להמשיך את אובמה בישראל

בדומה לכלכלנים ולאישים רבים במדינות אירופה גם אני נשמתי לרווחה עם בחירתו של ברק אובמה לכהונה שנייה כנשיא ארצות הברית. כמו כן, אני עוקב עכשיו בדאגה אחרי מאמציו לאישור התקציב תוך העלאת המס לעשירון העליון וביצוע הרפורמות שימנעו מיתון ושפל כלכלי בארצות הברית, ואף באירופה. האם דרכו הכלכלית של אובמה נכונה? והאם ומה זה נוגע לנו?

כבר שנים אנחנו שומעים מראש הממשלה בנימין נתניהו ומשר האוצר יובל שטייניץ עד כמה הכלכלה הישראלית טובה. והשאלה המתבקשת היא: טובה למי? כלכלה איננה מורכבת רק מתוצר לאומי לנפש, מרמת אינפלציה, ומיחס חוב-תוצר. כלכלה היא גם רמת אי-השוויון במשק, רמת העוני, כוח הקנייה ורמת החינוך. כל אלה הם כלכלה. לצערנו, בכל המדדים הללו ישראל נמצאת באחד המקומות הנמוכים בעולם המערבי.

בנעוריי למדתי שעל ישראל להיות חברת מופת עם כלכלה תחרותית וצודקת. חברה הוגנת עם מנהיגות מוסרית. לערכים הללו יש ביטוי מובהק. אבל מה שקרה אצלנו שהם נשחקו, דעכו, ואת מקומם תפסו עקרונות הימין הרפובליקני הקיצוני האמריקני, שאותם אימץ נתניהו. מדיניות זו המיטה אסון על ארצות הברית - השכר הממוצע בה לא עלה זה 30 שנה, המוביליות החברתית הפכה לנמוכה יותר מאשר בבריטניה בעלת החברה המעמדית, והגרוע מכול הוא, שאחוז אחד מהאוכלוסייה בארצות הברית מחזיק בחצי ההון שבמשק.

מהי בכלל כלכלה נכונה? בתקשורת שומעים עד כמה השכר הממוצע בארץ גבוה וכיצד האבטלה ירדה. אך אי אפשר לשפוט את הצלחת המשק רק לפי המדדים האלה. בתקופת עבודתי בבנק העולמי במדינות אמריקה-הלטינית נהגנו להביא כדוגמה את כלכלת ניקרגואה שבה החזיק הרודן סומוסה כמעט את כל הרכוש והקרקעות במדינה.

כאשר הביאו את הכנסותיו בחשבון, קיבלו בחישוב ההכנסה הממוצעת בניקרגואה נתונים לא רעים. אבל אם הורידו את סומוסה ממשוואה זו, הנתונים היו קשים ביותר. לכן, צריך להסתכל על כלל הנתונים במשק - על סטיית התקן, על החציון, ועל עוד מדדים שיתנו לנו תמונה נכונה של השכר ושל יתר מאפייני המשק.

חצי-אמת גרועה משקר

לעתים, חצי-אמת גרועה משקר. השימוש בנתון המצביע רק על ממוצע השכר במשק, מביא לעיוותים. כתב "גלובס", אדריאן פילוט, פירסם החודש כי "נתוני התעסוקה לאוגוסט: השכר הממוצע - 8,994 שקל". אבל כאשר מתייחסים למדד המביא בחשבון את השכר החציוני, שמתחתיו נמצאים 50% ממקבלי השכר במשק, מתקבלת תמונה קשה של פגיעה במעמד הביניים ובקבוצות החלשות, שזועקת לעיניים.

ישראל החלה כאחת מחמש המדינות השוויוניות בעולם, אך ב-40 השנה האחרונות ההתדרדרות והאי-שוויון במשק מאוד משמעותיים. בעשר השנים האחרונות ירדה ישראל למקום נחות ביחס למדינות ה-OECD שיעור השכר החציוני מהשכר הממוצע עומד במדינות אלה על 86%, לעומת 73%-74% בישראל.

רמת השכר בישראל של 50% מהאוכלוסייה נסוגה בעשור האחרון וירדה לתחתית ברשימת המדינות המפותחות. אמנם רמת האבטלה בארץ נמוכה יחסית, אבל מהו באמת מצבם הכלכלי של בעלי השכר הנמוך והבינוני, כמה מהם עובדי קבלן, מה התנאים הסוציאליים שלהם, מה כוח הקנייה של שכרם. לא במקרה השתתפו בהפגנות המחאה החברתית בשנה שעברה המוני עובדים, לא מובטלים, אבל שלא יכולים להתפרנס בכבוד, ובעיקר לא יכולים להגיע לדיור.

על רקע זה, המאבק לשיפור מעמד הביניים והקבוצות המוחלשות בארצות הברית, שמוביל הנשיא אובמה, צריך להגיע גם לישראל. על קברניטי המשק להביא בשורה שנותנת לעם תקווה לעתיד כלכלי משופר, ולהוביל לכלכלה תחרותית, צודקת ואחראית, לרבות בניית תקציב נכון ומיסוי מאוזן.

הכותב, ח"כ מהעבודה, שימש בעבר כבכיר בבנק העולמי