"חוץ מכריסטיאנו רונאלדו או ליאו מסי, לעולם לא אסתכל על מישהו ואחשוב שהוא יותר טוב ממני". צריך ביצים של חמור כדי להוציא משפט כל כך יומרני מהפה, ועוד בעיתון מכובד כמו "הגרדיאן", כשאתה ילד בן 20, כדורגלן שטרם רשם דקה בודדת של משחק בכל מקום שהוא אינו ליגת המשנה באנגליה.
על המשפט הזה חתום ווילפריד זאהה, מי שמשגע את הכדורגל האנגלי בתקופה האחרונה. התקשורת הבריטית אמנם נוטה לסנסציוניות מוגזמת לעיתים קרובות, כשהיא יודעת כיצד לנפח בלונים שדינם להתפוצץ. עוד מוקדם לחזות מה יצא מהקריירה של זאהה, שחקנה של קריסטל פאלאס, שמוליך את הקבוצה לפסגת הצ'מפיונשיפ ועשוי להחזיר אותה בסוף העונה לפרמיירליג לראשונה מאז 2005. בכל אופן, הביצועים של הפרודג'י כבר הפכו ללהיטי יו-טיוב, והיממו פרשנים ואנשי מקצוע. דארן פרגוסון, הבן של סר אלכס ומאמנה של פטרבורו מליגת המשנה, קורא לו "השחקן הכי טוב באנגליה מחוץ לפרמיירליג, בפער גדול, והשחקן הכי מבטיח במדינה". ניל אשטון מ"הדיילי מייל" אומר ש"הטכניקה שלו פשוט עוצרת נשימה. פשוט אי אפשר לקחת לו כדור מהרגל".
זאהה, תוצר מחלקת הנוער של פאלאס ויליד חוף השנהב שעבר עם משפחתו לשכונה קשת-יום בלונדון כשהיה בן ארבע, ביחד עם חמשת אחיו, יכול לשחק בכל עמדות הקישור הקדמי. יש לו גובה מעל הממוצע בשביל כדורגלן (1.80 מ'), הוא במשקל הנכון שמייצר לו את האיזון המושלם בין כוח למהירות (66 ק"ג), ומעל הכל - יש לו יכולת טכנית עילאית.
היכולות הטכניות הגיעו "בזכות תרגול יומיומי של הטריקים של רונאלדיניו, גיבור ילדותי, במשך 10 שנים רצופות, עם כדור טניס, לפעמים עם כדורי גולף", כמו שזאהה מצהיר. "אבל יש לי גם טריקים משל עצמי שאני עובד על הפיתוח שלהם". כמו אצל שחקנים גדולים רבים במהלך ההיסטוריה, הסיפור של זאהה מתחיל בכדורגל-רחוב. ג'ורג' בארלי, מאמנו הקודם בקריסטל פאלאס, טוען ש"מבחינה מעשית, הוא למד את הכדורגל שלו ברחובות, בפארקים, במשחקים צפופים עם עוד 20 ילדים מסביבו. זה מה שפיתח את המיומנות שלו לרמות ליטוש בלתי נתפשות. אתה לא יכול ללמד את זאהה איך לעבור שחקן - כי הכל בא אצלו טבעי ופראי. במובן הזה הוא מזכיר לי את ג'ורג' בסט. יש בו גם משהו ממראדונה, למרות שהוא יותר גבוה ממראדונה".
המאמן הנוכחי של קריסטל פאלאס, איאן הולווי, לא חוסך גם הוא בהשתפכויות: "זאהה עושה עם הרגליים דברים שבהארלם גלובטרוטרס עושים עם הידיים. הוא נוגע בגאונות. בכל הקריירה שלי לא ראיתי שחקן בגיל הזה שמתקרב ליכולות האלו".
***
בקריירה הקצרה שלו עד כה (עלה לבוגרים של פאלאס לפני שלוש שנים, בגיל 17) הצליח זאהה להבליט רק חיסרון אחד - הצלחה חלקית בלבד בפעולה האחרונה. כלומר: אחרי הדריבלים המהממים, זאהה התקשה לכבוש או לבשל שערים בכמויות הנדרשות מכישרון כמוהו. אבל עכשיו הוא הצליח לשפר גם את זה. אם בכל העונה הקודמת הוא כבש רק שישה שערים והוסיף שבעה בישולים בליגת המשנה באנגליה - העונה כבר יש לו ארבעה שערים וחמישה בישולים (ואנחנו רק בנובמבר).
