הסנדי של בנימין נתניהו

חזרנו למקום המוכר: כולם נגדנו, אנחנו חיילים טובים וזה טוב לביבי

בתום מבצע "עמוד ענן", שכולנו מתפללים שיעבור בכמה שפחות נפגעים ונזק, אחרי שהדיוויזיות יחזרו לבסיסן בשלום, צריך בנימין נתניהו להודות לחמאס, כי בלעדיו, מצבו היה עכשיו הרבה פחות מוצלח.

בליץ הרקטות שנורו על ישובי הדרום, הן ה"סנדי" של ביבי. אובמה יכול היה לברך על סופת האימים ששטפה את החוף המזרחי ואמנם זרעה הרס נוראי בניו יורק וסביבתה, אך הביאה את ההזדמנות להפגין כלפי בוחריו את תיפקודו במצבי חרום ולחץ. כך יוכל נתניהו להוכיח לציבור הישראלי, אם אכן יתנהל המבצע בצורה מבוקרת ואחראית, שהוא מנהיג שאפשר לסמוך עליו, מנהיג של כ ו ל ם.

קמפיין הבחירות של הליכוד ביתנו, ניסה בכל כוחו להסיט את השיח מהנושא הכלכלי-חברתי, שפחות נוח לנתניהו כראש ממשלה מכהן, זה שהחליט על הליכה לבחירות בגלל תקציב, לתחום הביטחוני שקרוב לליבו, קצת איראן, קצת פלסטינים, וכל זה בהצלחה קטנה מאוד.

שלי יחימוביץ' פמפמה את הסוציאל דמוקרטיה, יאיר לפיד שאל איפה הכסף, וש"ס חזרה לדאוג לרווחת הציבור, וכולנו הרגשנו שסוף סוף תהיה מערכת בחירות אחרת. כזו שדואגת לאזרח הקטן ולא למושג החשוב והגדול הזה, "ביטחון המדינה".

ואז נכנס החמאס לתמונה. כן, בדיוק בגלל הבחירות ועל רקע הכרזתו של אבו מאזן על הליכתו לאו"ם כדי לקבל הכרה במדינה פלסטינית, ולרעם קול פיצוץ הרקטות, שיחק לידיים של ביבי וברק, ההוא מהסיעה הקטנה ההיא, עצמאות, שניער מעליו את הלוזריות האפרורית של העיסוק בענייני חולין, וענד את הילת הגנרל.

הסכינים שנשלפו כדי לדקור יריבים פוליטיים קופלו. סיסמת הבחירות של קדימה, "ביבי מסוכן לבטחון ישראל", שנראית עכשיו כמו בדיחה עצובה, נגנזה בינתיים, וגם הדיבורים על משכורות ויוקר המחיה, נשמעים כמו פינוק של כאלה שלא נופלים להם טילים על הראש.

שוב חזרנו למקום שאנחנו מכירים הכי טוב: כולם נגדנו. וכמו חיילים טובים אנחנו מאחדים שורות ומתלכדים בשקט סביב ראש הממשלה, שר הביטחון וצה"ל, וחושבים על עתיד ילדנו. לא הכלכלי. הפיסי. והנושא המדיני, שאבו מאזן ניסה לעורר, וכל מנהיגי המפלגות בישראל השתדלו לטשטש ולהדחיק, שוב קם עלינו להורגנו.

אין לנו עדיין מושג כמה זמן תארך ה"סנדי" שלנו. עמוד הענן הזה יכול להוביל אותנו עד לבחירות ולהשפיע על האופן שנצביע, והוא יכול להתפוגג בהתערבות אמריקאית ומצרית כמו אבק ברוח, ולפתוח שוב את החזית הפוליטית למלחמה בלי כדורים.

כולנו צריכים לקוות שכל זה יהיה מאחורינו במהירות ונחזור למערכת בחירות נורמלית, אחרת, שבה נעסוק בכלכלה, בחברה, ברווחה ובחינוך, ולא רק בתקציב הביטחון ובאיום האסטרטגי על מדינת ישראל.