איך עלה על דעתו של נוחי דנקנר לעשות את מה שעשה, אם עשה. כמה בוטה כבר אפשר להיות. או שהרגיש כל-כך עמוק באדמה, מיואש מלמצוא דרך אחרת לצאת מהבורות העמוקים שהפיל את עצמו לתוכם, או שהרגיש הכי חזק, הכי פיקח, הכי מקושר והכי משפיע. גדול מכדי ליפול. מי יעז לגעת בי.
תחושת העל, נביא וכהן, התנפחה עם הזמן. אם צריך לסמן נקודת שיא שממנה הוא התחיל להתבלבל, להסתחרר, אפשר למצוא אותה בדיוק לפני 4 שנים. נוחי דנקנר היה אז "איש השנה" הנערץ של "גלובס".
"הוא גרף השנה 4 מיליארד שקל במהלך הפיננסי המוצלח ביותר שהוביל אי-פעם יזם ישראלי", כתבו עליו, "כשהשקיע בקרדיט סוויס. אבל זה מתגמד לעומת ההישג האמיתי שלו: הוא חזה את המשבר והכין לקראתו את הקבוצה החזקה במשק. נגד הזרם" ("גלובס", דצמבר 2009).
דנקנר גדל, טיפח, גידל, קישר ורומם את שיא הפרובוקציה בהתנהלות המעוותת הנהוגה כאן. "השיטה", שבה מנצלים כספים של ציבור עלום כדי לבנות פירמידות ולנפח הון משפחתי. נוחי לא לבד, הוא רק גדול. ענק. דרמטי. כדי לעשות את זה צריך חברים.
חביב, נחמד, נאה ורוחני, הניח דנקנר על כף ידו את פסגת האלפיון. מאות בודדות ומובחרות של בנקאים, טייקונים, מנהלי כסף, פוליטיקאים, עורכי דין, רואי חשבון, דירקטורים, יועצים, פרופסורים ומעריכי שווי, מתובלים בפקידים בכירים ורגולטורים, מרשות ניירות ערך, רשות המסים והאוצר, בעלי יכולת להוציא ולהביא בפרוזדורי השלטון ולסמן לבאים אחריהם: שימו לב מאיפה הדג משתין. תראו לאן אנחנו הגענו. פרשת נוחי הנוכחית היא עוד סיכה בבלון "השיטה", אבל הפרידה ממנה עדיין רחוקה מאוד מאוד.
איך עלה בדעתו של שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, לצאת היישר וחזיתית על הכי גדול, הכי ידוע, הכי חזק, הכי מקושר ולחשוד בו כי רקם "תוכנית תרמיתית" פלילית, כולל מעצר, הפקדת דרכון ואיסור יציאה מהארץ. וגם רשימות מהודרות של סלבס עסקיים?
קפדן, דקדקן, יסודי, למדן ומאופק, שהקריירה שלו, שקטה ולא מתבלטת, הובילה לשבוע הזה. הוא היה הכלכלן הראשי של רשות ניירות ערך, 1989-2005, עמד בראש "הוועדה למזעור מניפולציות בשוק ההון", מה שכונה "האוזר 2", 2004.
לפני כחודשיים שירטט "מפת דרכים": רפורמה בשוק ההון, הגברת רגולציה מצד אחד, דה רגולציה מצד שני, פיתוח שוק ההון ומתן דגש על חקירות. זה נשמע כמו כל הססמאות הנדושות, אבל סביר להניח שבאותה עת הוא היה כבר בעיצומה של חקירת דנקנר.
הוא גם היה בתוכה כשבספטמבר השנה, כשפורסמה הערת עסק חי לאי.די.בי, אמר: "אנו מוטרדים מהמצב. מנקודת המבט של המשקיעים ייתכנו הפסדים, אך ההודעה הזו לא נפלה כרעם ביום בהיר... אנו מקפידים שהמידע יהיה שלם ומלא ושכל הציבור יידע על מה מדובר והסיכונים ידועים... צריכים לשקול האם יש סיכוי לחברה הזו להתקיים" (2.9, "תוכנית חיסכון", ערוץ 2).
הוא בטח יודע שהוא הולך למלחמת התשה עקובה מדם שתימשך לאורך הקדנציה שלו ותשפיע על השנים שאחרי. נוחי של היום אמנם איננו הנוחי של אתמול, אבל הוא עדיין הבן המועדף האולטימטיבי של בכירים, מטפחים ונהנים מ"השיטה" המסואבת.
הם לא יוותרו עליה בקלות. והם כבר מגויסים לעבוד להגנתו, הגנתם. הרי ברור שאילו היו בכירי שוק ההון עושים עבודתם נאמנה, מבלי להיות מסנוורים מדנקנר ו/או אינטרסנטים לעצמם, היה תשקיף אי.די.בי המדובר מפברואר השנה נראה לגמרי אחרת, או שלא היה מתקיים כלל. שכן במצבה האמיתי של החברה המנפיקה, לא היה לה שום סיכוי לגייס עוד הון מניות מהציבור.
שום דבר לא עובד לטובתו של האוזר, חוץ מהציבור הרחב, החוק, הדאגה לעתיד שוק ההון והחלום החמקמק לחסל את השיטה.
נוחי דנקנר
stella-k@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
