הערך הקלורי של המזון העומד לרשות האוכלוסייה בישראל הגיע בשנת 2011 ל-3,703 קילו-קלוריות לנפש ליום, עלייה קלה לעומת 3,667 קילו-קלוריות בשנת 2010 - כך מדווחת היום (א') הלמ"ס.
עלייה זו נובעת מהגברת אספקת חלב ומוצריו, דגים, בשר, דגנים, פירות, ירקות ותפוחי אדמה. עלייה זו קוזזה על-ידי ירידה באספקת סוכר וממתקים (עלייה חדה ביצוא שלהם), שמנים ושומנים, קטניות וביצים.
לפי הנתונים, ב-2011 עמדו בממוצע לרשות כל נפש בישראל, בשווקים ובחנויות, 204 ק"ג פירות, 197 ק"ג ירקות ו-137 ק"ג לחם ודגנים, כ-80 ק"ג בשר ודגים. עוד עמדו לרשות הציבור 250 ביצים לנפש ו-186 ליטר חלב ומוצריו לנפש.
לפי הנתונים, האספקה לנפש ליום של פחמימות גדולה פי ארבעה מהכמות המומלצת, והאספקה של חלבונים לנפש ליום גדולה כמעט פי שלושה מהמומלץ. מנגד, אספקת הסידן נמוכה בכ-25% מהכמות המומלצת.
בנוסף, "מדד התלות ביבוא", המצביע על מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא מזון, גבוה מ-100%. פירוש הדבר הוא כי היצוא תלוי ביבוא. מקרים אלה מתרחשים בדרך-כלל כאשר מרכיב מסוים במצרך ליצוא מיובא. לדוגמה: יצוא ריבות תלוי ביבוא סוכר גולמי כדי לייצר אותן.
לפי הנתונים, 84% מאספקת הדגים של ישראל תלויה ביבוא; כשליש מאספקת שמנים ושומנים, ירקות, פירות ותפוחי אדמה מקורם ביבוא. לעומת זאת, ישראל מייצרת כ-100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, והתלות בחלב ומוצרי החלב מהווה רק 6%. מדד התלות ביבוא של סוכר וממתקים עומד על 146%- שם התלות היא הגבוה מבין כל קבוצות המזון.
מניתוח הרגלי התזונה של הישראלים ב-60 השנה האחרונות עולה כי השינוי הבולט ביותר באספקת הקלוריות היה הירידה הרצופה בחלקן היחסי של הקלוריות שסופקו מדגנים ומוצריהם בשנים 2000-1950 (מ-48% ל-31%), כאשר משנת 2000 חלה עלייה בחלקם של הדגנים.
כמו כן, בחלקם היחסי של שמנים ושומנים חלה עלייה הדרגתית מ-13% בשנת 1950 ל-16% בשנת 2011.
באספקת הקלוריות מבשר חלה עלייה בשנים 1970-1950 מ-4% ל-9%, ומאז נמשכת היציבות בחלקו היחסי של הבשר (כ-11% בשנת 2011).
המזונות העיקריים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
