מלחמת הבחירות של החמאס

קודם כול נאמר מיד, ובלי הסתייגויות - כל הכבוד לצה"ל. המבצע הצבאי, או איך שתקראו לזה, נראה עד כה כהצלחה גדולה לא רק של כוח ההרתעה והתקיפה של הצבא, אלא בעיקר של כוח המחשבה והתכנון.

לא כל יום אנחנו יכולים להשתבח בצבאנו, אם להתבטא בלשון המעטה, לכן כאשר יש הצדקה לכך, צריך לומר זאת בריש גלי. לפי מה שאנחנו רואים עד כה, נדמה לי שאנחנו יכולים לומר לעצמנו שיש על מי לסמוך. צריך לקוות את מה שמראש נראה בלתי אפשרי, שכך זה יימשך, לא רק במלחמות, אלא גם בימי פעילות רגילים, בתרגילים, בתמרונים, בהפקת לקחים.

ממה אנחנו יודעים שהחמאס נפגע והופתע קשות? מהאיומים, תוכנם ובעיקר סגנונם. ככל שארגון מאיים בקול רם יותר, כך זה מלמד על פגיעותו, בעיקר על תחושה של חוסר אונים מול מכה בלתי צפויה. כך זה אצלם, כך זה גם אצלנו. למעשה, כך נוהגים כולם. זה טבעו של עולם, זה אופיו של אדם. אבל זה עובר. לאחר זמן הנפגע מתאושש, מתחיל לחשוב, מארגן את כוחותיו, מצנן את רגשותיו, ומתחיל לעשות חישובים ולפעול בקור רוח. הפגיעה האנושה של הרקטה החמאסית בבית בקרית מלאכי היא אולי אות ראשון להתעשתות האויב. תקופת אי-הוודאות שלהם, שהיא הקשה והמבלבלת ביותר - עברה חלפה. עכשיו הם יודעים מה קורה, ולמה לצפות. וכאשר האלמנטים האלה ידועים, אפשר גם לגבש תוכנית פעולה.

חוסן מנטלי

כאן, בנקודה זו, מתחיל המבחן האמיתי שלנו - לא רק של האזרחים, אלא גם של ההנהגה. כל הרוג אצלנו, ונקווה שזה לא יקרה, הוא מבחן מחודש. כל אבדה בנפש מצננת את ההתלהבות הראשונית מהתקיפה הראשונית המוצלחת. ההישג הראשוני של צה"ל ייהפך גם לאחרון, אם לא יהיה לנו החוסן המנטלי להכיר בצדקת המהלך הצבאי - גם בימים קשים, גם כאשר האויב ימשיך, והוא ממשיך, בשיגור הטילים והרקטות. גם כאשר הרקטות יפגעו במקומות הכואבים ביותר.

מה רוצה החמאס?

חידה גדולה היא מה רוצה החמאס. שמעתי היום (ה') שתי דעות של אנשים שצריכים לדעת, שכן מקצועם הוא פרשנות בענייני ערבים. הם אמרו שהחמאס וכל השאר הופתעו, מכיוון שהניחו כי לא תהיה תגובה ישראלית צבאית בסמיכות לבחירות. לי זו נראית פרשנות מפוקפקת. כי אם מקבלים אותה, אז צריך גם להאמין שהפלסטינים לא יודעים עלינו את הדברים הבסיסיים ביותר. לא עלינו בפרט, אבל גם לא על בחירות בכלל. קשה להאמין שזה כך.

יותר הגיוני שארגוני הטרור, כאשר החליטו להמטיר טילים על יישובי הדרום, הבינו שזה לא יכול לעבור ללא תגובה. במיוחד בתקופת בחירות!!! הם לא היה צריכים לאסוף מודיעין לצורך זה - הדברים היו פרושים לפניהם בכל אמצעי התקשורת שלנו. אז למה?

למי הם רוצים לעזור?

כמובן שאין לדעת בביטחון. אבל מותר לשאול: האם אפשרי שהם מעוניינים לעזור לצד כלשהו בבחירות הקרבות? או להזיק לאחד המחנות? זה לא בלתי אפשרי. הפיתוי גדול, מכיוון שהם יודעים, חייבים לדעת, שלהתנהלות שלהם יש השפעה על הציבור הישראלי. השאלה שבפניהם היא על מי להשפיע - ובאיזה כיוון?

מכיוון שאין לי נתונים המאפשרים לגבש תשובה ידענית, אין ברירה אלא לפנות אל תחושות הבטן, ואלה אומרות לי שמטבעם של ארגוני טרור הם מעוניינים בחיזוק הכוחות המתנגדים להם ביותר. במקרה שלנו: הימין. כדי לחשוב אחרת צריך להאמין שהחמאס ועמיתיו מעוניינים להגיע להסדר איתנו. וזה הרי לא כך. כלומר, הם צריכים מולם מחנה פוליטי שגם הוא אינו מעוניין, או לפחות אינו מעוניין מאוד, בתהליך מדיני. כלומר, מחנה שיש לו איתו שיתוף אינטרסים. מכל מקום, אני מתקשה מאוד להאמין ששיגורי הטילים לאחרונה החלו סתם כך בשביל הכיף. בוודאי הייתה להם מטרה. והבחירות נראות כאפשרות ההגיונית ביותר.

matigolan@globes.co.il