עשרות מפעלים מאזור הדרום, שמושבתים מאז תחילת מבצע עמוד ענן, צפויים לדרוש מרשויות המדינה פיצוי כספי על הפסדים, ירידה במכירות ובחלק מן המקרים, על נזקים שספגו תשתיות הייצור שלהם בעקבות פגיעות של רקטות. לפי תעשיינים מאזור הצפון, שכבר חוו בעבר מצבי לחימה והתנהלו בימים שאחריהם מול רשויות המדינה לקבלת פיצוי, המלחמה האמיתית של תעשייני הדרום עוד לא התחילה. "לחלק מהתעשיינים ובעלי העסקים הקטנים באזור הזה צפויה דרך ייסורים לא קצרה", העריך היום (ד') המשנה למנכ"ל חברת קליל מכרמיאל, יוני רובינזון. "המדינה רוצה לתפוס כמה גנבים שעשויים להערים עליה בניסיון לקבל כסף קל שלא מגיע להם, ובדרך, היא עשויה להקשות על רבים שזכאים לפיצוי".
קליל מעסיקה כ-300 עובדים בכרמיאל, ולדברי רובינזון, בימים שאחרי מערכות של צה"ל בלבנון הוא מצא את עצמו מתנהל מול מנגנוני הפיצוי השונים של המדינה במשך חודשים ארוכים, וגם אחריהם לא קיבל את מלוא הפיצוי.
"כעבור 3 או 4 חודשים מאז שהגשנו בקשה לקבלת פיצוי, קיבלנו 30% מהסכום שתבענו. את היתרה קיבלנו רק כעבור כשנה, וגם אז הסכום הסתכם בכ-70% ממה שדרשנו כי היינו חייבים להתפשר כדי לגמור עם זה. במצב שהיינו מתעקשים על כל הסכום, היינו צריכים להיכנס לעוד יותר בירוקרטיות ולהתייצב בוועדות שונות, שהיו אמורות להכריע בעניין. כמובן שזה היה מאריך את תהליך קבלת הפיצויים בזמן רב נוסף", אמר היום.
מאז תחילת הלחימה בעזה הורה פיקוד העורף על השבתה מוחלטת של פעילות הייצור בכ-70 מפעלים הסמוכים לרצועת עזה. לפי נתונים שמסרה אתמול התאחדות התעשיינים, מאז תחילת עמוד ענן הנזק המצטבר לתעשייה בדרום נאמד ביותר מ-150 מיליון שקל. בכל יום לחימה נוסף, שבו מטווח העורף ברקטות, היקף הנזק גדל. גם במפעלים חיוניים, שבהם פעילות הייצור נמשכת מתוקף צווים שהוציאו המשרד להגנת העורף ומשרד התמ"ת, העבודה מופרעת פעמים רבות בשל ירי הרקטות הנרחב התכוף והכניסות הרבות של עובדים למרחבים מוגנים.
לצלם ולתעד כל פגיעה
"כרגע, בזמן שהלחימה נמשכת כולם מחבקים את תושבי הדרום ועוטפים אותם במילות עידוד חמות", אומר רובינזון. "אחרי שהאש שוכחת, מתחילה הביורוקרטיה הארוכה".
"בימים כאלה אני ממליץ לתעשיינים שנאלצים לעבוד תחת אש, לא להסתפק בהדפסות כרטיס העובד בבואו לעבודה ובצאתו ממנה כדי להוכיח נוכחות", ממליץ רובינזון. "הצגת פרטים על היקף הנוכחות של העובדים לא מספיקה, כי היא לא כוללת את מספר הפעמים הרב שבו עובדים נאלצו לרוץ במהלך יום העבודה למרחבים המוגנים בעקבות אזעקה. זאת הסיבה שאני ממליץ להם לתעד את השעה המדויקת של כל אזעקה שהפריעה לשגרת הפעילות במפעל".
