ארץ הפחמימנים הבלתי מוגבלים

על ה"טיימס" של לונדון מסופר, כי הוא היה כל כך רציני וכבד-ראש, כל כך שונא סנסציות, עד שדיווחו על מפלת נפוליאון בווטרלו, ב-1815, הופיע בירכתי העמוד האחרון, לרוחב טור אחד, בשמונה שורות קצרות.

השבוע היה אפשר לטעום משהו ממין הטעם של 1815 בעתוני ארה"ב. ביום ב' התפרסמה תחזיתה של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שבתוך חמש שנים ארה"ב תחלוף על פני ערב הסעודית ורוסיה, ותהפוך למפיקת הנפט והגז הגדולה ביותר עלי אדמות. ב-2020 היא תהפוך ל"יצואנית נטו", ולא תהיה עוד תלויה בנפט סעודי, או ניגרי, או קנדי, או ונצואלי (תקציר של הדוח, בפורמט PDF, ראו ב-tinyurl.com/d49a55v. הסתייגות נמרצת מן התחזית אפשר לקרוא, למשל, ב-tinyurl.com/cgn6tpu).

הידיעה הזו היא מכלל הידיעות הצריכות להרעיד את ידיו של כל עורך חדשות. גלי צה"ל שידרו לפני הרבה שנים מתיחת פורים ארוכה מאוד ומגוחכת מאוד על גילוי שדות נפט עצומים בנגב. אנשים האמינו, על אף התזכורת הקפצנית "היום פורים, היום פורים". מפח הנפש היה ניכר, בימים של משבר כלכלי נצחי באמצע שנות ה-70.

התחזית על הפיכת אמריקה לנסיכות-על של נפט ושל גז היתה יכולה לדלג ללא קושי אל עמוד חדשות באחד באפריל. חוץ מזה שהיא ממשית ונכונה, ויש בה פוטנציאל של הפיכת סדרי הבריאה.

רק עיתון אחד באמריקה הכתיר בה את עמודו הראשון, אם כי זה אולי העיתון בעל הסמכות הגדולה ביותר בעניינים כאלה, ה"וול סטריט ג'ורנל". ה"ניו יורק טיימס" דחק את הידיעה לירכתי עמוד 6 של מדורו הכלכלי, באחוריו המרוחקים של העיתון. ה"וושינגטון פוסט" שלח אותה לעמוד 12. עיתון אחד במדינת אייווה מצא מקום בתחתית עמוד 7, אולי מפני שהקוראים במדינה החקלאית ההיא מעדיפים לשמוע איך התירס שלהם מעובד לאתאנול, כדי "להקטין את תלותה של אמריקה בנפט מוונצואלה ומסעודיה". בהיעדר תלות, יהיה אפשר לאכול תירס במקום לשרוף אותו באוטוסטרדות.

אגב, זה לא שלא היה מקום. עיתון בקנטאקי, מדינה בצד החשוך של הירח האמריקני, הכתיר את עמודו הראשון בידיעה על פגיעת הארטילריה הישראלית בסוריה. אולי כל זה אומר משהו על מצבה של העיתונות המודפסת באשר היא. סוף סוף, הידיעה הזו נוגעת כמעט לכל אמריקני, בייחוד כאשר הוא סוקר את המונה במשאבת הדלק הסמוכה.

מיט רומני דווקא ניסה

עיתון אחד שמצא מקום סמוך ללוגו, "וושינגטון טיימס" הימני, הוסיף בכותרת משנה דעתנית, "ובלבד שהפוליטיקה לא תסכל את עצמאות האנרגיה". זה היה אחד המוטיבים במסע הבחירות הכושל של מיט רומני. הוא העמיד הסרה מסיבית של פיקוח על תעשיית הנפט והגז במרכז תכניתו הכלכלית, אחד מחמשת העקרונות שינחו את אמריקה אל איזון תקציבה. את ברק אובמה הוא האשים בהתערבות מכוונת לצמצום הקידוחים על אדמת מדינה.

למזלו הטוב של אובמה, תפוקת הנפט בארה"ב גדלה תחת נשיאותו יותר מאשר תחת כל קודמיו, אם כי זו היתה תוצאה של מה שקודמיו עשו, בייחוד ג'ורג' בוש הבן. אובמה היה בן מזל גם מפני שערב הבחירות הסתמנה ירידה רצופה במחירי הדלק, 25% ויותר, לרמתם הנמוכה ביותר זה שנה. והועילה לו גם העובדה שתמיכה בקידוחי נפט ללא עכבות היא בדרך כלל נחלתן של מדינות שהצביעו נגדו ממילא בהפרשים גדולים מאוד.

רנסנס הנפט והגז של אמריקה התחיל רק בשנים האחרונות. לפני חמש שנים היה מקובל להניח, שתפוקת הפחמימנים באמריקה עומדת בסימן שקיעה סופנית. שני דברים חברו לשנות את הנטייה הזו: האמרת מחירי הנפט - וטכניקות קידוח שהגיעו אל פרקן. אלמלא האמירו המחירים, הקידוח לא היה מוצדק כלכלית. פרדוקסלית, הצלחתו עשויה לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו. תפוקה מוגברת של נפט באמריקה תוזיל את מחירי הנפט בעולם. הנפט הסעודי יוסיף להיות קל לקידוח הרבה יותר מנפט הפצלים (shale oil) של טקסס ושל צפון דקוטה, המצריך ריסוק הידראולי של הקרקע (הזרמה של מים, חול וכימיקלים כדי לחלץ פחמימנים חסומים).

