"על חב' הסלולר לקבל אישור הלקוח לגבייה בגין תוכן"

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, קובע כי חברות הסלולר משמשות בפועל גם כחברות כרטיסי אשראי, ולכן חלים עליהן חובות דומים בכל הקשור לאחריותן כלפי הלקוחות והגבייה מהם - כך עולה מעמדת היועמ"ש, שהוגשה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סלקום, בגין חיוב לקוחות בסכומי כסף עבור שירותי תוכן של חברות שונות, ללא קבלת הסכמתם.

באמצעות עו"ד טל זרקו, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), כתב היועמ"ש בחוות-דעתו כי מאחר שסלקום נטלה על עצמה במסגרת ההתקשרות בחוזה למתן שירותי טלפוניה את הזכות לגבות כסף מחשבונו של הלקוח עבור צדדים שלישיים - וזאת מכוח ההרשאה הכללית שניתנה לה על-ידי הלקוח - מוטלת עליה החובה להבטיח כי הלקוחות אכן הסכימו לגבייה שנעשתה מחשבונם.

לדברי היועמ"ש, האופן המסחרי שבו קשרה סלקום בין השימוש במכשיר הסלולר, לבין התחייבויותיו של הלקוח לצד שלישי, יחד עם התשלום באמצעות חיוב החשבון, הפכו את המכשיר הסלולרי ל"כרטיס אשראי" כהגדרתו בחוק.

עמדתו היא כי סלקום, בפעילותה זו, משמשת כמנפיקה של כרטיס חיוב. זאת, הואיל והגדרת "כרטיס אשראי" בחוק כרטיסי חיוב קובעת כי "כרטיס אשראי" הוא "לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק ללא תשלום מיידי של התמורה".

כן ציין היועץ מספר מאפיינים דומים בין כחברות האשראי לחברות הסלולר, בהם המבנה החוזי הדומה להסדר בכרטיס אשראי, דהיינו שילוב של 3 הסכמים נפרדים: הסכם בין המנפיק ללקוח, בין המנפיק לספק, ולבסוף הסכם קבלת השירותים בין הלקוח והספק; וכן הסיכון גדול מבחינת הלקוח לשימוש לרעה באמצעי התשלום, המבוצע בקלות ובמגוון דרכים, ובמקביל לכך פוטנציאל נזק גדול אליו חשוף הלקוח, בשל הגישה הישירה לחיוב חשבונו.

הסכמה מפורשת

לפי חוות-דעת היועמ"ש, משמעות הדבר היא כי הוראות חוק כרטיסי חיוב השונות חלות על השימוש של הלקוחות במכשיר, ומשכך לא רק שסלקום הייתה צריכה להבטיח את הסכמת הלקוח לגבי כל חיוב וחיוב, אלא שמוטל היה עליה לקיים את הוראות חוק כרטיסי חיוב בכללן.

לאור האמור, מסר היועמ"ש כי הוא סבור כי על סלקום להיות אחראית על פעולות הגבייה שהיא נוקטת מול לקוחותיה עבור צדדים שלישיים, ובכלל זה עניין ההסכמה המפורשת של הלקוחות לקבלת שירותי התוכן ולגבייה בעבורם, בהתאם להוראות רישיונה ולהוראות כל דין.

יצוין כי תיקונים שביצע משרד התקשורת ברישיונה של סלקום, שנכנסו לתוקף בנובמבר 2011, הפחיתו באופן משמעותי את מספר התלונות בגין אספקת שירותי תוכן ללא הסכמה.

עוד סבור היועמ"ש כי על סלקום להפריד את פעילותה כנותנת שירותי טלפוניה מפעילותה כבעלת הרשאה כללית לחשבונו של הלקוח עבור צדדים שלישיים בחוזים באמצעותם היא מתקשרת עם לקוחותיה. זאת, בנימוק שמדובר בסוגים שונים של מתן שירותים, שלהבחנה ולהפרדה ביניהם ישנה חשיבות רבה מבחינת הלקוח.

"כשל מערכתי"

בבקשה לאישור התביעה הייצוגית בהיקף 405 מיליון שקל נגד סלקום, שהוגשה בנובמבר 2010 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, טוען לקוח החברה, שרון לין, באמצעות עו"ד מיכאל בך, כי סלקום מחייבת את לקוחותיה בגין שירותי תוכן, מבלי לקבל את הסכמתם לכך.

במסגרת הדיון ביקש השופט עמירם בנימיני לקבל את עמדת משרד התקשורת לגבי היקף תופעת חיוב לקוחות סלקום בשירותי תוכן, מבלי שהתבקשה לכך ומבלי שניתן לכך אישור הלקוח.

מאחר שהתופעה של מתן שירותי תוכן ללא קבלת הסכמה מפורשת מהמנוי כנדרש ברישיונות משרד התקשורת היא תופעה מוכרת ורחבת-היקף, המטופלת בכמה מישורים - הן בתיקון רישיונות שנערך על-ידי משרד התקשורת, הן ברשות להגנת הצרכן והן בהליך שמנהל היועמ"ש נגד חברת סלקום בבית הדין לחוזים אחידים - ביקש היועמ"ש להביע את עמדתו העקרונית בסוגיה.

יצוין כי תביעה דומה מתנהלת בימים אלה נגד חברת פרטנר בבית המשפט המחוזי מרכז.

עו"ד מיכאל בך, המייצג את התובעים הן בתביעה הייצוגית נגד סלקום והן בתביעה הייצוגית נגד פרטנר, בירך על עמדת היועמ"ש. לדבריו, "היועץ מצביע על הכשל המערכתי והשיטתי שקיים בביקורת שמבצעות חברות הסלולר על חיובים של לקוחותיהם בגין שירותי תוכן. אנו סבורים כי לאור חובות האמון המוגברות שצריכות לחול על חברות הסלולר, בשל הפקדת אמצעי התשלום בנאמנות בידיהן, יש להחיל עליהם את חובות כרטיסי חיוב, כפי שמציין היועץ".

סלקום מיוצגת בידי משרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'.