אולי הנתון האחרון הוא זה ששכנע אפילו את רוי הודג'סון, מאמן נבחרת אנגליה, להעניק לו דקות בינלאומיות ראשונות בשבוע שעבר במדי "שלושת האריות", במשחק הידידות מול שבדיה. בנבחרת אנגליה התרגשו מאוד מהנוכחות של הילד, ואחרי האימון הראשון שלו עם החבר'ה הבכירים, אמר דניאל סטארידג', אחד שמתאמן על בסיס יומי בצ'לסי עם כוכבי-על כמו חואן מאטה, אדן הזארד ופרננדו טורס, ש"נדהמתי ממה שראיתי היום".
אגב, עדיין לא בטוח שזאהה יהפוך לשחקן בינלאומי של אנגליה: הוא רשאי לשחק גם בחוף השנהב מולדתו (גם אחרי הדקות שקיבל במשחק האימון מול שבדיה: רק הופעה במשחק רשמי במדי אנגליה "תנעל" אותו סופית, מבחינת תקנוני פיפ"א, על הנבחרת האנגלית). והוא עדיין מתלבט: "הסיכויים הם 50% לאנגליה, 50% לחוף השנהב. אני מרגיש מצד אחד מחויבות למקום שבו נולדתי, ומצד שני אני לא מכיר משהו אחר בחיים שלי חוץ מאנגליה".
החלטה נוספת שיצטרך זאהה לקבל בקרוב נוגעת לחודשים הקרובים. טאלנט כזה לא יכול להחזיק יותר מדי זמן מעמד בקבוצה קטנה כמו קריסטל פאלאס. בתקשורת הבריטית מדווחים על התעניינות אקטיבית מצד ארסנל, טוטנהאם, מנצ'סטר סיטי וצ'לסי, שהחלו לשלוח סקאוטים למשחקיה של פאלאס על בסיס שבועי. באחד העיתונים אפילו מוזכרת ריאל מדריד ומעקב צמוד של ז'וזה מוריניו. תג המחיר? 20 מיליון ליש"ט.
***
אינדיקציה אחת לכך שמדובר בשחקן שיעמוד בהבטחה ולא יהפוך לפלופ, אפשר לקבל מכמויות החוצפה שמציג הבחור. כמו הרבה כדורגלנים גדולים לפניו, גם זאהה בטוח שהדרך להצלחה מתחילה בביטחון עצמי כמעט שמימי. זה לא רק שהוא העז להשוות את עצמו לכל שחקן על הפלנטה שאינו רונאלדו או מסי, והוסיף ש"כרגע, בליגת המשנה, אני משחק מול הגנות שלא מהוות אתגר עבורי" - הוא גם נהנה לעשות צחוק מהיריבים שלו: "בשנה שעברה שיחקנו בסאות'המפטון, והיה להם איזה שחקן ברזילאי שעברתי אותו פעם אחר פעם", מספר זאהה. "באחת הפעמים, נתתי לו 'קטנה' בין הרגליים, והוא מיד נכנס בי חזק בברך, וצרח עליי: 'תכבד אותי!'. אמרתי לו שאני לא צריך לכבד אותו - כי אני בכלל לא מכיר אותו ולא יודע איך קוראים לו".
ביטחון מופרז היה לזאהה אפילו באחד מהיכלי הקודש של הכדורגל האירופי, אולד טראפורד, שם שיחק בדצמבר האחרון מול מנצ'סטר יונייטד בגביע הליגה. פאביו דה סילבה, מגן "השדים האדומים" ששמר עליו - סיים את המשחק עם מתיחה בשריר הירך ופציעה לא פחות חמורה בשריר האגו, אחרי הסחרחורת שזאהה עשה לו. "בהתחלה קצת התרגשתי מהמעמד, אבל כשהתחיל המשחק הכל כבר היה קל. עדיין לא נתקלתי במגן שבאמת גרם לי לחשוב 'איך אני יכול לעבור אותו'".
צפו בביצועים המדהימים של ווילפריד זאהה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
