מדד חדש לבדיקת קצב ההזדקנות האמיתי של גוף האדם

תשכחו מכל מה שידעתם על האנטי אייג'ינג. מחקר חדש מתיימר להעניק מדד להזדקנות, שלא תלוי במניין השנים. במקום לומר שאנחנו נראים בני חמישים אבל מרגישים בני עשרים, בקרוב נוכל, אולי, לדעת האם הגוף שלנו אכן מזדקן בקצב מהיר או איטי ביחס לגיל הכרונולוגי. במקום להתעסק במראה ובתחושות שלנו, נוכל להיעזר במדד חדש, אובייקטיבי ומדויק שיגיד לנו באיזה קצב אנחנו מכלים את ימינו על פני האדמה.

אנטי אייג'ינג הוא מונח דואלי, שמשמש כיום לדיון בטכנולוגיות שמשנות את הצורה החיצונית של בני אדם, כך שיראו צעירים יותר מכפי גילם, ובנוסף עוסק התחום בשמירה על אורח חיים בריא, שאמורה להאט את תהליך ההזדקנות. המדד המהפכני אמור לבחון רק את האספקט השני. הוא עשוי להציב לנו מראה פנימית ולהראות איזה מן התהליכים במלחמה נגד הזמן, באמת עובדים, ולא רק נראים ככאלה.

אי אפשר לעצור את הזמן, אבל הסרגל המדעי יאפשר לנו לבחון האם ועד כמה אנחנו מצליחים את קצב הבלאי של גופנו.

הכול קשור בסופו של יום לשעון הפנימי שלנו, ש"מתקתק" אצל כל אחד בקצב מעט שונה. השעון הזה מושפע מגנטיקה אבל גם מההתנהגות שלנו ביחס לגופנו וכן ממחלות שונות.

מאמר שפורסם על-ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, ופורסם בכתב העת Mollecular Cell, תיאר את תהליך ההזדקנות ברמה התאית.

עד היום החוקרים התייחסו בעיקר לחומר בשם טלומר - חלק בגנום האנושי בכל תא אשר הולך ומתקצר ככך שאנחנו מתבגרים. גורמים אחרים, למשל מתח נפשי, יכולים גם הם לקצר את הטלומרים.

אולם זה כנראה לא כל הסיפור. צוות החוקרים, בראשות פרופ' קנג זנג מהמחלקה לגנטיקה באוניברסיטה, התייחס במחקר החדש למתילציה של ה-DNA - מדובר בתוספת של סמנים לכל גן, אשר יכולים "לכבות" ו"להדליק" אותו. המתגים הללו עשויים מחומר בשם מתיל, ולכן לפעולה של להדליק או לכבות גן קוראים גם "מתילציה" של הגן.

לאורך החיים שלנו, קבוצות מתיל מתווספות או נגרעות ממקומות שונים לאורך מולקולת ה-DNA שלנו ומשנות את האופן שבו היא באה לידי ביטוי. החוקרים בחנו לא פחות מ-485 אלף קבוצות מתיל כאלה, שכל אחת מהן יכולה לשנות את פעילות הגן, בתוך דמם של 656 בני אדם בני 19 עד 101.

על בסיס הבדיקה הזו איתרו החוקרים אילו קבוצות מתיל קשורות בהזדקנות, ולאחר מכן ניבאו באמצעותן בהצלחה, את הגיל האמיתי של נבדקים בקבוצה אחרת של כמה מאות בני אדם. הסיפור הוא לא בגן אחד מסוים. "איכות המתיליזציה דועכת לאורך כל הגנום", הם אומרים במאמר. "אצל צעירים, יש מתיליזציה במקומות מאוד ספציפיים והיא ממש אינה קיימת במקומות אחרים. עם ההתבגרות, הדפוס נהיה מעומעם יותר, הגבולות מיטשטשים". אבל לא באותו קצב אצל כולם.

איברים שונים מזדקנים בקצב שונה

לדברי החוקרים, הם הצליחו לראות הבדלים בהתבגרות בין בני אדם, בין שני איברים שונים אצל אותו אדם, וכן הבדל בקצב ההתבגרות בין תאים סרטניים לבין תאים בריאים.

איזה השלכות פרקטיות יש לממצאים? החוקרים מקווים כי הבדיקה תשמש ככלי לבחינה של טיפולים רפואיים שונים, כדי לראות האם הם, בעיקרון, מזקינים את החולה או דווקא מצעירים אותו, ברמה המולקולרית.

מדד כזה יכול לתת דחיפה רצינית לתחום של רפואה מונעת, שהיום אינו מתבסס על מדדים אובייקטיביים, ולהעביר אותו מעולם הלייפסטייל לעולם הרפואה המערבית.

אפשרות תיאורטית אחרת היא לפתח תרופות ייעודיות להזזת מתיל מכאן לשם, ועל בסיס זה ייתכן שניתן יהיה להאט משמעותית את תהליכי ההזדקנות שנחשבים היום לטבעיים. עם זאת, כל זה עדיין נמצא רחוק בעתיד. המדד החדש רק התגלה, ויהיה צורך לתקף אותו בשורה ארוכה של מחקרים נוספים.