הישן והלא פחות טוב: מסעדת אס בנחלת בנימין

בסוף לא יכולתי להתאפק יותר. הרמתי את הקערה הצהובה העמוקה, המיושנת והבלתי אופנתית בעליל, וגמעתי את שארית הנוזל החם.

אם היה לי קצת יותר אומץ, הייתי גם מרעיש קצת.

כמו שעושים כשנהנים באמת.

אז נכון, הייתה קצת אבקת מרק במרק העוף הרותח, ולא ברור מה עשו שם חתיכות פלפל צהוב לכל הרוחות, אבל הקרפלעך היו מתוצרת בית והם היו טעימים. הו כמה טעימים.

אני מכיר את המקום הזה מאז שהייתי ילד. לא פלא, הוא קיים מאז 1929. קצת לפניי.

עברתי כאן מיליון פעמים. בכל זאת, מדרחוב נחלת בנימין.

5 שנים אני עובד במרחק הליכה.

בכל זאת, מעולם לא נכנסתי לכאן.

אבל עכשיו הכול עבר. כשיבוא באמת החורף ויירד גשם אמיתי, אבוא שוב. ביום שישי. ואוכל צ'ולנט. עם קישקע. נכון, הקישקע לא יהיה תוצרת בית כמו הקרפלעך, אדון צחי היה מספיק ישר להודות בכך שאין לו כוח לעשות זאת בעצמו. למי יש. אבל הבירה תהיה קרה, וסנדביץ' הקורנביף יהיה נהדר בדיוק כמו בפעם הקודמת. הזאת. הראשונה שלי.

ולמה שלא יהיה. אחרי הכול צחי דינור מכין אותו כבר עשרות שנים. נצר רחוק למשפחת אס, הוא עומד כאן כל יום ומחכה ללקוחות שיבואו.

מ-1929 מוכרים כאן בני משפחת אס סנדביצ'ים עם נקניק. זו הייתה פעם חנות המפעל. כשהייתי ילד, זה היה הנקניק שלנו. מי שמע על זוגלובק. עכשיו הם בעלי הבית. קנו את אס כבר מזמן ומוססו את המותג הוותיק. השאירו רק שלושה סוגי סלמי תחת השם ההוא וזה הכול.

"כאן היה בית חולים הדסה", אומר צחי. "זה היה בכלל מלון (מלון ספקטור, ח.ג.) אבל אז התחילו המאורעות. חיים גורי נולד כאן". איך לא ידעתי דבר כזה.

אם מה שצחי מספר הוא נכון, ולמה שלא יהיה נכון, מדובר כנראה בבית האוכל הכי ותיק בתל-אביב. מקום צנוע ומהוה, שכל תל-אביבי מקצועי מכיר כנראה, וספק גדול כמה מהם באמת נכנסו לכאן. אבל הנה, ממש מול קפה דליה החדש והחמוד, אפשר לחזור אחורה במנהרת הזמן, לשבת מול תמונתו של פרנק סינטרה, ולחשוב שפעם היה פה שמח.

אס: נחלת בנימין 18, תל-אביב. 03-517834. א'-ה' 10:00-21:00, ו' 10:00-16:00, כשר

מחירים:

סנדביץ' קורנביף קטן - 26 שקל

מרק קרפלעך - 24 שקל

שליש בירה בקס מהחבית - 22 שקל

אס. היה פה שמח*(צילום: תמר מצפי)