מחר: דיון בבג"ץ בנושא הקריטריונים לזכאות לדיור בר-השגה

אחת העתירות החברתיות החשובות ביותר בתחום הצדק החלוקתי תגיע מחר (ד') לדיון בבג"ץ: השופטים מרים נאור, יצחק עמית ואורי שהם ידונו ב-4 עתירות התוקפות את הקריטריונים שקבעה הממשלה ביחס לזכאים לדיור בר-השגה.

העתירות הוגשו על-ידי התנועה לאיכות השלטון, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עיריית רעננה ועוד, בטענה כי הקריטריונים שנקבעו על-ידי מועצת מקרקעי ישראל לצורך עמידה בתנאי הזכאות לרכישה או השכרת דירה במכרזי "מחיר למשתכן" או "שכירות מפוקחת" הם מפלים ובלתי שוויוניים.

בניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג, שקבעו כי ההטבות צריכות לתת עדיפות לאוכלוסייה עובדת "התורמת מזמנה ומרצה למדינה", במסגרת שירות צבאי או אזרחי, והממצה את כושר ההשתכרות שלה - הקריטריונים שנקבעו על-ידי מועצת מקרקעי ישראל בינואר 2012 שונים בתכלית, ולפיהם כ-45% מהדירות יינתנו למשפחות בעלות 3 ילדים ומעלה, ועדיפות תינתן לבני זוג הנשואים שנים ארוכות.

קריטריון נוסף שנקבע הוא שערך הקרקע ליחידת דיור לא יעלה על 400 אלף שקל - ופירוש הדבר הוא שלא ניתן לשווק יחידות דיור במסגרת מכרזי "מחיר למשתכן" במקומות שבהם ערך הקרקע ליחידת דיור עולה על 400 אלף שקל - אלא רק ביישובים הנחשבים זולים, החופפים בדרך-כלל יישובים בעלי אוכלוסייה דתית וחרדית. העותרים טוענים כי מדובר באפליה ברורה של הסקטור החילוני.

בהודעת הפרקליטות שהוגשה בתשובה לעתירות, נטען כי הממשלה אמנם אימצה את "עיקרי" דוח טרכטנברג, ואולם אין לפרש את החלטת הממשלה ככוללת "אימוץ גורף של כל אחת מההמלצות הכתובות בדוח, תוך כבילה עצמית של שיקול-הדעת השלטוני לאמץ בעניינים מסוימים מדיניות שונה".

הפרקליטות גם דוחה את הטענה כי הקריטריונים מהווים אפליה לטובה של המגזר החרדי. "הקריטריונים אינם כוללים כל היבט מגזרי כזה או אחר", נטען בתשובת המדינה.

ביחס להשמטת קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות, טוענת המדינה כי אף שמדובר ב"קריטריון לגיטימי וסביר", הרי שאף "ההימנעות מהכללתו היא חוקית ואיננה חורגת ממתחם הסבירות". (בג"ץ 1279/12).