"הפתרון בהשקעה כיום טמון בפיזור רחב ככל האפשר"

"שם המשחק היום הוא פיזור, חד משמעית. כיום, מצב הכלכלה הגלובלית מאלץ את משקיעים להגדיל סיכון בשביל לזכות באותה תשואה. הבחירה היא בין העלאת הסיכון לבין תשואה נמוכה יחסית. לדעתנו, לא צריך לבחור - אפשר להשיג את התשואה המבוקשת תוך צמצום הסיכון בצורה משמעותית". כך אומר בריאיון ל"גלובס" איימריק פורסט, מנהל קרן גמישה (Multi Asset) בחברת ההשקעות הבריטית שרודרס.

לדברי פורסט, סביבת הריבית הנמוכה מהווה בעיה מהותית עבור המשקיעים, והיא משפיעה לא רק על אג"ח ממשלתיות, אלא על נכסים אחרים כמו אג"ח קונצרניות. "הפתרון טמון בהשקעה בעלת פיזור רחב ככל האפשר. אני לא מתכוון לפיזור המסורתי שמאפיין קרנות נאמנות, אלא למשהו הרבה יותר מגוון".

אחד מכללי האצבע החשובים ביותר בהשקעות הוא כידוע פיזור התיק. אסטרטגיה זו נועדה לצמצם את הסיכון, באמצעות חלוקת ההשקעה בין אפיקים שונים. על בסיס העיקרון הזה הקימו בשרודרס לפני כחצי שנה את הקרן הגמישה, וגייסו את פורסט לעמוד בראשה.

הקרן, שמנהלת כיום נכסים בהיקף של כ-100 מיליון דולר והניבה עד כה תשואה של 5%, לא מחויבת להשקיע בסוג מסוים של נכס. למעשה, בכל הקשור לניהול השקעות, פורסט נהנה מחופש פעולה מלא. "פיזור ההשקעה מאפשר גם לקזז ירידה במחיר נייר מסוים, ובכך למזער את רמת ההשפעה שיש לו על התיק. העובדה שאנחנו לא חייבים להשקיע באפיק, מדד או מדינה מסוימת, מאפשרת לנו להשקיע בנכסים שאינם ספקולטיביים. כך, אנחנו מגנים על התיק בלי לפגוע בתשואה".

- כיצד אתה בוחר את הנכסים שבהם תשקיע?

"יש לנו מנהל השקעות שמתמחה במניות, ומנהל השקעות שמתמחה בחוב. כל אחד מהם מזהה את הנכסים הטובים ביותר בתחומו, בין אם זה בישראל ובין אם באפריקה. ברגע שאנחנו מזהים סיכון ספקולטיבי - אנחנו פשוט משקיעים בנכס אחר, שמעניק את אותה התשואה. למה להשקיע באג"ח של אטליה או ספרד, אם אפשר להשקיע במדינות אחרות, פחות מסוכנות, ולקבל את אותה התשואה".

- אחת הטענות הנפוצות היא שברוב המקרים, מנהלי ההשקעות לא מצליחים להכות את המדד. איך אתה מתמודד עם זה?

"העובדה שאני לא מחויב להשקיע במדד היא יתרון. יש מדדים שבהם קיימים סיכונים חבויים, למשל קרן הסל (ETF) האמריקנית של iShares שמשקיעה במניות דיבידנד בארה"ב (iShares High Dividend Equity Fund, ל' א'). הקרן הזו חשופה ל-20% מניות ספרדיות, 25% מניות טלקום והיא כוללת סיכון מטבעי של 60% אירו מול דולר. אז נכון, על פניו תשואה של 5%-6% נראית אטרקטיבית, אבל חייבים להפנים את מרכיב הסיכון".

לדברי פורסט, בהתאם לאסטרטגיית הניהול של הקרן, בשרודרס נמנעים מלהשקיע בנייר מסוים בהיקף של יותר מ-1% מהנכסים. "כרגע אנחנו זהירים מבחינת סיכון. היקף הנכסים המסוכנים שלנו נמוך מאוד, ועומד על 3.5% בלבד. לשם השוואה, הממוצע הוא סביב 5%-7% והמקסימום הוא 10%".

קוצרים פירות

לטענת פורסט, שרודרס כבר הספיקו לקצור חלק מפירות האסטרטגיה הזו. "במאי האחרון שוקי המניות המובילים צנחו בכ-10%-15%. הנכסים שבהם אנחנו השקענו ירדו רק ב-2.5%. בסוף ספטמבר הפחתנו את היקף החשיפה למניות מ-30% ל-15%, וההחלטה הזו הוכיחה את עצמה. מכיוון שתנאי השוק הנוכחיים מתאפיינים באי-ודאות, אני משוכנע שנדרש ניהול אקטיבי של הסיכון".

- אילו הזדמנויות השקעה אתה מזהה כיום?

"בגלל הצוק הפיסקלי, אנחנו נמנעים מהשקעה בסקטור התשתיות בארה"ב, וחשופים אליו מעט באירופה. עם זאת, אנחנו מאמינים בחברות מהסוג הזה שפועלות בדרום מזרח אסיה, כמו חברת המים Thai Tap Water שנסחרת בתאילנד. גם המניה של חברת הטבק פיליפ מוריס מעניינת, אבל לא בכל מקום - בארה"ב, למשל, היא מעניקה תשואת דיבידנד של 3.8%, ובצ'כיה התשואה היא 8%. מבחינת חוב אנו מזהים פוטנציאל באג"ח בסיכון גבוה כמו של חברת השכרת הרכב הרץ וחברת וירג'ין. אנחנו גם מאמינים במניית כיל הישראלית, שמחלקת דיבידנד יפה".

*** הכותבת הייתה אורחת שרודרס בלונדון