דיסקונט: השפעת האירועים על הצמיחה והשווקים - זניחה

התגובה הראשונית של שוקי האג"ח והמט"ח לאירועים האחרונים היתה שלילית: ההסלמה הביטחונית בדרום, תוך ביצוע ירי (ראשוני) על איזור ת"א וגוש דן הגבירו את החששות של חלק מהמשקיעים כי אירועים אלו עשויים לפגוע בשוקי ההון המקומיים ובצמיחה הכלכלית. דווקא שוק המניות המקומי הגיב ב"מתינות יחסית" ולא נרשמו ביצועי חסר ניכרים מול העולם.

הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר, מציינת בסקירה שפרסמה היום כי למרות התגובה הראשונית, ניסיון העבר מלמד כי ההשלכה של אירועים אלו על הכלכלה ושוקי ההון הינה זניחה ובסוף "הכלכלה מנצחת": ניתוח המצב הנוכחי וניסיון העבר מלמד כי אירועים מעין אלו אינם משנים את המגמה הכלכלית בשווקים.

יתר על כן, במקרים רבים התגובה הראשונית בשווקים יוצרת עיוות אשר מהווה "הזדמנות קנייה" ולא מעידה על המגמה בעתיד. שני אירועים דומים בעבר מעידים על כך:

1. מבצע עופרת יצוקה - במבצע זה המזכיר את תוואי הפעולה הנוכחי (עימות בעזה) נורו מעל ל-750 רקטות ופצמ"רים על ישראל והתרחשה פעולה קרקעית בתוך שטח הרצועה. מבצע זה דומה במידה מסוימת למבצע הנוכחי (בו נורו עד כה מעל 670 רקטות על ישראל). התגובה הראשונית של שוק המט"ח היתה אז שלילית: מרבית המטבעות נחלשו מול השקל , אולם לאחר מספר ימים התהפכה המגמה והשקל התחזק. פער התשואות מול ארה"ב נפתח מעט בימים הראשונים והצטמצם באופן ניכר בסוף המבצע ולאחר מכן (למרות התוספת בהוצאות הביטחון).

2. מלחמת לבנון השנייה - מלחמה זו נחשבה לאירוע רחב בהיקפו מהמצב הנוכחי. נורו מעל 3900 רקטות לשטח ישראל (כמות גבוהה בהרבה מהעימות הנוכחי) והלחימה הקרקעית היתה רחבה יחסית. תגובת השווקים הראשונית היתה היחלשות השקל ופתיחת פער התשואות מול ארה"ב, אולם בסיום המלחמה פער התשואות התמתן במעט והשקל דווקא התחזק (בניגוד להיחלשות האירו מול הדולר). מגמות אלו הושפעו גם מהעלאת הריבית בישראל.

בשני אירועים אלו ההשפעה על הצמיחה היתה מתונה:

במלחמת לבנון השנייה: ברבעון השלישי של 2006 נרשמה אומנם צמיחה שלילית של 1.5%, אולם ברבעון הרביעי נרשמה צמיחה חיובית של 7.7% (חלקה דווקא הושפע לחיוב מהשיקום הכלכלי והגברת התפוקה לאחר המלחמה).

עופרת יצוקה: מבצע עופרת יצוקה התרחש במקביל למשבר 2008. "מעניין לציין כי אפילו בשילוב משבר זה יחד עם החולשה הכלכלית בעולם, המשק המקומי נפגע משמעותית פחות מאשר כלכלות המערב".

ומה הפעם? שמיר מעריכה כי המגמות בשווקים ובצמיחה העולמית ימשיכו להיות הגורם המכריע בהשפעתו על השווקים והכלכלה המקומית. יתר על כן, חלק מהמשקיעים והאתרים הכלכליים בחו"ל דווקא מעידים כי המצב הנוכחי "פחות נורא" מאירועי העבר, עקב הימצאותה של מערכת כיפת ברזל ומוכנות גבוהה יותר של העורף והעסקים בישראל. גם העובדה כי יתרות המט"ח של המדינה גבוהות משמעותית מאשר המצב בשני האירועים הביטחוניים שהוזכרו יתמוך באמינות ובשוקי ההון המקומיים. לגבי תקציב המדינה סביר להניח שהוצאות המבצע יכללו תחת סעיף של הוצאות חד פעמיות שלא יכללו בבסיס התקציב (עניין שיאפשר גידול חריג מגג ההוצאה בחוק). נדגיש כי להערכתנו גורם זה לכשעצמו (הגדלת הוצאות הביטחון) איננו הגורם המכריע בהשפעתו על שוק האג"ח, אלא אם כן ייווצר תרחיש קיצון ביטחוני חריף מאוד.

לסיכום, שמיר מעריכה כי השפעת האירועים האחרונים על הצמיחה והשווקים תהיה מתונה (אם בכלל). מאידך, המגמות בכלכלה הגלובלית ומשתנים כמו המשך הורדת ריבית על ידי בנק ישראל ימנעו עליית תשואות חדה בשוק האג"ח המקומי.