השוק ימשיך לרדת

הביטוי הנפוץ ביותר במדיה הכלכלית בימים אלו הוא שילוב שתי המילים "הצוק הפיסקאלי".

לכאורה, אין דבר יותר שחוק מן הנושא הזה. דנו בו הלוך ושוב, מימין ומשמאל, ובמיוחד הראנו כמה הוא יזיק לכלכלה של ארה"ב, וכמה הוא יגרום לכל הפוליטיקאים האמריקאיים להיראות קטנוניים, ובמידה גדולה רשלניים, אם הם לא יגיעו להבנה סביב פתרון עבורו.

ובכל זאת, הנה אנחנו אחרי הבחירות שבהן העם האמריקני החליט לבחור שוב בנשיא אובמה, נשאר כחודש אחד של עבודה מעשית לפני תקופת החגים, ואין התקדמות לקראת פתרון לאותו "צוק פיסקאלי".

תחילה תזכורת. מהו אותו "צוק פיסקאלי"? הוא מתחלק לשני סוגים גדולים של אירועים: עלייה די גדולה במיסוי, וקיצוצים בתקציבים ציבוריים. בתחום המיסוי, הדבר העיקרי הוא חזרה לדרגות המס שהיו נהוגים לפני הנשיא בוש, זאת ביחד עם עלייה דרמטית במיסים על ההון. בתחום הקיצוצים נראה פגיעה במובטלים, בבריאות, ובביטחון.

דרך אגב, אם זה נשמע מוכר, לא טעיתם. מה שהאמריקנים מנסים למנוע זהה במהותו למה שהיום מדינות אירופה עוברות: תוכנית צנע. שילוב של מיסוי גבוה וקיצוץ בשירותים הוא המתכון של ה"טרויקה" (המורכבת מנציגי הבנק המרכזי האירופי, הנציבות האירופית וקרן המטבע הבינלאומית) בכל מקום שנדרש סיוע רשמי למדינה. ספרד, המבינה היטב את המצב הנורא שלתוכו סיוע כזה יכניס אותה, מסרבת עדיין לקחת את הכסף המוצע בתנאים אלו.

אבל הבה נחזור לעניין הצוק העומד לפני ארה"ב גופה. למה בעצם כה קשה להגיע להסכמה סביב נושא כל כך ברור לכל? הרי הנפילה הגדולה בצמיחה, שתנבע מכניסת הצוק לתוקף, איננה מוטלת בספק. לא משנה מה הם המספרים המצוטטים, עובדה אחת חוזרת בפי כולם: ארה"ב תיכנס למיתון. בדיוק כמו אירופה הנמצאת היום במיתון רשמי.

אז למה העיכוב? התשובה נמצאת כמובן באידיאולוגיה ובפוליטיקה. הנשיא אובמה אומר בצדק שהוא נבחר מחדש על בסיס רצון האזרחים לראות "צדק חברתי גדול יותר". במילים פשוטות: שהעשירים ישלמו יותר מיסים, ושהעומס של יציבות בגרעון (רק יציבות, לא הורדה עדיין) תהיה בעיקר על ידי הגדלת ההכנסות.

מצד שני, הרוב הרפובליקני שבבית הנבחרים, המורכב כמות לא קטנה של נציגי "מסיבות תה", רוצים לראות את אותה מטרה מבוצעת על ידי ירידה בהוצאות. יש לזכור שהנשיא לא חייב עכשיו לדאוג לבחירה מחדש ושהוא יכול להרשות לעצמו לעמוד על דעותיו. יתר על כן, הוא בהחלט יכול לחשוב שלחץ "לא כל כך" מתון (על ידי העברת האשמה לכיוונם של הרפובליקנים), יכניס בהם חשש גדול לקראת הבחירות שבפניהם הם יעמדו במסגרת הקונגרס.

אותן בחירות עתידיות מהוות בצורה פרדוקסאלית את הסיבה לעמידה האיתנה של אותם נציגים שמרנים ממש. הם אינם מוכנים לוותר כל כך מהר בתחום המיסוי. והנה יש לנו מצב של נעילה מוחלטת (Gridlock), בדיוק כפי שהיה לנו שנים לפני חידוש המנדט של הנשיא.

