מנכ"ל איי.סי פאואר: אפשר לפרק את חברת החשמל

בלימה שבפרו לא יורד גשם כמעט לעולם. זרם הומבולדט הקר שמגיע מאנטרקטיקה, יוצר תופעה מטאורולוגית המונעת את היווצרותם של ענני גשם מעל העיר, השוכנת לחופו של האוקיינוס השקט. מצד שני, גם שמש אין שם ואת המקום מכסה ערפל תמידי, שגם בו אשם הזרם הקר. מי ידע שכשחברי להקת משינה שרו בשנות ה-80 "אין שמש גשם יש רק צל", הם דיברו בכלל על בירת פרו.

אבל לא רק הגשם והשמש בוטלו באזור. גם הטקס החגיגי לציון תחילת הפעלתו של "המחזור המשולב" בתחנת הכוח הגדולה במדינה, קלפה, ולא צריך להיות אופטיקאי מדופלם כדי להבחין בתחושת אי הנוחות שהדבר מעורר בקרב אנשי החברה לישראל .

"בוודאי שזה היה מאכזב, אבל כשמסתכלים על התמונה הגדולה, זו בסך הכל תקרית קטנה", מדגיש חאבייר גרסיה, מנכ"ל איי.סי פאואר - זרוע האנרגיה של החברה לישראל. "מה שחשוב הוא שהפרויקט הושלם חודש לפני תאריך היעד. ביטול הטקס (בעקבות סכסוך עם ראש העיר הסמוכה לתחנת הכוח, י' כ') הוא לא אירוע שמשפיע על עתיד החברה".

כניסתו לפעולה של המחזור המשולב בקלפה בתחילת אוגוסט השנה הוא אכן אירוע גדול מבחינת איי.סי פאוואר. כעת עומדת יכולת היצור של תחנת הכוח על כ-870 מגה וואט, קרוב ל-20% מכלל יכולת ייצור החשמל במדינה (בפרו חיים כ-30 מיליון תושבים, אך יכולת ייצור החשמל בה, כ-5,000 מגה וואט, היא פחות מחצי מזו שבישראל), ומה שחשוב יותר - תוספת כוח הייצור נעשית ללא השקעת אנרגיה נוספת, משום שהיא מבוססת על ניצול החום שנפלט משלוש הטורבינות הקיימות באתר, שמופעלות באמצעות גז.

"אנחנו מגדילים את ההכנסות שלנו ב-50% כשההוצאות נשארות פחות או יותר אותו דבר. כך שגם ההכנסות וגם הרווחיות של קלפה יגדלו משמעותית, כי כמעט כל הגידול יורד ישירות לשורה התחתונה", מסביר גרסיה.

- ונראה את זה כבר בתוצאות הרבעון השלישי?

"כן, נראה שיפור מאוד משמעותי כבר במחצית השנייה של 2012 (במחצית הראשונה של השנה הרוויחה איי.סי פאואר 28 מיליון דולר, בדומה לרווח במחצית המקבילה אשתקד, י' כ') אבל ב-2013 נראה את זה בצורה הרבה יותר בולטת, כי בגלל שאנחנו חברה שמרנית לא חתמנו חוזים למכירת רוב האנרגיה הנוספת עד סוף השנה, כדי לקחת שולי ביטחון למקרה של עיכוב".

"זה עובד בצורה מושלמת"

כשמדברים עם אנשי החברה לישראל על איי.סי פאואר, שתי נקודות צצות ועולות שוב ושוב. הראשונה היא שהשוק צריך לשנות את התפיסה שלו, ולהבין שהחברה לישראל היא כבר לא רק כיל, צים ובזן, אלא חברה בינלאומית שמייצרת חשמל באמריקה הלטינית ומתעתדת למכור מכוניות בסין.

ואת הרצון לשים דגש על כך קל להבין: מלבד כיל, שמחזיקה כרגע על כתפיה את רווחיות החברה כולה, איי.סי פאואר היא החברה הרווחית היחידה בפורטפוליו של חברת ההחזקות שבבעלות עידן עופר, בין יצרניות של הפסדי ענק כצים ומיזם הרכב החשמלי בטר פלייס.

הנקודה השנייה נוגעת לכך שבניגוד להתנשאות הישראלית האוטומטית על מדינה מתפתחת מסוגה של פרו, לפחות בכל הנוגע להתנהלות משק החשמל יש לנו הרבה מה ללמוד ממנה ומשכנותיה. וזה כבר בכל זאת דורש הסבר.

