מדד דאו ג'ונס צנח ב-450 נקודות בימים רביעי וחמישי בשבוע שעבר, והסיבה הייתה לכאורה ניצחונו של הנשיא המכהן בבחירות. אבל מי שהקדיש תשומת לב לשוק בשלושת החודשים האחרונים, ראה שהשיא נרשם למעשה בשבוע שבו הודיע הפדרל ריזרב על הסבב השלישי של ההקלה הכמותית. זה היה אמור להיות אירוע חיובי, אבל במבט לאחור הוא בישר רעמים וברקים של חדשות שוחקות ערך בשוק.
זמן קצר אחר כך החלה עונת דוחות מאוד לא מרשימה, התבשרנו על חולשה תעשייתית גוברת בסין, על מיתון מתרחב באירופה ועל הקורבנות של ספרד. ובשבוע שעבר קלטו המשקיעים בארה"ב, שאם המחוקקים האמריקנים לא יפסיקו להתנהג כמו ילדים קטנים, קיצוצי הוצאה והעלאות מס בסך 1.2 טריליון דולר ינחתו על המדינות האדומות (רפובליקניות) והכחולות ביחד בשנה הבאה.
תחזיות עצמאיות אומרות, כי "המצוק הפיסקלי" הזה יגלח ארבע נקודות אחוז מהתמ"ג מהר יותר משאתם יכולים לומר "תפיסת נכסים" או "השלכה מהחלון", ולהוביל לאובדן של מיליוני מקומות עבודה. עושה רושם שהנשיא לא מתרגש במיוחד, מפני שהוא הזמין נסיעה למיאנמר (בורמה) לשבוע זה.
בקיצור, הבחירות הצמידו סימן קריאה למצעד של ביזיונות, אבל זו ממש לא הסיבה המשוערת לירידות בשוק. המשקיעים מממשים נכסים אמריקניים זה זמן מה. בשבוע שעבר זה פשוט היה מורגש יותר.
המחזוריות אומרת שהשוורים אמורים לחזור מהר מאוד, ולהרים את המניות חזרה לפחות אל השיאים של אוקטובר. אם לא, תתחילו להכין את עצמכם למשהו רע. אם אתם חוששים ממשהו כזה, אז הנה הדיבורים האחרונים בזירת ההשקעות: אנשים אמינים, כלומר לא חברי קונגרס, מבחינים בכך שהגרף של המדדים בשנה האחרונה מזכיר בצורה מפחידה את הגרף שראינו לפני המפולת של אוקטובר 1987.
המניות הגדולות היו אז מנופחות
בשתי השנים (1987 ו-2012) הייתה ריצה לשיא באפריל, אחר כך שפל ביוני ואחריו עוד שיא באוגוסט-ספטמבר. הירידה לממוצע של 200 ימי מסחר התרחשה ביום חמישי בגרף של 1987, ואחר כך באה הירידה החדה ביום שישי, שבעקבותיה נרשמה המפולת של יום שני השחור.
כדי שהאנלוגיה תהיה מדויקת, נצטרך ירידה של 5% עד 6% ביום שישי, שתיקח את S&P לכ-1,300 נקודות, וביום שני צריכה להיות מפולת ל-1,030 נקודות, שתחזיר אותנו לרמת השפל של אוגוסט 2010.
מה שמעניין בצורה מקאברית הוא ש"המצוק התקציבי" ייחשב לאחראי, והחוק הזה של האיזון התקציבי האוטומטי הרי התקבל בקיץ 2010 כפשרה בדיון על תקרת החוב של הממשל, שנחשבה למרוחקת ולא מאיימת. כמה מוזר. זה נראה כאילו המשקיעים לחצו זה עתה על מקש Reset.
אני לא חושב שזה מה שיקרה. ב-1987, מניות הלארג' קאפ (שווי שוק גבוה) היו מנופחות בצורה מדהימה, בין היתר בגלל מניפולציות של משקיעים יפנים, והמימוש בספטמבר הוצת על ידי יו"ר חדש של הפד, אחד אלן גרינספן, שהחליט להראות לשוק מי הבוס על ידי העלאת ריבית לצינון הכלכלה. פלוס, המשקיעים חשבו שאין יותר אפשרות למפולת בגלל הטכניקה החדשה שנכנסה אז לאופנה, של "ביטוח תיקים".
בימינו, המניות לא ממש זולות, אך גם בשום אופן לא יקרות ממש, והבנקים המרכזיים הפכו את הכסף לכזה קל שאפשר לשמוע את הנזילות מכה על דפנות המערכת. ועוד משהו, אף אחד כבר לא חושב שלא יכולה להיות מפולת. העובדה שאנחנו מדברים עליה כאן מעידה שיש המון פחד. אז זה לא נראה כמו התנאים הנכונים למפולת. מצד שני, מי יודע? אני שומר לעצמי את הזכות להיות מופתע.
הייתי מציין לסיכום שהמפולת של 1987 התבררה בדיעבד כהזדמנות קנייה פנטסטית. הרמה הנמוכה ביותר נרשמה למחרת יום שני השחור, וזו הייתה הרצפה ב-12 השנים הבאות, ביחד עם ראלי של 600% במדד 500 S&P.
מדד
*** כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2012
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