גם במצבים של נזק פיזי שנגרם לתשתיות הייצור בעקבות פגיעות של רקטות, רובינזון ממליץ לבעלי המפעלים לתעד עד כמה שניתן: "כדאי לצלם כל פגיעה, כמו גם לתעד עסקאות שבוטלו או שלגביהן המפעל לא הצליח לעמוד במועדי אספקה ונגרמו לו בכך הפסדים", אומר רובינזון, למוד הניסיון. "יש לאסוף את המסמכים המתאימים ולהציגם בבוא העת לנציגי הרשויות כהוכחה על הנזק הישיר ועל הנזק העקיף. בכל מקרה, צפויה בירוקרטיה לא פשוטה ומי שמנהל את התהליך לקבלת הפיצוי לבד, שיצפה להרבה מצבים של הלוך וחזור. מוטב שישכרו רואה חשבון שינהל עבורם את ההליכים האלה כי אלה מלחמות שלא כדאי לקיים לבד".
"טיפול איטי ולא יעיל"
לטענת עו"ד אלי דורון, ממשרד דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר ושות', שמתמחה במיסוי, "הניסיון מלמד כי הטיפול בתביעות הפיצויים של עוסקים שנפגעו בעקבות המצב הביטחוני איטי ולעתים לא יעיל. רק בימים האחרונים סיימנו, במסגרת הסכם פשרה, תביעה שהגישה לרשויות המדינה חברת שילוח ימי ועמילות מכס לקבלת פיצויים על נזקים שנגרמו לה עקב הפסקת פעילות בנמל חיפה במהלך מלחמת לבנון השנייה".
שמואל דונרשטיין, הבעלים של רב בריח, שמייצר באזור התעשייה הדרומי באשקלון, טוען שהוא מחכה לפיצויים מהמדינה על נזקים שנגרמו לו עוד במבצע עופרת יצוקה בסוף 2008. הוויכוח בינו לבין רשויות המס על כמה מאות אלפי שקלים התגלגל לפתחו של בית המשפט. "נוצר מצב אבסורדי לחלוטין. על נזק שספגתי לפני 4 שנים אני לא מקבל פיצוי, ובינתיים נגרם לי נזק על הלחימה בשבוע האחרון", אמר היום ל"גלובס". כ-500 עובדים מועסקים במפעל של דונרשטיין באשקלון, ולדבריו מלאכת הייצור מופרעת לעתים תכופות באזעקות. "בעקבות האזעקות צריך לנתק את מכונות הייצור, לרוץ אל המרחבים המוגנים, וכששבים לעבודה מדליקים את המכונות מחדש. אלא שאז יש אזעקה נוספת וחוזר חלילה. תפוקת הייצור שלי ירדה בשבוע האחרון ל-50%", סיפר. "כרגע כל הפוליטיקאים מחבקים את הדרום, אך אני יודע שמיד אחרי האזעקה האחרונה, אף אחד לא יספור אותנו ונכנס לביורוקרטיה אין סופית. אמצא את עצמי לבד מול הפקידים".
משרד התמ"ת: "מנסים להקל"
במשרד התמ"ת מתקשים להעריך את היקף הנזק הישיר והעקיף לתעשייה בדרום בעקבות שבוע הלחימה האחרון. עם זאת, אתמול הורה שר התמ"ת, שלום שמחון, לאנשי משרדו להקדים ולגבש תכנית סיוע מקיפה שתיתן מענה להערכת הנזקים שצפויים לתעשייה ולעסקים הקטנים והבינוניים בתום מבצע עמוד ענן.
לדברי המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת, ינון אלרועי, בימים האחרונים שוקדים הגורמים המקצועיים על גיבוש סל כלים שיאפשר תשלום פיצוי לתעשיינים ולעסקים בדרום, לצד תגבור של מסלולי הייעוץ והסיוע לעסקים קטנים באמצעות מוקדים שנפרסו בשטח.
לדברי אלרועי, בחלק מהמקרים מנגנון זה אמור לתת תשובה גם לאובדן הכנסות והיעדרויות של עובדים: "אנו מנסים להקל על התעשיינים באזור זה גם בזמן אמת, כמו במקרים שבהם כוחות הביטחון סגרו כבישים והקשו על מעברים של משאיות עם סחורות שמיועדות לייצוא. בעקבות התערבויות שלנו, התאפשרה הגישה של המשאיות אל הנמלים".
ברשות המסים אמרו היום, כי דיון ראשון כבר התקיים עם נציגי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות בעניין פיצוי לעסקים ולתעשייה באזור הדרום. ברשות הדגישו, כי הדיון התקיים ברוח טובה, אך עם זאת, על רקע הימשכות הלחימה הצדדים סיכמו כי דיוני המשך יתקיימו בקרוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.