הצרות של שמן: נאבקת בשותפה ובארגוני הסביבה

בנובמבר 2011, 9 חודשים אחרי שהשתחרר מצה"ל כרמטכ"ל, הודיע רב-אלוף במילואים גבי אשכנזי על הסכמתו להתמנות ליו"ר שמן נפט וגז , חברת חיפושי נפט וגז שעמדה אז ערב הנפקתה בבורסה. אחרי התפקיד התובעני בקודקוד המערכת הצבאית, ציפה אשכנזי מן הסתם למשרה רגועה יחסית שתבטיח לו, בצד עניין וציונות, גם משכורת חודשית בסך 100 אלף שקל, לא כולל בונוסים, אופציות והטבות שכר. "שילוב של כלכלה עם חשיבות אסטרטגית ועניין", הגדיר אשכנזי את הסיבות להגעתו לתחום חיפושי הנפט והגז בראיון עיתונאי בפברואר השנה. כמעט שנה אחר כך נראים דבריו של אשכנזי, איך לומר זאת בעדינות, מעט נאיביים. במקום כלכלה, אסטרטגיה ועניין, הרמטכ"ל לשעבר עוסק במלחמות בוועדות התכנון עם הירוקים, שהכריזו מלחמת קודש על הקידוח בגיבויו הנמרץ של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. אלא שהמכשולים שמערימים הירוקים, ועדות התכנון ומשרדי הממשלה בדרכה של שמן הם רק חלק מהצרות של אשכנזי בימים אלה. בדיקת "גלובס" חושפת בעיה מדאיגה לא פחות המעיבה על הקידוח: מערכת יחסים עכורה בין שמן לשותף-המפעיל בקידוח, חברה אזרית לא מוכרת בשם CDC. המפעיל, הנחשב לגורם המפתח בכל קידוח, התגלה במקרה של שמן כגוף בעייתי, בלשון עדינה.

מאז אוגוסט נדחה מועד תחילת הקידוח שוב ושוב ובינתיים בנמל לימסול בקפריסין ממתינה זה כחודש אסדת הקידוח ששכרו השותפים, בעלות של 151 אלף דולר ליום. לאשכנזי ולבעלי השליטה בשמן נותר רק לספור את הנזק הכולל שמגיע לכמעט מיליון שקל ליום.

עסקה מבטיחה?

הבחירה בשמן נראתה בשעתו עסקה מצוינת לשני הצדדים. רישיון חיפושי הנפט שמן (לשעבר מד-אשדוד) נחשב למבטיח מבין רישיונות חיפושי הנפט של ישראל. בעלי הרישיון, אנשי העסקים חיים לייבוביץ', אברהם נניקשווילי וג'קי בן זקן, ניהלו מאבק קשה כדי לזכות בו מול גופים חזקים ומוכרים כמו אי.די.בי של נוחי דנקנר וישראמקו.

את העניין ברישיון מרכזים שני מבנים, "בראבו" ו"ים", הנמצאים בעומק של 5,100-5,800 מטר מתחת לפני הים. שני המבנים מכילים יחדיו כ-227 מיליון חביות נפט וכמות משמעותית של גז טבעי, בהיקף של כ-3 טריליון רגל מעוקבת (TCF), לפי אומדן של חברת NSAI. היתרון הגדול של שמן הוא שבמקום כבר התגלה נפט בקידוחי ים1 וים2, שנערכו בשנים 1989-1990, כך שהאי ודאות והסיכון בקידוח נמוכים משמעותית ביחס למקובל והסיכוי גבוה - הדוח של NSAI מעניק לרישיון שווי מהוון נקי (NPV) של יותר מ-2 מיליארד דולר, לפי מקדם היוון של 10%.

נוסף על הפוטנציאל המבטיח ניחנה שמן בבעלי שליטה חזקים בדמותם של אברהם ננקישווילי ושותפו ג'קי בן-זקן ובמנכ"ל ותיק ומנוסה, יוסי לוי. בשנים 2004-2007, בעת שניהל את שותפות ישראמקו-נגב, ניסה לוי לקדוח בשטח הרישיון אך הקידוח לא יצא אל הפועל בשל עיכובים שונים ובהם הצורך בקבלת אישורים ממערכת הביטחון, בשל קרבת הרישיון לשטח צבאי. הקושי להשיג את האישורים ממערכת הביטחון היה גם אחת הסיבות המרכזיות לבחירה באשכנזי. "הוא רק צריך להביא את האישורים ואז לשבת רגל על רגל ולספור את הכסף", אמרו אז על הרמטכ"ל לשעבר. האישור אכן התקבל ב-22 ביולי, אך זה היה ככל הנראה המכשול הקטן ביותר במסעם של בעלי שמן אל הזהב השחור.

מערכת יחסים עכורה עם CDC

ב-7 בפברואר 2011 חתמה שמן על הסכם עקרונות עם חברה אזרית בשם Caspian Drilling או CDC. עד היום לא נחתם בין הצדדים הסכם תפעול משותף, המכונה גם הסכם שותפים. החברה האזרית הסכימה לשמש מפעיל קידוחים של שמן וקיבלה 5% מהזכויות. CDC, חברה בת קטנה של תאגיד הנפט הלאומי של אזרביג'אן, ממלאת תפקיד מפתח בקידוח: השותף-המפעיל הוא הגורם המקצועי בשותפות המחזיקה ברישיון. הוא מנהל את הקידוח ומהווה כתובת עבור המדינה במקרה של שינויים או תקלות. בהתאם לתקנות הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, נדרשים בעלי רישיון להביא מפעיל בעל יכולות מוכחות בתחום הקידוחים. CDC הייתה החברה היחידה בעת מתן הרישיון שעמדה בקריטריונים ושהסכימה להיכנס לפעילות בישראל. נוסף על שמן שותפה CDC גם ברישיון בנימין שמחזיקים טדי שגיא ויעקב לוכסנבורג.

