"זעם באיראן על חיסול ג'עברי למרות הקרע עם חמאס"

מנהיגי איראן זועמים מאוד על חיסולו של אחמד ג'עברי, רמטכ"ל חמאס. העצמת ההתלקחות ברצועה עלולה לסכן חידוש אפשרי של מו"מ דיפלומטי בין ארה"ב לאיראן , שעליו רמז נשיא ארה"ב, ברק אובמה, במסיבת העיתונאים שלו אתמול. כך כתב תומאס ארדברינק, כתב"ניו יורק טיימס" בטהראן, בציוץ בחשבון הטוויטר שלו.

"למרות הקרע בין אירן לחמאס בגלל סוריה (חמאס תומך במתקוממים נגד משטר אסד, בעוד שאיראן תומכת במשטר), חיסולו של ג'עברי יכעיס מאוד את ההנהגה בטהראן", כתב ארדברינק."... תשכחו משיחות כלשהן בין איראן לארה"ב אם העימות בעזה יסלים".

לדבריו, "מנהיגי איראן לעולם לא יסכימו להיראות כמי שמקיימים מגעים עם ארה"ב בעוד שבעלת הברית ה'נצחית' של האמריקנים, ישראל, מחסלת את בעלי הברית האידיאולוגיים של איראן".

"וושינגטון פוסט" דיווח באחרונה, שבטהראן מתנהל עתה דיון פנימי על האפשרות של קיום שיחות עם וושינגטון. כל דבר שיחליש את עמדתם של המצדדים בשיחות ויחשוף אותם לסיכונים פוליטיים מוגברים יפחית כמובן את הסיכוי ששיחות כאלה אכן ייערכו , כותב ארדברינק.

ממשל אובמה גינה הערב (ה') שוב את ירי הרקטות על ישראל. דובר בית הלבן, ג'יי קרני, אמר לכתבים, כי הנשיא אובמה "מגנה" את הירי וכי "אין הצדקה" לפעולות פחדניות כאלה של חמאס. הדובר הזכיר, שאובמה קרא לרה"מ נתנהיו לדאוג לכך שאבדן חיי אדם בקרב האוכלוסיה האזרחית באיראן יצטמצם לרמה המינימלית האפשרית.

למעשה, ההתלקחות בעזה רחוקה מלעמוד בראש סדר יומו של הממשל. הצהרת הדובר היתה מחזור של הודעת הבית הלבן מאתמול. רוב התדרוך לכתבים, על סיפונו של אייר-פורס 1, הוקדש לצוק הפיסקלי ולשערוריות סביב התפטרותו של דייוויד פטראוס. אובמה נמצא עתה בניו-יורק כדי לסקור את ההתקדמות בשיקום חלקים מהאזור המטרופוליטני שנפגעו מהסופה סנדי.

"ניו יורק טיימס" הקדיש היום את אחד ממאמרי המערכת שלו להתלקחות בעזה. העיתון מגדיר את צעדי צה"ל בעזה כ"אחת מההתקפות האכזריות של ישראל על הרצועה מאז הפלישה לעזה, לפני ארבע שנים" וקובע שדרך הפעולה הטובה ביותר נגד חמאס, מבחינת ישראל, היא הידברות עם הרשות הפלסטינית, יריבת החמאס.

אך ה"טיימס" מדגיש ששום מדינה אינה צריכה לסבול התקפות של רקטות כפי שישראל סובלת. "לישראל יש זכות להגן על עצמה, אך קשה לראות כיצד פעולת צה"ל ביום ד' עשויה להיות הדרך היעילה ביותר לקידום האנטרסים של ישראל בטווח הארוך", מציין המאמר. "ההתקפה חוללה גל חדש של גינויים נגד ישראל במדינות ערב, לרבות מצרים, שלשיתוף הפעולה שלה זקוקה ישראל כדי לשמור על הסכם השלום מ-1979 ולהבטיח את היציבות בסיני".

"הפעולה בעזה אף מאיימת להסיט את תשומת הלב ממה שראש הממשלה נתניהו חוזר ומתאר כאיום הביטחוני הגדול ביותר על ישראל: תכנית הנשק הגרעיני של איראן", כותב העיתון.

"ניהול מלחמה קרקעית בקנה מידה מלא מסוכן במיוחד", מוסיף מאמר המערכת. "המערכה הצבאית הגדולה הקודמת של ישראל בעזה היתה בליץ בן שלושה שבועות, ב-2008-2009, שגרם למותם של 1400 פלסטינים והניב גל גינויים גדול של הקהילייה הבינלאומית. המערכה הזו לא פתרה את הבעיה. חמאס מוסיף לשלוט ברצועה ואפילו צבר יותר טילים".

"כמה פרשנים בישראל טוענים, שהחלטת נתניהו לתקוף בעזה קשורה לבחירות בינואר", מציין ה"טיימס". "אך יש אופציות אחרות. ישראל היתה יכולה לבקש ממצרים... לתווך בהשגת הסכם הפסקת אש בעל תוחלת חיים ארוכה יותר, וביום ב' חמאס אכן רמז שהוא מוכן לעשות זאת. לחלופין, ישראל היתה יכולה להגיב כפי שהיא נהגה להגיב בשנים שחלפו, כלומר להימנע מחיסולים של מנהיגים בעלי פרופיל גבוה, ולתקוף צוותי שיגור רקטות, אתרי אימונים ריקים מבני אדם ומפעלים לייצור נשק".

"חמאס הוא אויב מסוכן ויתכן שהוא לעולם לא יקבל את זכות ישראל לקיום", נאמר במאמר. "אך לישראל היה קל יותר לזכות בתמיכה בפעולת גמול לו היא היתה מנהלת מו"מ רציני עם יריבת חמאס, הרשות הפלסטינית, ופועלת להשגת שלום בר-קיימא".