אגב, בעוד שטקסס היא כתובת טבעית לחיפושי נפט באמריקה, צפון דקוטה היא פחות או יותר הפתעת העשור, או אולי הפתעת דורנו. המדינה החקלאית עצומת השטח ודלת האוכלוסים, המתפארת שיש בה יותר כבשים מבני אדם, הפכה בשנים האחרונות לכוויית של הצפון. מבארותיה נשאבות 600 אלף חביות ביום. היא המדינה היחידה ששגשגה בשנים האחרונות, גם בשעה ששאר אמריקה שקעה תחילה אל מיתון חמור, ואחר כך זחלה מתוכו אל התאוששות חיוורת.

הניסיון של צפון דקוטה הוא מקור השראה לשורה ארוכה של מדינות, המתמודדות בהצלחה מוגבלת עם תוצאות השבר הפיננסי של 2008-2007. וירג'יניה, סמוך לבירה וושינגטון, היא אחת מהן. היא רוצה שהבית הלבן יסיר את ההגבלות על קידוחים במי החופים שלה.

מדינות אחרות במערב ובדרום מערב, שיש בהן שמורות טבע וגנים לאומיים, רוצות שהממשל ירשה קידוחים בלתי מוגבלים על אדמת הלאום. אלסקה, מפיקת נפט ותיקה, אחת המדינות הימניות ביותר באמריקה, רוצה שהממשל והקונגרס ירשו קידוחים מסיביים בשמורה הארקטית שלה, הגדולה כמעט פי ארבעה משטח ישראל (בגבולות 1967). המצדדים מסתמכים על הערכות שבמי החופים של השמורה קבורות עתודות נפט של 9 עד 16 מיליארד חביות. מתנגדי הקידוחים משיבים, שיידרשו עשר שנים לפני שנפט מן השמורה יגיע אל השוק, ואפילו בשיא הקידוח הוא לא יספק אלא שלושה אחוזים מצורכי אמריקה (tinyurl.com/339e8g).

כמובן, הוויכוח על פחמימני אלסקה, שהסעיר את וושינגטון לפני עשר שנים ופחות, מאבד עכשיו הרבה מחשיבותו לנוכח הסיכויים של ריסוק הקרקע במקומות אחרים.

כשאמריקה תחזור להיות תחרותית

תרחיש הסעודיזציה של אמריקה הוא כל כך רב פנים עד שהוא כמעט עוצר את הנשימה. איפה נתחיל?

הבה ננסה את השפעתו על התעשייה האמריקנית. האירופים מתלוננים זה זמן מה שהוזלת הגז הטבעי בארה"ב מעניקה יתרון תחרותי ליצוא האמריקני. זו בשורה רעה לאירופים, המתנסים בשיעורי אבטלה שדוגמתם לא נראו זה שמונים שנה; אבל זו בשורה טובה לאמריקנים, שאיבדו בין ארבעה לחמישה מיליון מקומות עבודה מאז 2007.

לא האירופים בלבד ישלמו מחיר על היתרון הזה, אלא גם סין, יפן ודרום קוריאה, המתחככות זו בזו בעצבנות גוברת סביב צוקים שוממים בים סין הדרומי ובים סין הצפוני. לא רק לאומנות ותאבון טריטוריאלי ממלאים שם תפקיד, אלא תקוות לחילוץ פחמימנים מקרקע האוקיאנוס.

ניסיון העבר מלמד, כי כאשר מחירי הנפט אינם מעיקים על הצרכן האמריקני, הלהיטות למצוא מקורות חלופיים פוחתת או נעלמת. משבר האנרגיה של שנות ה-70 הניב סטנדרטים חדשים לחיסכון בדלק בכלי רכב. התמוטטות מחירי הדלק, מאמצע שנות ה-80 עד סוף שנות ה-90, הניבה מפלצות דרכים זוללות דלק, הידועות בראשי התיבות האנגליים SUV. מאז, המטוטלת חזרה אל מגמת שנות ה-70, ויבוא הדלק לאמריקה עומד ממילא בסימן ירידה ניכרת (מעשרה מיליון חביות ביום לארבעה מיליון, על פי חישוביה של סוכנות האנרגיה הבין לאומית).

להתפתחות הזו תהיה כמובן תוצאה פוליטית, שהפוטנציאל שלה צריך להדיר שינה, או להעמיק שינה, תלוי באורך זקנו של המנמנם: הסעודיזציה של אמריקה עשויה להניב דה-סעודיזציה של מדיניות החוץ שלה. מצרי הורמוז לא יהיו עוד צינור הנשימה של ארה"ב. מאחר שוואקומים במים כאלה אינם מאריכים ימים, אולי צריך לצפות לבסיסים של הצי הסיני, או הצי ההודי, או הצי היפני לאורך החוף הערבי של המפרץ הפרסי. איזה אינטרס של איזו מדינה ייצא נשכר? לא בטוח. כלל לא בטוח.

ב-1849 נאלץ קרל מרקס הצעיר לחרוק שיניים, ולדחות בדור או שניים את תחזיתו על התמוטטות הקפיטליזם. הסיבה היתה גילוי הזהב בקליפורניה. אין זה מן הנמנע שנפט וגז יחייבו את חוזי שקיעתה של אמריקה להיפטר מן הטיוטות, או לפחות להכניס בהן תיקונים רחבים.

 עצמאות

* רשימות קודמות של קרני אפשר לקרוא ב-yoavkarny.com