פרידמן: "יהיה לכם מזל אם לאובמה יהיה בכלל זמן אליכם"

"ידידיי הישראליים שואלים אותי, האם ברק אובמה, שנבחר לתקופת כהונה שניה, ינקום בראש הממשלה, בנימין נתניהו, מפני שהוא ושלדון אדלסון, הפיננסיר ההרפקתני, תמכו באופן גלוי במיט רומני. תשובתי היא: יהיה לכם מזל אם לאובמה יהיה בכלל זמן אליכם". כך כותב היום (א') בעל הטור תומאס פרידמן ב"ניו יורק טיימס".

תחת הכותרת "הנשיא לא פנוי", כותב פרידמן: "יהיה לכם מזל אם הנשיא בכלל יחוש שיש לו זמן, אנרגיה והון פוליטי כדי להוציאם על התגוששות עם ביבי לגיבוש הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים".

"אני לא רואה שיזה יקרה בקרוב", מוסיף פרידמן. "העם האמריקני כבר קבע את סולם הקדימויות של הנשיא: התמקד בבית-לחם, בפנסילווניה, ולא בבית-לחם בפלסטין; מקד את מאמציך בחילוצה של ארה"ב מביצות (למשל: אפגניסטאן) ולא בכניסתה לביצות חדשות (למשל: סוריה)".

"לא, ידידיי הישראלים, המצב הרבה יותר גרוע מכפי שאתם חושבים: השאירו אתכם בבית לבד", כותב פרידמן. בעל הטור נחשב מקורב לממשל אובמה ודעותיו משקפות במקרים רבים דעות של בכירי הממשל.

"כמובן, איש לא יאמר לכם זאת בוושינגטון", הוא מוסיף . "להיפך, אין ספק שבשנה הבאה יבקר אתכם שר/שרת החוץ החדש ובידו מפת דרכים חדשה, אחרי מי יודע כמה מפות בעבר, לגיבוש צעדים 'בוני אמון' בין הישראלים לפלסטינים. ייתכן שהוא, או היא, אפילו יאמר לכם, 'זו שנת ההכרעה'. תיזהרו. זה סיפור ישן. תעשו חיפוש בגוגל למשפט 'שנת הכרעה במזה"ת' ותקבלו מאה מיליון קישוריות".

פרידמן טוען, שהתפתחות כזו אינה טובה לישראל. להיפך. משמעות השילוב של אמריקה שממוקדת בתוך עצמה, התוהו ובוהו שנוצר בעקבות התעוררות העולם הערבי, ואפיסת כוחם של הפלסטינים - משמעות השילוב הזה היא, שישראל תוכל להישאר בגדה המערבית ללא הגבלת זמן, עם עלויות נמוכות מאוד בטווח הקצר, אך עם עלויות גבוהות מאוד בטווח הארוך: אבדן זהותה כדמוקרטיה יהודית.

"אם הישראלים רוצים לחמוק מגורל כזה, חשוב מאוד שהם יבינו שזו שוב אינה אמריקה של הסבא שלהם", כותב בעל הטור.

פרידמן מסביר מדוע אמריקה ב-2012 שוב אינה אמריקה של אבותינו: הכוח הפוליטי העולה בארה"ב אינו הכוח שאליו קשר נתניהו את ישראל. הוא מצטט את ארי שביט שכתב ב"הארץ", כי האוונגאלים בארה"ב לא שאלו שאלות קשות על ההתנחלויות ואנשי מסיבת התה לא אמרו אף מילה על הדרת נשים ומיעוטים או על התקפות של מתנחלים נגד פלסטינים ופעילי שלום.

"נתניהו יכול עדיין לזכות בתשואות רמות בלובי הישראלי, אבל לא בקמפוס של אוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס", אומר פרידמן.

בה בעת, מעצבי מדיניות החוץ של ארה"ב למדו, כי המזה"ת גורם נחת לאמריקנים רק כאשר היזמה יוצאת מהאזור, מהישראלים והפלסטינים, לא מוושינגטון: היזמה להסכמי קמפ דייוויד החלה במזה"ת, וכמוה יזמת אוסלו. גם האביב הערבי החל במזה"ת, לא באמריקה.

זאת ועוד: ארה"ב למדה ממעורבותה באפגניסטאן ובלוב, שהיא שרטטה את המטרה אבל לא נקטה את כל האמצעים להשגתה, כלומר היא לא היתה מוכנה לעשות כל דבר כדי להשיג טרנספורמציה של החברות במדינות אלה. זו הסיבה לכך שארה"ב עוזבת את אפגניסטאן, שהיא נמנעת מהתערבות בסוריה ושהיא נשענת על סנקציות כדי לשכנע את איראן לזנוח את תכניתה להשיג נשק גרעיני. את המדינות האלה קשה לתקן אם כי הן מסוכנות מכדי להתעלם מהן. ארה"ב תנסה לעזור, אך היא מצפה שהמעצמות האזוריות, שהמקומיים יטלו על עצמם אחריות רבה יותר.

וגם זאת: "יש לנו הרבה עבודה בבית, באמת. בקרוב ייתבקשו האמריקנים לשלם מיסים רבים תמורת פחות שירותים מהממשלה. זה לא יהפוך אותנו לבדלנים, אך זה ישנה את הלך הרוח שלנו; אנו נהיה בררנים יותר לגבי המשימות שנרצה להיות מעורבים בהן".

פרידמן מסיים כך: "לכן, העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לישראלים היא: התמקדו בבחירות שלכם, ב-22 בינואר, ולא בבחירות שלנו. לדעתי, זה עצוב מאוד שבמדינה עתירת כשרון אנושי כישראל, המרכז והשמאל בה עדיין אינם יכולים להסכים על מנהיג לאומי שיוכל לרוץ נגד נתניהו ושותפו הבריון, שר החוץ אביגדור ליברמן, שמחויבותו לדמוקרטיה קרובה יותר לזו של ולדימיר פוטין מאשר לזו של תומאס ג'פרסון. אל תסמכו על אמריקה שתבוא להציל אתכם. אתם צריכים להתחיל לבדכם. הנשיא שלנו עסוק".