דוח של קרן המטבע: היערכות לקויה למשבר פיננסי בישראל

על ישראל לחזק את תשתית ניהול המשברים הפיננסיים שלה - חלק ניכר מהכלים המיועדים לניהול משברים אינם קיימים או חלשים. כך קובע דוח מיוחד שערך ה-IMF, הארגון הכלכלי הבינלאומי החשוב בעולם.

הדוח קובע כי בישראל קיימים כמה ליקויים: בין השאר, לא קיים מנגנון פורמאלי של הזרמת הון במקרה חירום, יכולות ההתערבות של המפקחים במוסדות פיננסיים בבעיות הן מוגבלות, מגוון הכלים שעומד בפני הרגולטורים אינו רחב דיו, שיתוף הפעולה והתיאום בהעברת מידע בין הרגולטורים אינו מספיק מוגדר, ואין מנגנון של ביטוח פיקדונות. עוד עולה מן הדוח כי המבנה המוסדי לפיקוח הוא "מיקרו" מדי, ונעדר גישה מאקרו יציבותית.

בתחילת הדוח מציינים בקרן כי שוק ההון הישראלי הוא ריכוזי מדי, ורוב הגופים בו "גדולים מדי מכדי ליפול". ב-IMF מזכירים כי המדיניות המאקרו יציבותית מיועדת למתן את הסיכונים המערכתיים. אחת המסקנות העיקריות של הדוח הינה כי למעט בנק ישראל, כל הרגולטורים בארץ חסרי כלים וסמכויות פיקוח מאקרו יציבותיות. יתרה מכך, במבנה החוקי בישראל לא מספיק ברור כיצד המוסדות הרגולטוריים הקיימים יכולים להשתמש בסמכויות שלהם לצורך פיקוח מאקרו יציבותי. "לכן מוצע להקים ועדה ליציבות פיננסית בעלת סמכויות פיקוח מאקרו יציבותיות. בנק ישראל צריך לעמוד בראש הוועדה והיא חייבת לכלול את כל שאר הרגולטורים, לרבות משרד האוצר", נכתב בדוח. סטנלי פישר הוא נגיד בנק ישראל והיה מספר שתיים בקרן במשך תקופה ארוכה.

עוד ממליצים בקרן כי הוועדה תעבוד בשיטת הקונצנזוס, אולם אם שיטה זו תחליש את הוועדה, יש לאמץ שיטת קבלת החלטות אסרטיבית יותר.

במקביל ל-FSC, ב-IMF ממליצים על הקמת גוף נוסף, "הוועדה לניהול משבר", שתכין את השוק ותנהל את המשבר במקרה שיתממש. גם ועדה כזו זקוקה לייצוג כלל הרגולטורים.

עוד ממליצים על הקמת מנגנון פורמאלי של הזרמת הון במקרה חירום, תוך קביעה ברורה מי יהיה זכאי לקבל את הסיוע, מה הגבולות שלו ואילו שיעורי ריבית הוא יוכל לקבל. גם כאן הומלץ כי בנק ישראל ייהנה מסמכויות מיוחדות.

עוד ממליצים לחזק את סמכויות בנק ישראל להתערבות מוקדמת, לרבות הקמת מנגנון לסגירת בנקים במקרה של חוסר תפקוד. לבסוף, ממליצים בקרן על ביטוח פיקדונות.