לבחירות יש תוצאות: בקע בסרבנות המסים הרפובליקנית

אחד מעמודי התווך של המצע הרפובליקני בבחירות לנשיאות ב-2012, כמו המצעים שקדמו לו במשך שנות דור, היה נדר "לעולם לא להעלות מיסים". מחוקקים רפובליקניים למדו, כי התנערות מההתחייבות הזו היא מרשם לגדיעת קריירה. ג'ורג' בוש האב הכריז בוועידת המפלגה הרפובליקנית ב-1988, שסמכה ידה על מינויו כמועמדה לנשיאות: "קראו על שפתיי; לא יהיו מיסים חדשים". המציאות הפיסקלית בתקופת כהונתו אילצה אותו להתעלם מהבטחתו. הבוחרים העיפו אותו מהבית הלבן ב-1992.

הלקח הזה נצרב בתודעת פוליטיקאים רפובליקניים. גרובר נורקוויסט, עסקן רפובליקני בקצה הימני של הסרגל הפוליטי, שלא נבחר מעולם לשום תפקיד, ביצר לו עמדת כוח במפלגתו עם יזמה גאונית: מאז 1985 הוא מחתים כל פוליטיקאי רפובליקני שמתמודד על מושב בסנט או בבית-הנבחרים בוושינגטון על מסמך שבו שבו מצהיר המועמד שלא יתן יד לכל העלאת מס שהיא בגלל כל סיבה שהיא, בתקופת כהונתו. המחוקקים המעטים שלא קיימו את ההתחייבות מצאו עצמם מחוץ לבניין הקונגרס כתום תקופת כהונתם הראשונה.

נורקוויסט, יותר מכל אדם אחר בפוליטיקה האמריקנית ברבע המאה שחלפה, הפך את המחוקקים הרפובליקניים ל"פונדאמנטליסטים פיסקאליים", כהגדרת "וושינגטון פוסט". סירובם להגיע לפשרה פיסקאלית עם עמיתיהם הדמוקרטיים, ובייחוד התחפרות צירי בית-הנבחרים שקיבלו את המנדט שלהם מזרם מסיבת התה, שיתקו את הקונגרס בתקופת הכהונה הראשונה של ברק אובמה. הרפובליקנים קיוו, ואף הכריזו על כך בפומבי, שהבוחרים יאשימו את אובמה בפער שנפער בינו לבין הקונגרס. ב-6 בנובמבר השנה התקווה הזו התבדתה.

בימים הראשונים לאחר הבחירות, היה נדמה שהקיפאון נמשך. לאחר פגישה מבטיחה בין אובמה לבין הנהגות הסנט ובית-הנבחרים, משתי המפלגות, ב-16 בנובמבר, החלו טהרנים רפובליקניים ודמוקרטיים להשמיע קולות מחאה. נורקוויסט הזהיר, שאסור להפר את הנדר להימנע מהעלאת מיסים. האיגודים המקצועיים, שאובמה חב להם חלק גדול מניצחונו בבחירות, התריעו מפני קיצוצים או תיקונים בביטוח לאומי, במדיקייר (תכנית ביטוח רפואי לגימלאים) ובמדיקייר (ביטוח רפואי למעוטי הכנסה), העמודים שתומכים ברשת ההצלה החברתית בארה"ב.

תרחיש יום הדין הוא, שהמשך הקיפאון ידרדר את ארה"ב מהצוק הפיסקאלי - עליה אוטומטיות חדות במיסים וקיצוצים אוטומטיים חדים בהוצאות הממשלה. אובמה חזר ואמר, שללא גידול בהכנסות שיישאב מהמאיונים העליונים, הוא לא יתן ידו לשום עסקה עם הרפובליקנים. הרפובליקנים הצהירו, שכל מאמץ לצמצום הגירעון בתקציב חייב להתחיל ולהסתיים בקיצוצים בתכניות החברתיות.

אך ברגע האחרון ממש, בסוף השבוע שאך זה חלף, הודיעו שלושה מחוקקים רפובליקניים בכירים, כי הגיע הזמן לשים קץ לסחרור המטורף אל עבר שפת המצוק. סנטור סאקסבי צ'מבליס מג'ורג'יה, סנטור לינדסי גרהאם מקרוליינה הצפונית וציר בית-הנבחרים פיטר קינג מניו-יורק, הכריזו כי הם מוכנים ללכת לקראת הדמוקרטים ולמוסס את האורתודכסיה הרפובליקנית שאוסרת על העלאות מיסים.

"אני מוכן להפר את ההתחייבות (שנתתי לנורקוויסט) לטובת האומה, אך רק אם הדמוקרטים יביעו נכונות לערוך רפורמות בתכניות הרשת החברתית", אמר גרהאם. סנטור צ'מבליס, הראשון שהרם את נס המרד בנורקוויסט, הכריז: "ארצי חשובה לי יותר מהתחייבות שנתתי לפני 20 שנה".

בחוגים רפובליקניים, דיבורים כאלה הם רעידת אדמה, אך מחוקקים דמוקרטים קיבלו את ההצהרות בברכה. חלקם הביעו נכונות להניח על השולחן את הפרה הקדושה ביותר, ביטוח לאומי, כפי שדורשים הרפובליקנים, למרות קולות הנהי מהאיגודים המקצועיים.

אנליסטים אומרים שהקולות החדשים מצביעים על הסתמנות דינמיקה חדשה בשתי המפלגות. הטהרנים משני הצדדים יוסיפו להטיף נגד פשרות, אך יש סיכוי שמספיק מחוקקים משתי המפלגות, בשני הבתים, יבינו את דחיפות המצב ויסכימו לפשרה שתבלום את מאוצה של ארה"ב לעבר הצוק הפיסקאלי. הסיכויים להידרדרות מהצוק קטנים עתה יותר מכפי שהיו לפני שבוע או חודש.