ואיך כל זה משפיע על שוק ההון? לאחר שרומני לא נבחר, הצפי היה שתהיה פריצה דרך בפשרנות של שני הצדדים אחרי ספירת הקלפיות. היה לנו נאום של מנהיג הרוב הרפובליקאי, ונאום של הנשיא על הנושא, אבל לא ממש התקדמות.

וכך, משקיעים רבים החליטו לא לקחת סיכונים מיותרים ואמרו לעצמם: הבה נמכור עכשיו, במס רווחי הון נמוכים מאלו שיהיו. אולי הפוליטיקאים שלנו כה חסרי אחריות, שהצוק יקרום עור וגידים למרות הכול!

הנה הטבלה המראה את השינוי הצפוי:

 משה שלום טבלא

והנה העדכון הטכני השבועי, עבור מדד המניות האמריקני, S&P 500, בעזרת הגרף היומי שלו (על מצבו עד יום שישי האחרון):

 משה שלום סנופי

בשבוע שעבר ציינתי שלדעתי, למדד יש עוד מהלך מטה בטווח הקצר, אבל רמת הפיבונצי שהוא הגיע אליה, והעובדה שהוא כבר הגיע לממוצע הנע 200, מביא אותי למחשבה שיש סבירות להפסקה קלה בצורה של דשדוש לפני כן.

וכך היה. לאחר אותו דשדוש קל, המדד חידש במלוא העוצמה את הירידות, והגיע ללא בעיה מיוחדת לרמת תיקון הפיבונצ'י הבאה סביב 1,345 נקודות. כמו בכל אירוע כזה, ראינו תגובה מינורית כלפי מעלה, אבל אין כמובן לראות במה שנעשה שיום שישי האחרון סימן לשינוי חיובי עדיין (1 סגול).

כמו כן, לא ניתן לראות עדיין רמז לשינוי חיובי כזה באינדיקאטור כניסת הכסף, או באינדיקאטור המומנטום (2 ו-3 סגול). וכך, כמו בשבוע שעבר, אין מנוס מלהניח שמה היה הוא שיהיה בטווח המוצג, ושלאחר אותה תגובה מתקנת קטנה, נראה שוב חידוש המגמה היורדת.

אני רוצה להדגיש כאן נקודה חשובה: בשיטה שאנו מכנים "ניתוח טכני" מוסכם שאנו נניח שהמגמה של נכס תהיה קיימת כל עוד הוכח אחרת. כאשר יש את ההוכחה הזו, אנו משנים דעה לגבי העתיד של הנכס. יש כאן דוגמא מובהקת למצב שבו אין עדיין הוכחה להיפוך, למרות שיש "תחושה" שאולי הגיע הזמן לראות שינוי כלפי מעלה. זו השיטה, וכך אנו חייבים לעבוד על פיה. מי שלא מוכן לזמנים בהם לנכסים לוקח את הזמן "להוכיח" לנו שמשהו השתנה, לא אמור להשתמש במתודולוגיה הזו.

לסיכום אומר כך:

לאחר שהמדד נמצא מתחת לממוצע הנע 35 יום, 50 יום וגם 200 יום, אין מנוס מלהניח שהוא ימשיך לרדת. זאת עד שנראה סימנים לשינוי חיובי במחיר ובאינדיקאטורים. וכך, לאחר סיום התיקון העולה שיכול לבדוק מטה את השבירה של הממוצע הנע 200, היעדים מטה נמצאים סביב 1,330 נקודות, ו-1,310 נק'.

ירידה עמוקה מכך תהיה מאוד שלילית לטווח הבינוני, או אפילו הארוך, של המדד הזה. רק חזרה מעל הממוצע הנע 200, לאחר סוג של סטייה חיובית באינדיקאטורים, תשנה את דעתי כאן.

שבוע טוב והשקעות מניבות לכולם.

* משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

** ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.