"משק החשמל בפרו הופרט בתחילת שנות ה-90 ופוצל לשלושה מגזרים: ייצור, הולכה וחלוקה", מסביר גרסיה. "בלי להיכנס ליותר מדי פירוט, בסופו של דבר מה שהמודל הזה יוצר זה שוק מאוד תחרותי בתחום של ייצור החשמל. מחיר החשמל ירד, ההפצה והחלוקה הפכו הרבה יותר יעילות, כל אספקט של יעילות שקשור למערכת החשמל הארצית השתפר ב-20 השנה האחרונות בצורה דרמטית. אני יודע שבישראל זה נשמע כמו משהו שלא ייאמן, אבל זה עובד בצורה מושלמת".

גרסיה לא משווה בין המצב החשמל בפרו לזה שבישראל רק מתוך עניין אינטלקטואלי. כמנכ"ל איי.סי פאואר הוא גם האיש שממונה על תחנת הכוח של החברה שמוקמת במישור רותם, ואמורה לייצר 440 מגה וואט החל מ-2013. כמו שאר אנשי החברה, גם הוא לא בדיוק רווה נחת מהמצב הקיים ומהתנהלותה של חברת החשמל.

"אני מבין את החשיבות של חברת החשמל בישראל, ואת ההשפעה הפוליטית הניכרת שיש לחברה הזאת על כל המדינה. אנשים נוטים להאמין שלפרק את חברת החשמל ליחידות של ייצור, הולכה וחלוקה וליצור תחרות בתוך כל אחד מהתחומים זה בלתי אפשרי כי ישראל היא שונה. אני כל הזמן שומע את זה: 'ישראל היא שונה'. כל מדינה היא שונה. גם באמריקה הלטינית כל מדינה היא שונה - גם אם מישראל כולן אולי נראות אותו דבר - והן כולן עשו את זה. וזה עובד בכולן.

"אנחנו רוצים להקים תחנה נוספת בישראל, במישור רותם, ובחברת החשמל אומרים לנו שזה ייקח שבע שנים לחבר אותה לרשת החשמל. בפרו זה לוקח שנתיים כולל האישורים. אז איך יכול להיות שלחברת החשמל לוקח שבע שנים?".

- בוא נדבר בכל זאת על הסיכונים שיש בפעילות בפרו. המשטר במדינות באזור נוטה להיות פחות יציב, ולפני כשנה נבחר כאן נשיא חדש שמזוהה עם השמאל. איך זה עלול להשפיע עליכם?

"זאת החזות שהוא הציג במהלך הבחירות, בפועל הוא מיישר קו לחלוטין עם המדיניות הכלכלית של הממשל הקודם. ההכרה כאן בצורך של השקעות פרטיות כדי שהמדינה תוכל לצמוח היא בלתי ניתנת לערעור. אני חושב שככל שנצמח, ככל שהתל"ג לנפש יהיה גבוה יותר, כך יקטן הסיכוי שהמדינה תבצע פנייה חדה שמאלה".

- סיכון נוסף הוא שהצמיחה המרשימה של המדינה מבוססת ברובה על ההתעוררות של שוק הסחורות.

"אין ספק. פרו מתבססת על סחורות, והיא נשענת בצורה משמעותית על ייצוא של נחושת. מה שכן, רבים ממכרות הנחושת כאן (שהם מצרכני החשמל המרכזיים במדינה, י' כ') הם מאוד יעילים במונחי עלות. אז יש לך סיכון של ירידה בהכנסות אם המחירים ייפלו, אבל אין כל כך סיכון שמכרות ייסגרו, כי הרבה מכרות אחרים בעולם ייסגרו קודם".

"כשאני מגיע לישראל אני חש את הקשר"

אחד הדברים החריגים באופן שבו בנויה איי.סי פאואר, הוא שגרסיה הפרואני אחראי לא רק על פעילות החשמל שלה בכל אמריקה הלטינית, אלא גם על הפעילות בישראל. "עבדתי בשביל בריטים, אמריקנים, בלגים, ספרדים, ואצלם זה לעולם לא היה קורה", הוא אומר על האמון הרב שלו הוא זוכה מראשי החברה לישראל. "הם בקושי היו לוקחים פרואני שיעמוד בראש חברה פרואנית, לרוב הם ישלחו מישהו משלהם. אז המהלך הזה הוא שני צעדים מעל המקובל. לא רק שמינו מקומי לנהל את הפעילות המקומית, אלא בחרו פרואני לנהל את הפעילות בישראל".

ללא קשר ישיר לכך, גרסיה, שלא מגדיר את עצמו כאדם דתי, הוא גם בן לאם יהודיה, עניין שמעניק ממד נוסף למינוי שלו. "כשאני מגיע לישראל אני ללא ספק חש את הקשר", הוא מספר. "הייתי חודש בישראל עם כל המשפחה ומאוד נהנינו. רק עברית אני לא לומד, הבעיה היא שכולם מדברים אנגלית אז קל לי מדי".

 פעילות החשמל

* הכותב היה אורח של החברה לישראל בפרו