חמש שנים לאחר שרכשו את הקרקע בלאס וגאס, להקמת פרויקט של מלון וקזינו תחת השם "פלאזה", נראה כי יצחק תשובה ונוחי דנקנר נמצאים בדרכם החוצה מעיר ההימורים, עם הזנב בין הרגליים ובלי 620 מיליון דולר (2.4 מיליארד שקל) - ההון עצמי שהשקיעו בהימור הכושל.
לאחר תקופה ממושכת שבה ניהל צמד היזמים מו"מ להסדר חוב עם הבנקים שמימנו כ-50% מרכישת הקרקע, החליטו הגופים המממנים, שהעמידו הלוואה של 625 מיליון דולר לרכישת הקרקע (הלוואה "נון ריקורס" שבה רק הקרקע משועבדת כנגד ההלוואה) לפעול לחילוט הקרקע.
את הקרקע לפרויקט הפלאזה בלאס וגאס רכשו החברות של תשובה ודנקנר בשנת 2007, תמורת מחיר שיא של כ-1.24 מיליארד דולר, מידי המיליארדר האמריקני פיל ראפין.
על הקרקע, ברחוב הראשי של עיר ההימורים ("הסטריפ"), עמד מלון הניו פרונטיר, שאותו פוצצו צמד הטייקונים הישראלים כדי לפנות מקום להקמת פרויקט ענק של מלונאות, קזינו ומגורים, בהשקעה של מיליארדי דולרים נוספים.
אלא שעיתוי הרכישה התברר כאומלל. משבר הנדל"ן שפרץ בארה"ב זמן קצר לאחר מכן, ואשר העיר לאס וגאס נפגעה ממנו במיוחד, גרם לכך שהתוכנית היומרנית של השניים לא יצאה לפועל, והם דחו שוב ושוב את החזר ההלוואה שנטלו מהבנקים. בד בבד נמחק בשנים האחרונות רוב ההון העצמי שהושקע בפרויקט, יותר מחצי מיליארד דולר. יתרת ההון העצמי שעדיין רשומה בספרים (כ-100 מיליון דולר) תופחת בדוחות הרבעון השלישי, שיפורסמו בשבועות הקרובים.
הסיכויים להסדר חוב קלושים
את חלקו בהשקעה הכושלת בווגאס ביצע תשובה באמצעות החברה הפרטית אלעד גרופ, בעלת 50% מהפרויקט. דנקנר ביצע את ההשקעה באמצעות שתי חברות ציבוריות - אי.די.בי פתוח והחברה הנכדה נכסים ובנין (המחזיקות כל אחת 25% בפרויקט).
השתיים דיווחו היום לבורסה כי "לאור העדר הסכמה עם המלווים בקשר להסדר החוב, פנו המלווים לביהמ"ש בבקשה לאשר הליך לחילוט הקרקע".
ההודעה איננה מפתיעה, נוכח הקו הלוחמני שגילו חלק מהגורמים המלווים, ומנגד חוסר יכולתה של קבוצת אי.די.בי לעמוד בהזרמת הון נוספת לפרויקט בתקופה הקשה שבה היא נמצאת.
ככל הידוע, המגעים בין הצדדים להסדר חוב עדיין נמשכים, במקביל להליך המשפטי שבו פתחו הבנקים, אך הסיכויים להשגת הסדר חוב קלושים. אלעד גרופ מעוניינת בהסדר החוב, אך אין בכוונתה לקחת על עצמה את חלקה של אי.די.בי בהזרמה הנדרשת.
להפסד של דנקנר ותשובה מצטרפים 15 הגופים שהלוו לפרויקט, ושלא יזכו לראות את מלוא כספם בחזרה. החוב לפרויקט הפלאזה בווגאס מורכב משתי שכבות: הבכירה, בהיקף של כ-450 מיליון דולר, והנחותה, בהיקף של כ-175 מיליון דולר.
"השפעה תדמיתית ומורלית בלבד"
פירעון ההלוואה נדחה כמה פעמים עד לאוגוסט האחרון, ומאז ניהלו הצדדים מו"מ להסדר חוב לפי הצעה שהוגשה למלווים, ובה תספורת של 50% לשכבה הבכירה של החוב ושל 82% לשכבת הנחותה. ככל הידוע הפועלים ומזרחי טפחות תמכו בהסדר החוב, ואילו הראל התנגדה לו. המלווים פועלים כגוף אחד, וכעת, כאמור, הם פועלים לחילוט הקרקע.
בקונסורציום המממנים חברים שלושה גופים פיננסיים מישראל: בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות, שהשקיעו 50 מיליון דולר בסך הכול, וקבוצת הביטוח הראל, שהשקיעה 50 מיליון דולר בעצמה.
בעוד שהבנקים השקיעו בשכבת החוב הבכירה, אשר לה יש שיעבוד על הקרקע, הראל, שבשליטתו של יאיר המבורגר, השקיעה 15 מיליון דולר בשכבה הבכירה ו-35 מיליון דולר בשכבה הנחותה של החברה (75% כספי עמיתים ו-25% נוסטרו).
אדר עציוני, אנליסט הנדל"ן של מגדל שוקי הון, אמר היום כי "לאחר כישלון המגעים להסדר חוב בווגאס, ההודעה איננה מפתיעה, ואין לה השפעה על חברת נכסים ובנין ברמת התמחור, אלא השפעה תדמיתית ומורלית בלבד.
"להודעה יש פן חיובי, שכן כל הסדר חוב שהיה מגובש היה צריך לכלול הזרמת הון נוספת בהיקפים של עשרות עד מאות מיליוני שקלים. עדיף שכספי החברה יושקעו בהשקעות מניבות, ופחות במיזמים עם מקדמי אי-ודאות גבוהים".
ההצהרות
כך התאדו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
