פצצה מתקתקת

סביר להניח שגם אתם נתקלתם בתופעה הזו. אתם מביטים על הסלולרי שלכם ורואים על הצג הודעה על "שיחה שלא נענתה". אתם זוכרים שלא נפרדתם מהטלפון לרגע וכמובן שלא שמעתם צלצול. אתם צודקים, הטלפון באמת לא צלצל. מה שקרה הוא שבזמן שניסו להשיג אתכם, ערוצי הדיבור באנטנה (תא) שסמוכה אליכם היו תפוסים לחלוטין. העומס על הרשת גרם לכך שהשיחה הגיעה עד לתא ונעצרה שם.

חברות הסלולר לא מספרות לכם על העומס ובמקרים מסוימים אפילו מכחישות אותו, אבל על הצגים של כולנו מופיעות יותר ויותר שיחות שלא נענו. זה אף פעם לא נעים לפספס שיחה, אבל הלחימה ברצועת עזה הופכת את הסוגיה הזו לקריטית. עכשיו כבר לא מדובר בבעיה אזרחית אלא בתרחיש שעלול להתפתח לבעיה לאומית.

רשתות הסלולר קורסות באזורים שבהם נעשים ניסיונות רבים לנהל שיחות בזמן קצוב. אזרחים שנתקלו בבעיה אמרו ל"גלובס" כי באזורי נפילות פשוט אי-אפשר להקים שיחה.

החיווי של הרשת חוזר רק כאשר יוצאים מהאזור ומתרחקים ממנו כמה מאות מטרים, והתופעה הזו חוזרת על עצמה מאז תחילת מבצע "עמוד ענן". הבעיה הזו נגרמת גם בימי שגרה - חברות הסלולר לא מסוגלות לספק מספיק ערוצים לאנשים שגודשים את הקניונים בימי שישי בצהריים. הצפיפות שכולנו מכירים בכבישים גורמת לפקקי תנועה, אבל גם לעומס על הרשת.

אנטנות עולות כסף

איך מתמודדים עם העומס? התשובה הקלה היא שיש צורך באנטנות נוספות. עוד אנטנות? האזרחים בדרך-כלל מתנגדים לרעיון, ורוב ראשי הערים תומכים בהם, בשל חשש מקרינה. חברות הסלולר, מסתבר, מאמצות את הגישה הזו. כל הקמה של אנטנה נוספת עולה להן כסף.

בשורה התחתונה, העומס מתבטא בניתוקים תכופים ובקושי להקים שיחה. התוכניות בסגנון 'הכול כלול', שמאפשרות שימוש בלתי מוגבל בשיחות ובאינטרנט האלחוטי, מגבירות באופן טבעי את הביקוש לתדרים וגורמות לכך שהתאים נסתמים.

התופעה הזה מחמירה במקומות ציבוריים הומי אדם, באירועים המוניים כמו קונצרט בפארק, בשעות ההגעה לעבודה, בשעות היציאה מהעבודה, בזמן פיגוע חלילה, או נפילת גראד, שלא נדע. בקיצור - לא חסרות שעות עומס.

כאשר עומס נוצר, הוא נוטה להתגבר בגלל חיוגים חוזרים של כל מי שלא הצליחו ליצור קשר בפעם האחרונה. בשנתיים האחרונות ראינו כמה מקרים שבהם לא ניתן היה לתקן תקלה מערכתית ברשת, עקב ניסיונות ההתקשרות הנואשים.

בהקשר הזה ראוי לציין את התקלות הגדולות של סלקום בסוף 2010, התקלות של בזק בשנת 2011, תקלות של חברת טלנור הנורבגית ב-2011, תקלה של O2 באנגליה ב-2012 ועוד.

השימוש הגובר בטלפונים חכמים והיצע התדרים המצומצם גורמים לכם שהמצב הולך ומחמיר. מי שרוצה לקבל נתונים נוספים על המצב מוזמן לחפש בגוגל את המונח Spectrum Crunch ולצפות בתחזית המבהילה שמספקים מומחי הסלולר בארה"ב. החדשות הטובות הן שהבהלה עדיין לא הגיעה אלינו, אבל סביר להניח שזה יקרה. הרשתות בישראל עדיין לא קורסות, אבל בלי טיפול כולל לפינוי תדרים, התרחיש הזה הוא בגדר פצצה מתקתקת.

