תקציב עתק של 800 מיליון דולר הופך את קרן ההון סיכון של חברת נוברטיס לקרן הגדולה ביותר של תאגיד תרופות, וממצב אותה כאחת הקרנות הגדולות בתחום התרופות והמכשור הרפואי. בתקופה כזו, כאשר השקעות ההון סיכון בתחום הביומד בישראל מצומצמות, מעודד לדעת כי פלורן גרוס, שותף בקרן, ביקר לפני כמה שבועות בישראל במסגרת כנס Go4Europe של בית השקעות קוקרמן וקרן קטליסט, ואף אמר: "אני מקווה כי עד 2013, אנחנו נבצע השקעה בישראל". הקרן לא השקיעה כאן עד היום. "אנחנו שוויצרים, לא איטיים אבל מאוד יסודיים", אומר גרוס, "אבל אני מכיר את רוב החברות בתחום בישראל".
נוברטיס וונצ'רס פועלת כיחידת רווח עצמאית בבעלות מלאה של תאגיד נוברטיס. גרוס מסביר כי הקרן אינה מנסה לבצע השקעות אסטרטגיות עבור נוברטיס אלא מנסה להניב לעצמה רווחים, ולמעשה היא אינה ממש חלק מן התאגיד. לנוברטיס יש תמיד אחזקה משמעותית בחברות, אך בשנים האחרונות רק מיעוט מן החברות נרכשו בסופו של דבר על-ידי נוברטיס עצמה.
"אנחנו לא יודעים ולא רוצים לדעת מה האסטרטגיה של נוברטיס. יש בינינו לבין התאגיד חומה סינית, או שמא נאמר - חומה ישראלית", מספר גרוס. המדיניות הזו מאפשרת לקרן להשקיע גם במכשור רפואי, אף שנוברטיס כתאגיד אינה פעילה בתחום זה.
נוברטיס ונצ'רס תבצע בדרך כלל השקעת סיד אחת בכל שנה (10%) ואת יתר התקציב תחלק 40% למוצרים פרה קליניים ו-50% למוצרים בשלב הקליני. אלה חדשות טובות לחברות ישראליות, שמחפשות מימון כבר בשלבים המוקדמים, אבל יש גם חדשות רעות.
אתם עושים טעויות
"הישראלים מאופיינים בתרבות חדשנות ויזמות מרשימה, אבל הם עושים שתי טעויות", אומר גרוס. "האחת היא קיצורי דרך, בגלל חוסר מימון. למשל: להיכנס לניסויים קליניים ראשוניים בלי לדעת איך שלב III של הניסויים (השלב האחרון לפני שיווק) יראה, ובלי לדעת מה חברות הפארמה מחפשות בניסויים באותו התחום. כתוצאה מכך התוצאות של הניסויים עלולות להיות חסרות משמעות - לא תמיד ניסוי עם מובהקות סטטיסטית באמת מראה משהו שמלהיב חברת תרופות. או שאתם מכלילים בניסוי גם חולים לא מתאימים, באופן שמטשטש את התוצאות.
"טעות נוספת היא לכוון לאינדיקציות שכרוכות בניסויי ענק, כאלה שקרנות הון הסיכון לא מוכנות לממן וחברות הפארמה לא יכנסו אליהן לפני שלב III".
- אילו תחומים לא תממנו?
"מלבד במקרים נדירים - מחלות של מערכת העצבים המרכזית (מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות), סוכרת, קרדיולוגיה. נוותר על תחום החיסונים כי אין כרגע תיאבון לרכישות בתחום הזה אצל חברות התרופות".
- אז למה כן תיכנסו?
"תרופות יתום, סרטן, מחלות חיסוניות-עצמוניות, מחלות זיהומיות ודיאגנוסטיקה. אנחנו מתלבטים לגבי תחום תאי הגזע. אנחנו לא בטוחים לגבי עלויות הייצור והסביבה הרגולטורית. חברות הפארמה היום עוד לא מתלהבות מהמוצרים האלה".
- אז מהיכן יגיעו תרופות למחלות הגדולות?
"או שלא יהיו תרופות חדשות לתחומים אלה, או שחברות הפארמה יממנו אותן בעצמן. יש אפשרות שהקרנות יממנו מוצר כתרופת יתום, וחברת הפארמה תרחיב את ההתוויה לאותו המוצר.
"בנוסף, הרשויות יצטרכו להגיב ולהגמיש את הדרישות לניסויים. כבר ראינו את זה בעבר, למשל במחלת 'שתל נגד מאכסן'. מספר החולים הדרוש לניסויים בתחום זה ירד מכ-1500 לכ-300-500, וזה עושה את כל ההבדל".
- תשקיעו גם בחברות ציבוריות?
"לא נשקיע בחברה כל עוד היא נסחרת, אבל אין לנו התנגדות להנפיק חברה בה השקענו ולא לרכוש חברה בורסאית ולהפכה לפרטית, אם ישנה הזדמנות קנייה בזול".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
