הקשקשנים והלוזר

יום לאחר שיוסי מימן השליך את מניות השליטה באמפל (אמפל אגח א , אמפל אגח ב , אמפל אגח ג ) לידיהם של מחזיקי האג"ח, קשה לזהות מרוויחים מהסיטואציה שנוצרה בחברה. ולא שהיו כאלה קודם לכן: אמפל הייתה ועודנה חברה שהיקף חובותיה גבוה אלף מונים משווי הנכסים שנותרו בידיה, ונושי האג"ח עדיין צפויים לראות רק חלק זעיר מההלוואות שהעמידו לחברה בעבר.

הרשו לנו לפקפק בהצהרותיהם של חלק מעמיתינו המלומדים בתקשורת היום אודות השינוי הצפוי במאזן הכוחות בין בעלי ההון לגופים המוסדיים: מנהלי חסכונות הציבור למדו אולי לנפק הצהרות לוחמניות בתקשורת נגד הטייקונים, אך הללו מתגלות שוב ושוב כחסרות כיסוי. מכאן ועד נכונות לקחת את ניהול עסקיהם של בעלי החוב לידיהם, המרחק הוא גדול.

למוסדיים אין את הניסיון או היכולת לנהל חברות שבבעלותן נכסים ברחבי העולם, והם יודעים זאת היטב. לא לחינם נמרח הסדר החוב באמפל במשך חודשים ארוכים, תוך כדי איומי פירוק חוזרים ונשנים מצד המוסדיים שכמובן לא יצאו אל הפועל. את השליטה בחברה הם מקבלים כעת לידיהם בעל כורחם.

ייטיבו המוסדיים לעשות אם יבצעו בדק בית על האופן בו התקבלה ההחלטה האומללה להלוות יותר ממיליארד שקל לפרויקט הגז המצרי של אמפל - השקעה שירדה לטמיון במלואה - ויקפידו להימנע בעתיד מלשתף את הציבור בהרפתקאות כושלות שכאלה.

מיליארד שקל בחולות סיני

אז מה צפוי לנו באמפל תחת שליטת הגופים המוסדיים (לאחר שימירו את חובותיהם למניות החברה)? כנראה מה שהתרחש בחברה עד כה תחת שליטתו של מימן, למעט שכרו המנופח של בעל השליטה: תהליך של פירוק איטי שבו בוחשות כבר היום ידיים רבות של נאמני האג"ח, חברי נציגויות, יועצים מקצועיים ועורכי דין בארץ ובחו"ל. כל אלה ימשיכו לדאוג לכך שתהליך הפירוק יארך זמן רב ויגבו את שכר הטרחה שלהם מתמורת הנכסים שיימכרו (על חשבון ההחזר לנושים הבלתי מובטחים).

אוזלת היד שהפגינו המוסדיים באמפל אינה מפחיתה ולו במעט מעליבות המהלך שביצע אתמול יוסי מימן, היוצא מהחברה שבשליטתו כלוזר מוחלט. לא רק כאיש עסקים כושל שקבר יותר ממיליארד שקל מכספי ציבור בחולות סיני (אגב ביצוע עסקאות בעלי עניין שערורייתיות) וגם לא רק כטייקון שסירב להכניס את היד לכיסו ולעמוד מאחורי התחייבויות החברה שבשליטתו.

למימן יש כעת את עזות המצח להרים ידיים ולנטוש את אמפל - עד לא מזמן חברת פאר, אותה הרס במו ידיו - בשעתה הקשה ביותר. זאת, לאחר שבשנים קודמות דאג להעביר מאות מיליוני דולרים מקופתה לחשבון הבנק הפרטי שלו, באמצעות שכר מנופח ובעיקר בעסקאות שבהן מכר לה מניות EMG (חברת הגז המצרי).