הן חוזרות: עזבו את ה"אנגרי בירדס", הרימו מבט לעבר הדבר האמיתי

הסתיו הוא שעתם היפה של חובבי הציפורים, משהחלה הפלישה הגדולה לשמי הארץ - אותם חצי מיליארד עופות, מאותם המינים שחולפים באותו ציר מצפון לדרום. הנדידה היא בכל שנה אותה נדידה, אבל מה שעושה את ההבדל הוא, כמו בהרבה דברים אחרים - הלוקיישן. הטריק הוא להגיע בכל פעם לנקודה אחרת, ולזכות בחוויה מזווית שונה, עם ציפורים אחרות ועם אווירה אחרת. השנה בחרנו להדרים לנגב. יש בו מחוזות שנשכחו מלבי אבל כבשו אותו בחזרה, במיוחד בחברתם של יורם צביק וד"ר אייל שוחט, שהקימו בירוחם לפני כשנה את המרכז לצפרות ולאקולוגיה דוכיפת.

פעם בשבוע מרימים אייל ויורם רשתות ללכידת ציפורים במטע שבו אלות אטלנטיות, הצמוד לעין רימון בשולי יער להב. גבולות הגזרה שלהם מתרחבים והולכים, והם נוגסים עוד נתחים בשולי הנגב ומאמצים אותם לצורכי מחקר, מעקב וטיבוע.

יצאנו לבדוק ברשתות, וגילינו פצחן יפהפה שנאבק בהן במרץ. אייל "ארז" אותו בזהירות בשקית בד, כי המקור העוצמתי שלו מסוגל לפצח גרעין של זית, אז לא הימרתי על אצבעותיי. כשלושים ציפורים נתפסו ברשת, בהן סבכי שחור כיפה, דוחל, סלעית קיץ, חכלילית עצים ואחרות. כל אחת מהן נבחנה, נמדדה, נשקלה, טובעה ותועדה בקפידה, ואז שולחה לחופשי. בסיום קיפלנו רשתות, ארזנו ציוד והמשכנו לאגם ירוחם.

מפלס המים במקום לא היה מרנין, ועדר גמלים רעה בו בנחת. האגם שנוצר בשנות ה-50 נועד לאיסוף מי שיטפונות לחקלאות, ולא צלח. בתקופות הקשות הוזרמו אליו מי ביוב, ולפני עשור הוקם לצדו מכון לטיהור שפכים, שמטהר מים ומזרים אותם לאגם. המים המטוהרים מאפשרים חיים: הם מושכים בעלי חיים שונים, כולל ציפורים שניזונות מדגיגונים ומצמחים, ואלה מביאות קהל אוהד.

בטלסקופ ראינו סופיות, לבנית גדולה, חסידה שחורה ואנפה אפורה, שנתפסה בעדשה בדיוק כששלתה דגיגון מהמים ובלעה אותו לאט לקרבה. רק את הפורפיריה - תרנגולת מים כחולה שמקננת רק כאן, לא זכינו לראות הפעם. המרכז בירוחם מוציא לכאן סיורים במהלך השבוע (בתיאום) ובחגים. מדי יום שישי אפשר להצטרף לטיבוע בחלק הדרום מערבי באגם ולזכות להסברים מהמומחים (9:00-7:00). בחנוכה יהיו פעילויות למשפחה; פרטים בטל' 054-4761761 ובאתר: http://duchifat.org.il.

בסוף היום שוטטנו בג'יפ של ד"ר חיים ברגר באזור עין עקב, ליד שדה בוקר. עיניו החדות קלטו בשבריר של רגע התרחשויות שאדם רגיל בקושי מבחין בהן. הוא נדרך ושלף משקפת. מבעד לעינית הצלחנו לראות נץ חג בשמיים, ואחר כך גם קורא, רץ מדבר ושרקרק גמדי שהמתינו בשולי הדרך. אבל השוס הוא מושבת הנשרים הגדולה בארץ, שחיה במצוק הצינים. הבטנו מרחוק. מבעד למשקפת הם התבררו כנשרים זקופים וגאים בגומחות הסלע. מצבם, הוא מספר, בכי רע.

הרעלות חוזרות ונשנות מדלדלות את האוכלוסייה ומאיימות עליה, ואיש לא קם להגנתה, נאנח ברגר, שממשיך ומחפש מישהו שירים את הכפפה ויעזור. כחלק מפעילות מרכז הצפרות ברמת הנגב, הוא מדריך סיורי צפרות (וגם טורפים), השלובים בתצפיות ובסיפורים מעניינים שמספקים תובנות על עולם החי, וגם קצת עלינו (טל' 054-5343797).

פסטיבל הצפרות הבינלאומי, שמתקיים ברחבי הארץ בפעם השלישית, שומר על הסטטוס קוו המסורתי, ומייצר אירועים ברחבי הארץ. מי שמזדמן לגליל גם הוא לא יקופח: במוזיאון הפתוח לצילום בתל חי תוצג תערוכת צילום פרי עבודתו של הצלם המוערך יוסי אשבול. אשבול "רודף" בעדשותיו אחר ציפורים כבר שנים, והתערוכה מתעדת את חיי הבר של העופות אבל גם של היונקים באגמון החולה. התמונות מקפיאות רגעים מרתקים ומרגשים במעגל החיים בטבע (11.11-23.12, א'-ה' 16:00-8:00; שבת וחג 17:00-10:00 18-9 שקלים, טל' 04-6816702).

מנמל עין גב יצאו הפלגות בסירת דייגים לחוויית דיג משולבת בהאכלת ציפורים ושחפים בדגה שעולה ברשתות. מתאים למשפחות (מדי שישי ב10:00-, בחנוכה מדי יום ב-10:00. 39 שקלים מגיל 5, בתיאום מראש, טל' 04-6658008/036).

ואם מצב הנשרים מדאיג אותנו, אז במקום משכנם הצפוני בגמלא ייערכו מדי סוף שבוע הדרכות מיוחדות על קורות הנשרים בשמורה ועל תלאות הישרדותם. בגמלא אפשר לראות נשרים דואים בשמיים, ולהתפעל מהעוף הדורס המרשים מכולם (טל' 04-6822282).

פסטיבל "חורף של ציפורים" יחול בין 27 בנובמבר ל-18 בדצמבר. לפרטים: http://birds.galil.gov.il