עומס ערוצים הוא תופעה עולמית. הטלפונים החכמים גורמים לניצול מירבי של התדרים, לא רק בערוצי דיבור אלא גם בערוצי מידע. מייקל קלימן מהמרכז לחקר תעשיית המידע באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו קובע כי בניגוד לסיבים אופטיים, שם אפשר להרחיב את הקיבולת באמצעות פיצול קרן האור לצבעי הקשת (בטכנולוגיית WDM), בתקשורת האלחוטית יש רק שתי אפשרויות: להוסיף תדרים למערכת קיימת או להוסיף אנטנות ולהתפשר על המהירות.

רכישת תדרים נוספים היא היום הדרך הזולה יותר, מכיוון שהיא עושה שימוש בתשתית הקיימת, כאשר ברוב המקרים אין צורך להוסיף אנטנות, תאים, גנרטורים וכו'. העלות של התדרים האלחוטיים גבוהה פי כמה מהעלות של תשתית קווית.

הגדלת הקיבולת, במסגרת מגבלת התדרים, עולה כסף, מגבילה את היקף הכיסוי של אנטנות ומגבירה את ההפרעות. עם זאת, היא חשובה כדי לעמוד בדרישות הלקוחות. האסטרטגיה הנפוצה להגדלת הקיבולת היא לחלק את התאים לשלוש שכבות, המספקות יותר קיבולת, אבל זוהי הקלה זמנית שכן מספר המשתמשים ממשיך לצמוח, ובקצב מהיר. דרך נוספת היא הקמת מיקרו-תאים.

צריכת התדרים תוכפל

הבעיה המרכזית בארה"ב היא העובדה שבעלי הטלפונים הסלולריים לוקחים כמובן מאליו את האינטרנט הסלולרי. חלקם חווה ניתוקים ואיטיות בחיבור, אבל מעטים מאוד הפנימו את העובדה שבקרוב גם ערוצי הדיבור יהיו חסומים חלקית, ויהיה קשה יותר לקבל ולהוציא שיחות. התעבורה על תדרי הסלולר מגיעה לקצה גבול הקיבולת ודפוסי הצריכה אינם מראים סימן של עצירה.

אנליסטים בתחום התקשורת צופים כי צריכת התדרים תוכפל בכל שנה ב-3 השנים הקרובות. לפי FCC, הגידול המהיר הזה יגרום לביקוש שיעלה על ההיצע במהלך שנת 2013. עוד שנה וקצת. בשנת 2014 הגירעון בתדרים יוכפל. זה אומר יותר קשיים ביצירת שיחה, יותר ניתוקי שיחות ומחירים גבוהים יותר לחבילות התקשורת הסלולרית.

אחד הפתרונות שנוקטות חברות הסלולר האמריקניות כבר היום הוא ייקור חבילות תקשורת ללא הגבלה, כדי לעשות אותן לפחות כדאיות. אפשרות נוספת שנבדקת היא גביית תעריף גבוה יותר ממי שרוצה לקבל קו בכל פעם שהוא מחייג. חבילת פרימיום כזו תעלה הרבה.

ממשלת ארה"ב קיבלה בחודש שעבר דוח של ועדת ייעוץ נשיאותית, שקרא לממשל לנצל טוב יותר את התדרים שנשלטים על-ידי סוכנויות פדרליות. לפי התוכנית, שסייעו בכתיבתה יו"ר גוגל, אריק שמידט, ומנהל המחקר והאסטרטגיה במיקרוסופט, קרייג מונדי, כל תדרי הסלולר יאוחדו למאגר אחד, שבו ישותפו כל חברות הסלולר. האנליסטים סבורים, שהתוכנית הזו תוכל להתממש רק בעוד 5 שנים.

עד למימוש ההצעה פועלות חברות הסלולר ליישם פתרונות עצמאיים לבעיית העומס בתדרים. הפתרונות המוצעים בשלב זה הם שילוב של שחרור תדרים נוספים, טכנולוגיה יעילה יותר והעלאות מחירים, שתגרום להקטנת השימוש בסלולר.

המידע הזה אמור לשמש כחומר למחשבה לשר הפנים אלי ישי ולמשרד הבריאות, שמעכבים הקמה של אנטנות חדשות ושל הוצאת תדרים לדור הרביעי. אף אחד לא רוצה לנסות להתקשר ליקיריו במקרה של נפילת טיל ולגלות שהוא לא מסוגל להוציא שיחה סלולרית.

 צפוף באוזן