הבנקאי השווייצרי שלא מתרגש מאזעקות הטילים בת"א

באמצע הראיון מתחילה האזעקה, אנחנו קמים ויוצאים לחדר מדרגות. ז'אק דה סוסייר, שותף בכיר בבנק Pictet, לא מתרגש. "הייתי בעבר בצבא", הוא אומר באדישות. בתקופה זו, שבה רוב הגופים העסקיים מעדיפים לדחות השקות ואירועי פתיחה, בבנק Pictet מחליטים להמשיך בתוכניות כרגיל.

הבנק השוויצרי, המנהל נכסים בהיקף של קרוב ל-400 מיליארד דולר, חנך היום את פעילותו בישראל.

"אנו משוכנעים שהכלכלה הישראלית תמשיך לצמוח. מדובר בכלכלה שמתבססת על היי-טק ובהמשך גם עשויה ליהנות מתנופה בזכות פוטנציאל הגז. הצמיחה הזו תביא לגידול בעושר של האוכלוסייה, וזה מבחינתנו הזדמנות וסיבה טובה להיכנס לפעילות בשוק הישראלי", אומר דה סוסייר בראיון ל"גלובס".

- ובכל זאת, כשאתה חווה בימים אלה את משמעות המתיחות הגיאו-פוליטית של המדינה, זה לא מרתיע אותך?

"נכון, יש סיכון, אבל אנו משוכנעים שלטווח הארוך יש פוטנציאל משמעותי לפעילות בשוק הישראלי".

- מה היעדים שלכם בשוק הישראלי?

"אני נמצא בבנק כבר מעל 30 שנה. כשהצטרפתי לבנק היו בו 250 עובדים והוא ניהל פחות מ-15 מיליארד פרנ"ש. היום יש בבנק מעל 3,000 עובדים, והיקף הנכסים הוא מעל 300 מיליארד פרנ"ש. אף אחד לא קבע שאלו יהיו היעדים. אנחנו לא אוהבים לקבוע יעדים, אלא פשוט מעדיפים לגדול לאט ובאופן טבעי".

בנק Pictet שונה מהבנקים שאנו רגילים לראות בנוף האירופי. הבנק הוקם לפני 207 שנה ושמר על סולידיות לאורך שנות פעילותו. הבנק עוסק בניהול נכסים בלבד - ללא פעילות קמעונאית, מסחרית, בנקאות להשקעות או משכנתאות.

- למה לא נכנסתם לפעילויות אחרות?

"רצינו לשמור על מאזן נקי ובסיכון נמוך. סיבה שנייה היא שרצינו להתמחות, למקד אנרגיות ומשאבים ניהוליים בניהול נכסים למשקיעים פרטיים ומוסדיים".

Pictet לא ביצע מאז הקמתו אף לא רכישה אחת, וצמיחתו לניהול נכסים של כ-400 מיליארד דולר נעשתה בזכות גידול אורגני בלבד. "כשעושים מיזוג בין חברות, צריך למזג בין תרבויות ניהוליות. מעטים המקרים שמיזוג כזה באמת פועל לטובת הלקוח. ואם הלקוח לא נהנה מזה, גם בעלי המניות לא ירוויחו מכך", אומר דה סוסייר.

מבנה הבעלות של הבנק ייחודי גם כן. Pictet אינו בנק ציבורי אלא פרטי. הוא מוחזק על ידי 8 שותפים, כולם עובדים בבנק. "כולנו כאן לטווח הארוך, לפתח את החברה ולא למקסם רווחים לטווח קצר", אומר דה סוסייר, "מבנה הבעלות הזה הוא יתרון, כי הבעלים מכירים את העסק מבפנים ומבחוץ".

- האם קבלת מעמד השותף עוברת בירושה?

"השותפים הקיימים בוחרים את החדשים מבין המנהלים של הבנק. קבלת מעמד של בעל מניות אינה עוברת בירושה, למרות שיש בעלי מניות שגם האבא או הסבא שלהם היו שותפים בבנק".

- יש לא מעט תחרות על הלקוח הישראלי, כולל מצד בנקים זרים, מה הערך המוסף שלכם לעומת המתחרים?