במהלך העבודה של הישראלים מול CDC הצטברה שורה של סימנים מדאיגים. הקשר עם מנהלי החברה היה רופף והחברה סירבה לשלם את חלקה (5%) בהוצאות שלפני הקידוח, למשל עבור פענוח הסקרים הסייסמיים והכנת דוחות המשאבים. השותפים גילו כי הם נאלצים לא רק לשלם את חלקה של CDC, אלא גם לעשות את עבודתה בעצמם. כך למשל היו השותפים הישראלים - ולא CDC - אלה שאיתרו את אסדת הקידוח Atwood Beacon. החברה האזרית המליצה מדי פעם על קבלנים וציוד אך לישראלים התברר כי אלה ה"מומלצים" נוקבים במחירים גבוהים בהרבה מהמקובל בשוק.

אבל מה שחמור אף יותר בהתנהלותה של CDC היה העובדה שהחברה סירבה לחתום על מסמכים מרכזיים הקשורים לקידוח. השותפים בשמן הבינו כי CDC מנסה למעשה להתנער מכל אחריות מקצועית לקידוח - למרות שזו הייתה בדיוק המטרה שלשמה הובאה החברה.

ל"גלובס" נודע כי השותפים ביקשו להביא מפעיל קידוחים אחר במקומה של CDC. אך המהלך לא צלח. במשרד האנרגיה והמים סירבו אפילו לשמוע על החלפת המפעיל. "מי שרוצה להחליף מפעיל צריך לבקש רישיון מחדש", אמר ל"גלובס" גורם ממשלתי, "הצרות בין המפעיל לשותפים האחרים ממש לא מעניינות את המדינה. זה קשר נישואים קתולי ואם יש בעיות - שיסתדרו לבד".

בשמן דוחים מכול וכול את הטענות למערכת יחסים עכורה עם CDC. "חברת שמן נמצאת ערב הקידוח ולא תיגרר למניפולציות של גורמים מסחריים עלומי שם שכל כוונתם הינה רווח אישי באמצעות התקשורת", אמר יוסי לוי, מנכ"ל שמן. "חברת שמן וחברת CDC חתמו היום על הסכם התפעול המשותף בין החברות. ההסכם כפוף לאישור מועצת המנהלים של חברת שמן. יחסי העבודה בין חברת שמן לחברת CDC מצוינים ומתבצעים תוך שיתוף פעולה מלא. חברת שמן עומדת בכל התקנות החדשות והמחמירות ביותר, כפי שנקבעו בחודש אפריל השנה על ידי משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה , ואף קיבלה את אישור הוועדה המחוזית להפקדת תוכנית הקידוח ללא סייגים ובכך גאה לקדם את הקידוח הימי הירוק הראשון בישראל", כך דברי לוי.

הירוקים מסכנים את הקידוח

בצד הצרות עם האזרים מתמודדת שמן כאמור עם דרישות משרדי הממשלה והמאבק שמנהלים נגדה ארגוני הסביבה. באפריל פרסם משרד האנרגיה והמים תקנות שמחייבות כל קבוצת בעלי רישיון המבקשת לערוך קידוח חיפושי נפט וגז לפרסם תסקיר סביבתי כתנאי לקבלת היתר קידוח. עד אז היה מקובל שההיתר לקידוח ניתן כמעט באופן אוטומטי רק על סמך הגשת תשריט.

שמן מיהרה לפעול בהתאם להנחיות החדשות והכינה תסקיר סביבתי, אך ההליך הביורוקרטי של שמיעת התנגדויות כבר גרם לעיכוב ניכר בתוכנית העבודה ולנזק כספי המוערך בכ-7 מיליון דולר. הוועדה המחוזית דרום, שאמורה להחליט בבקשת שמן להיתר, תתכנס לדיון דחוף ב-19 בחודש ובשמן מקווים כי אם תאשר את הבקשה ותדחה את ההתנגדויות ניתן יהיה להתחיל בקידוח ימים ספורים לאחר מכן. ואולם בחברה להגנת הטבע מבטיחים לערער במקרה כזה למועצה הארצית לתכנון ובנייה ובאדם טבע ודין כבר נערכים להגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

הירוקים שואבים תמיכה וגיבוי מהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שהודיע לאחרונה כי תהיה זו הפקרות לקדוח במימי ישראל עד שיוקם מערך פיקוח ראוי לשמו במשרד להגנת הסביבה. לירוקים ברור כי מדובר במלחמת התשה וכי כל שהם נדרשים להשיג הוא עיכוב נוסף של שבועות אחדים כדי לסכן את הקידוח ואת הפרויקט כולו, שבו הושקעו כ-100 מיליון דולר.

בשמן לא מסתירים כי הם ממורמרים מכל הפרשה. "פעלנו לפי חוק ונענינו לכל הדרישות החדשות של משרדי הממשלה", אומרים בשמן, "אי אפשר להתעלם מכך שאילו הקידוח היה ממוקם רק 4 קילומטרים מערבית יותר, מעבר לקו המים הטריטוריאליים של ישרא ל - כל האישורים והדרישות להתקנת אמצעי פיקוח ובקרה מפני דליפות נפט לא היו עולים בכלל על הפרק". "כבר עברתי הרבה קידוחים בחיי", אומר מנכ"ל שמן, יוסי לוי, "אבל קשיים כמו ששמן נתקלה בהם לא היו באף קידוח שנערך עד היום בישראל".

 ארועים מרכזיים