נראה אתכם מאלתרים כותרת

אז לקחו את ה-dude לביקור ב-NIH; הכניסו למכשיר מצלצל ורועש; פתחו לי את המוח ולא מצאו דבר; מכרתי את הכול to my man בכיכר.

מה עובר במוח של אנשים כאשר הם מנסים להמציא חרוזים במהירות? חוקרים מהמרכז לחרשות והפרעות תקשורת אחרות ב-NIH, מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב, רצו לבדוק זאת ובחרו לשם כך באנשים שמיומנים ביותר במשימה הזו - ראפרים בסגנון 'פריסטייל', שמאלתרים חרוזים בזמן אמת. הממצאים פורסמו ב-Science reports.

המחקר, במסגרתו נבדקו הראפרים בתוך מכשיר MRI בעודם מאלתרים, מצביע על כך שהעיסוק בראפ פריסטייל מעורר מעגלים ייחודיים בחלק הפרה-פרונטלי של המוח, חלק שמקושר בדרך כלל עם מוטיבציה, ובמיוחד תת-האזור שאחראי על אינטגרציה של מידע מכמה מקורות. התהליך היצירתי הוביל לעוררות גם בחלקים אחרים במוח שמקושרים לרגשות, באזורים שקשורים לשפה וגם באזורים מוטוריים.

במקביל נצפתה ירידה בפעילות האזורים במוח שאחראים על קשב, ריכוז, צנזורה ושליטה עצמית. "נראה כי רק כאשר אנחנו מכבים את החלקים השיפוטיים במוח, אנחנו יכולים לאלתר בקצב מהיר", אומר ד"ר אלן בראון, ראש חטיבת השפה והדיבור במכון. בגלל היעדר הצנזורה, עולות במוחם של הראפים אסוציאציות מגוונות ומעניינות יותר.

לדברי החוקרים, המאלתרים נכנסים למצב של זרימה (Flow) שבו הם מרוכזים לחלוטין במשימה וכמעט ולא מודעים לקהל.

"כשאני מאלתר, המוח שלי מציף את כל המילים שאני מכיר ואני מרוכז כולי בניסיון ליצור מהם את הצירופים הכי מעניינים ורלוונטיים למקצב", מציין הראפר מייקל איגל, ממשתתפי המחקר, שרואיין לאתר discovery news.

בראון ושותפתו למחקר, ד"ר סיואן ליו, החלו לחקור את תחום האלתור דווקא באמצעות גא'ז. המחקרים שלהם, שנערכו לפני ארבע שנים, הראו כי בעת האלתור, הפעילות במוח מתבצעת באזור אחר, זאת בהשוואה לנגינה של קטע ידוע מראש.

המחקר תפס את תשומת ליבו של דניאל ריזיק-באר, מפיק בתחום ההיפ הופ ומנהל של פרויקטים למען הקהילה, שהיה הראשון לזהות את הממשק שבין האלתור במוזיקת בג'אז לבין האלתור המילולי בפריסטייל היפ הופ. הוא חש כי האלתור בהיפ הופ מתאים אפילו יותר לחקר השפה והתקשורת, מאשר הג'אז. ריזיק-באר, שגם הוא קיבל קרדיט בתור כותב המאמר, סיפר כי שמח מאוד לראות את האמנות האהובה עליו, שאינה תמיד מוערכת על-ידי המיינסטרים, מקבלת לגיטימציה כתהליך קוגניטיבי ייחודי ועמוק.

כותבי המחקר מדמים את סוג האלתור הזה גם ל"אלתור חינוכי על-ידי הורה מנוסה שיודע מתי להתעקש ומתי לוותר לילד". הם מסרו כי הם מעוניינים לחקור סוגים נוספים של שימוש בשפה שמחייב יצירתיות ואולי אף אלתור - כמו למשל שירה או סיפור סיפורים.

יומנו של חנון יצירתי

בעוד שריזיק-באר מוטרד מהדרה של תרבות שלמה, תרבות ההיפ הופ, מחקר אחר מראה כי הדרה של אדם אחד, יכולה דווקא לשפר את היצירתיות. ג'ק גונקלו, פרופ' להתנהגות ארגוני באוניברסיטת קורנל, טוען כי מי שפיתחו עמידות בפני דחיה חברתית, עלולים להפוך יצירתיים יותר ואפילו מצליחים יותר כלכלית ביצירתם. לדבריו, אנשים כאלה מפתחים גישה של "אנשים רגילים פשוט לא מבינים אותי ואני מיועד לדברים טובים יותר", שמעודדת יצירתיות.