"לקוחות מרגישים מנוכרים מול מוסד מסורבל כמו בנק, אצלנו זה חד משמעית שונה. כמו כן, היום עולם ההשקעות נהיה מורכב. אי אפשר להסתפק רק בהשקעה באג"ח ובמניות, ולכן אנו מציעים התמחות בסוגים שונים של אפיקים כמו פרייבט אקויטי והשקעה ישירה בנדל"ן או בחוב של מדינות מתפתחות".

- היתרון המרכזי של הבנקאות השוויצרית לאורך השנים היה הסודיות הבנקאית,

אולם בעקבות פרשות שונות של העלמת מס והלבנת הון, היא נפגעה. רגולטורים שונים בעולם נחושים לטפל בבעיות אלו, גם במחיר של פגיעה בסודיות הבנקאית.

- אתה לא חושש שבעקבות דעיכתה של הסודיות הבנקאית, מאבדת שווייץ את היתרון המרכזי שלה בעולם הבנקאות?

"הרבה אנשים הגיעו לשוויץ בזכות הסודיות הבנקאית, ואין ספק שזה כבר לא מה שהיה. הלקוחות צריכים להבין שהעולם נהיה שקוף יותר, ואי אפשר יהיה להסתתר תחת סודיות בנקאית כדי לחמוק ממס. אולם זה לא אומר שלקוחות לא יצטרכו פחות ייעוץ ושירותים מהבנקים. הסודיות הבנקאית היא לא היתרון היחיד של הבנקאות בשווייץ. במשבר הפיננסי, הבנקים בשווייץ הפגינו יציבות, ולמעשה רק בנק אחד היה צריך לקבל חילוץ מהמדינה, וגם זה רק כי הייתה לו פעילות גדולה בארה"ב. העובדה ששווייץ היא מדינה יציבה ומערכת הבנקאות שלה יציבה מאוד חשובה. כמו כן, הבנקים בשווייץ פיתחו מומחיות בתחומים רבים כמו ייעוץ השקעות ומיסוי, ויש להם ערך מוסף ללקוחות".

"התנודתיות תימשך"

דה סוסייר מציין כי השוק הישראלי נמצא במצב הרבה יותר טוב מאשר כלכלת אירופה. "בעבר מדינות באירופה שנכנסו למשבר היו פותרות זאת באמצעות פיחות של המטבע, אבל הפתרון הזה לא רלוונטי למדינות שבגוש האירו".

- אז מה להערכתך צפוי באירופה?

"להערכתנו גוש האירו ישרוד, אבל המדינות השונות יצטרכו לבצע צעדים רבים לטיפול במשבר, באמצעות רכישת אג"ח ואספקת נזילות לבנקים, וסיוע למדינות אחרות בתנאים מסוימים. התוצאה היא שנראה את התנודתיות בשווקים נמשכת, נתוני צמיחה חלשים, ואת האירו נחלש בכדי לעודד צמיחה".

עוד מעריך דה סוסייר כי נראה קרב בין הבנקים המרכזיים על החלשת המטבע. "יש הרבה בנקים מרכזיים שרוצים להחליש את המטבע שלהם כדי לעודד צמיחה. אפשר לראות זאת באירופה, בארה"ב אך גם ביפן ואפילו בשווייץ. בגלל זה אנחנו רואים שהריבית האפסית נשארת ברוב המקומות בעולם. השאלה היא איזה בנק מרכזי יעשה צעדים חזקים יותר שיצליחו להחליש יותר את המטבע לעומת הבנקים האחרים".

- למה אתה חושב שגוש אירו לא יתפרק?

"אין כללים ברורים איך לבצע פירוק לגוש האירו. מה לדוגמה יקרה לחברה איטלקית שלוותה כסף מבנק גרמני - באיזה מטבע היא תחזיר את הכסף? מטבע גרמני חזק יקשה על החברה לפרוע חוב, ואולי מטבע איטלקי חלש עלול לגרום לבנק להפסדים.

"פירוק גוש האירו עלול לגרום למצב כאוטי, ואולי אף לאסון. יהיה זה סוף עידן ההשקעות הגלובליות. העלות של פירוק גוש האירו תהיה גבוהה יותר מאשר העלות לפתור את המשבר - גם עבור המדינות החזקות".