מרוסיה באהבה

התזמורת הפילהרמונית הישראלית מעלה בימים אלו את האופרה "פיק דאם" (מלכת עלה) מאת צ'ייקובסקי, בביצוע קונצרטי. האופרה מספרת את סיפורו של הרמן, קצין צעיר המהמר בקלפים כדי שיוכל לזכות בסכום כסף גדול ולהתחתן עם אהובתו. הרצון לזכות בהימור הופך לאובססיה, ובסופו של דבר הוא מאבד את אהובתו, את כספו ואת חייו. החוויה מביצוע הבכורה של האופרה ביום חמישי לא הייתה מושלמת, אבל בשורה התחתונה, זוהי הפקה נהדרת שכדאי מאוד לשמוע.

כוחה של ההפקה טמון, קודם כל, באיכות יוצאת דופן של מבצעים. ראש וראשון להם הוא המנצח ולדימיר יורובסקי (Jurowski). יורובסקי (40), נחשב לאחד המנצחים הבולטים של הדור הצעיר בעולם כיום, והופעת הבכורה שלו בפילהרמונית הבהירה היטב למה. היה תענוג לצפות בו בעבודה, עם ניצוח שהיה אקספרסיבי, מדויק ומעודן בו-זמנית. השליטה שלו בכוחות הביצוע הגדולים הייתה מעוררת התפעלות, והוא הצליח להוביל את האופרה הארוכה (שלוש שעות וחצי) כמעט ללא נפילת מתח. מנצח גדול.

בנוסף ליורובסקי התפארה ההפקה בסוללה מרשימה של זמרים, רובם ככולם רוסים. כמעט כולם היו מצוינים, ושרו ברמה שכל בית אופרה בעולם היה חותם עליה בשמחה. כצפוי, בלט במיוחד זמר הבריטון הגדול סרגיי לייפרקוס (Leiferkus). יש לו קול יפהפה, נוכחות בימתית בטוחה בעצמה ואצילות בסגנון של פעם, שהתאימו מאוד לתפקיד. פחות אהבתי את הטנור אולג קולקו (Kulko), ששר את התפקיד הראשי של הקצין הצעיר הרמן. היו לו רגעים יפים, אבל הקול שלו לא היה מספיק יציב והוא לא שיכנע מבחינה רגשית. לתפקיד הזה דרוש טנור צעיר יותר ונלהב יותר. שבחים נוספים מגיעים למקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני, ששרה בצליל מגובש ומלא עוצמה ובדיקציה רוסית משכנעת. הפריעה קצת רק העובדה שחלק מזמרי המקהלה נזקקו לתווים, עניין לא מקובל בביצוע אופראי.

הפילהרמונית עצמה נענתה ליורובסקי בהתלהבות לא רגילה, והפיקה צליל חם ומבריק מהסוג ששמור למנצחים אהובים במיוחד. נקווה שזו תחילתה של ידידות מופלאה בין השניים.

ברם אולם

למרות שלל השבחים, היו בביצוע גם לא מעט נקודות תורפה. ראשונה, כצפוי, הייתה סוגיית האולם. את זה שאולם "סמולארש" אינו מתאים לקונצרטים אנחנו כבר יודעים, אבל הפעם גילינו שלאופרות הוא מתאים עוד פחות. הרגש לא עובר, הקולות לא מהדהדים, ההעמדות מאולצות משום שאין מקום לכולם, כדי להשמיע צלילים מאחורי הקלעים צריך לפתוח את דלתות האולם, וכך הלאה. היה ברור לגמרי שהמפיקים עשו כל שביכולתם כדי שהעסק יעבוד בכל זאת, אבל בהשוואה לאולם נורמלי (ואפילו היכל התרבות הוא נורמלי במקרה זה), ההפקה נראתה כמו אילוץ אחד גדול.

מה שעוד הפריע הייתה ההתנדנדות בין הביצוע הקונצרטי למדיום האופראי. בביצוע קונצרטי פשוט עומדים ושרים, אבל כאן ניסו להוסיף קצת בימוי. לטעמי, התוצאה הייתה לא אחידה. חלק מהזמרים בוימו יותר וחלק פחות; אביזרים מסוימים (כמו קלפים או מכתב), הופיעו וחלק לא; וכך הלאה. זה הגיע לאבסורד במקום שבו הרוזנת נרצחה מאקדח שלא היה, ופשוט מתה באופן וולונטרי על הבמה. אקדח פורים ב-20 שקל היה פותר את הבעיה בקלות.

למרות ההסתייגויות, מדובר בביצוע מצוין לאופרה יפה ולא הכי מוכרת. מומלץ בחום.

האופרה "פיק דאם": מנצח: ולדימיר יורובסקי. אולם סמולארש, ת"א, 8.11. האופרה תבוצע עד ה-17 בחודש