רפורמה חשובה יותר מהסלולר

בניגוד לכל התחזיות, כפי שזה נראה כעת, ב-20 בדצמבר תגיש קבוצת ויה אירופה הצעה במכרז הסיבים האופטיים של חח"י. הזהירות המתבקשת נובעת מכך שעד שאין הצעה מאושרת על ידי ועדת המכרז, אי אפשר לברך על המוגמר. ואולם הכיוון המסתמן נראה הרבה יותר חיובי מאשר בעבר. אם זה אכן יקרה, נסתכן ונקבע שייתכן ומדובר בהישג הכלכלי החשוב ביותר של ממשלת נתניהו. ייתכן שאפילו חשוב מהרפורמה בענף הסלולר.

אבל לפני שננתח את הסיכויים והסיכונים, צריך לומר משהו על שר התקשורת, משה כחלון. כזכור, כחלון דחף את המיזם מתחילתו - כולל הניסוי בקרית שמונה - והשתתף באופן פעיל בכל העליות והמורדות שעברו עליו. אין זה סוד שבאחרונה כחלון ויתר על המיזם. הוא חדל להאמין שיקרום עור וגידים, בשל הקשיים של חברת חשמל ומשום ששוכנע על ידי חלק מהקבוצות ששקלו להתמודד, שבתנאים הנוכחיים אין כדאיות כלכלית למיזם. מי שלא ויתר, אלא דחף וסייע, היה דווקא מנכ"ל משרדו, עדן בר טל, שבאופן מפתיע המשיך להאמין שיש סיכוי למיזם - למרות שהבוס שלו כבר ויתר.

חלב שנשפך

כיום ניתן להגדיר את כחלון כאחד השרים בני המזל הגדולים ביותר שהיו כאן, משום שהוא יגיש לנתניהו על מגש של כסף את אחד הפרויקטים השאפתניים והחשובים ביותר שייעשו במדינת ישראל בשנים הקרובות, ושאותו יציג כהצלחה רבתי בקמפיין הבחירות שלו. רק שיקרה בפועל...

שלשום (ג') החליטה ועדת המכרזים לדחות את המכרז ל-20 בדצמבר, לאחר ששוכנעה שהקבוצה המתגבשת צריכה זמן נוסף לסגירת החברות בקונסורציום. מדובר בחברת ויה אירופה; באיש העסקים פויו זבלודוביץ, שייכנס באמצעות טמרס טלקום; באחים זיסאפל; בחברת באטם של צביקה מרום; ובחברת רפ"ק שהצטרפה לקבוצה אחרי שפרשה מקבוצה שגיבש רם בלינקוב שרצתה לגשת בעצמה. את המימון המרכזי למיזם תיתן חברת סיסקו, לצד הון בעלים של השותפים.

בכל העולם פורסים סיבים אופטיים לבתים, שמחליפים באיטיות את חוטי הנחושת הקיימים. במדינות רבות בעולם מבינים שאין מנוס ממעורבות ממשלתית כזו או אחרת בסיוע למיזם, משום שחברות פרטיות מתקשות לשאת בעלות הגבוהה של מיזמים כאלה. זו הסיבה שנבחר המודל של שימוש בתשתית הסיבים האופטיים של חברת חשמל כבסיס למיזם.

בזק והוט הכריזו על כוונתן להשקיע במיזמים דומים, אבל נכון לעכשיו אף אחת מהן עדיין לא מוכנה לפרט היכן ואיך היא מתכוונת לפרוס את הרשת. מדינת ישראל הגיעה למסקנה, עוד בתחילת הקדנציה של כחלון, שאי אפשר לסמוך על בזק והוט שיפרסו סיבים אופטיים. אגב, המדינה טעתה, מפני שיש סיכוי טוב שאם היה מתקיים הדיון והשיח הנכון עם בזק, לא מן הנמנע שהחברה הייתה מתחילה כבר לפרוס סיבים; אבל זה כבר חלב שנשפך, וגם לבזק אשם תורם בכך שזלזלה במיזם ועדיין לא מאמינה שיקום.

בעיות וסיכונים

לצד כל השבח וההלל, עדיין צריך לזכור שזהו מיזם תשתית בעל סיכון גדול מאוד, ולא מן הנמנע שבמורד הדרך ישתנה המודל, והפרויקט ייהפך לחברת תקשורת עצמאית במקום לתשתית ייעודית למפעילים, כפי שהוא כיום. פריסת סיבים אופטיים לבתים היא דבר מורכב מעין כמוהו, משום שהמיזם יידרש להשתמש בתשתיות של בזק, וייתכן שגם של הוט, כדי להשחיל סיבים ולהתקרב לבניינים. העניין בעייתי, משום שבזק תתנגד ומשום שקשה לראות הצדקה כלכלית כיצד החברה החדשה מגיע לבתים עם סיב - אבל את השירות ללקוח נותן מפעיל אחר.

לשותפות עם חברת החשמל יש היבטים חיוביים והיבטים שליליים. ראשית, מבחינת ההיבטים ההנדסיים ספק אם יש חברה שמשתווה לה מבחינת יכולת ביצוע. השימוש בתשתיותיה הוא נכס אדיר לפריסה וזכות המעבר גם היא קריטית. מאידך גיסא, המצב הפיננסי של החברה מעורר דאגה, ועלויות העובדים שלה הן מוקש למיזם. יש לקוות שהמשקיעים יודעים איזה סיכון גדול הם לוקחים כאן; פשוט זה לא יהיה.