת המצב שונה לחלוטין שעה שמדובר בתיק ני"ע המתנהל במוסד כספי, שכן ברור כי לא ניתן לנהל תיק שבו יבוצע ניכוי במקור מעסקאות רווחיות, תוך התעלמות מעסקאות הפסדיות. ואכן, המחוקק אפשר למוסדות כספיים לבצע קיזוז כאמור באותה שנת מס.

כללי הקיזוז של הניכוי במקור זכו להרחבה מבורכת החל מ-2012. עד אז ניתן היה לקזז את ההפסד, רק אם הרווח נוצר בחודש שבו נוצר ההפסד או בחודשים שלאחריו. החל מהשנה ניתן לבצע את הקיזוז גם אם העסקה הרווחית קדמה לעסקה המפסידה, ומשמעות הדברים היא כי המוסד יחזיר לנישום את סכום הניכוי במקור העודף.

קיזוז ההפסדים מהווה שיקול חשוב בניהול תיק ני"ע. שיקול זה נשכח פעמים רבות מעיני המשקיעים, המשלמים מס על עסקאותיהם הרווחיות, אך אינם בודקים האם יוכלו לממש גם השקעות מפסידות.

מטעמים פרקטיים, תכנון המס צריך להתייחס גם לשיקולים של מזעור הניכוי במקור, גם אם בסופו של יום הניכוי במקור המיותר יוחזר במסגרת הדוח השנתי. כך, למשל, יש לזכור כי ניהול תיק ניירות ערך במספר חשבונות בבנקים שונים, אינו מאפשר קיזוז ברמת הניכוי במקור; וכן, כי קיזוז ברמת הניכוי במקור מתאפשר רק במסגרת שנת המס השוטפת.

*** הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו האפט