שגריר ישראל באו"ם ל"גלובס" לאחר ההצבעה: פרס לטרור

"תבוסה לישראל? אני רואה זאת אחרת. לערבים יש באו"ם רוב אוטומטי. רק 87 מתוך 193 החברות באו"ם הן מדינות שמוגדרות דמוקרטיות. כלומר, למעלה מ-100 חברות או"ם הן מדינות שחיות תחת משטרים עריצים. הישענות של הרשות הפלסטינית על רוב כזה אינה יכולה להיות הפסד לישראל". כך אמר אמש (ה') שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, ל"גלובס" בעקבות ההצבעה בעצרת הכללית, שהעניקה לרשות הפלסטינית הכרה כ"מדינה משקיפה שאינה חברה" באו"ם. 138 מדינות הצביעו בעד ההכרה, ורק תשע הצביעו נגדה: ישראל, ארה"ב, קנדה, פנמה, צ'כיה, מיקרונזיה, איי מרשל וגוואטמלה. 41 מדינות נמנעו.

ההצבעה התקיימה ב-29 בנובמבר, או, אם תרצו, כ"ט בנובמבר, בדיוק 65 שנה לאחר שעצרת או"ם סמכה ידה על תכנית החלוקה ועל הקמת שתי מדינות בתחום המנדט הבריטי לשעבר: מדינה יהודית, ישראל, ומדינה ערבית, פלסטין. את הסמל הזה רצו הפלסטינים לזכור ולהזכיר, והם הדפו בעקשנות מאמצי שכנוע גדולים של ממשל אובמה ומדינות אירופיות רבות לבטל, או לפחות לדחות, את ההצבעה.

ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, סאלאם פיאד, בתגובה פלסטינית רשמית ראשונה אחרי ההצבעה באו"ם, הביע הסתייגות מרומזת מהמהלך ובייחוד מהנאום הבוטה מאוד שהשמיע נשיא הרשות לפני ההצבעה. "השאלה היא, לאן אנו הולכים מכאן ומה המשמעות של כל הדבר הזה"? - אמר פיאד ל"ניו יורק טיימס". "ככל שהרטוריקה הקשה הזו תדעך במהרה וככל שהמהלך הזה ייראה כביטוי הגיוני של הכישלון לקדם את התהליך עד עתה, כן ייטב". הוא אמר, שדבר לא ישתנה ללא מעורבות אמריקנית עמוקה.

בראיון ל"גלובס" נמנע פרושאור מלמתוח ביקורת חדה על המדינות הידידותיות לישראל שהצביעו בעד המיזם הפלסטיני. "אני מאמין שחלק מהמדינות שתמכו במהלך חשבו באמת ובתמים שהן מחזקות את מחמוד עבאס, נשיא הרשות, אמר השגריר. "אך למעשה ההצבעה היא פרס לטרור, פרס למפרי הסכם חתום ופרס למי שרוצה לחמוק ממו"מ".

"ישבתי באולם העצרת וחשבתי: מה המסר שהביא עבאס לאירוע הזה? הנאום שהוא נשא היה מלא שנאה ומשטמה וגדוש עיוותים וסילופים", הוסיף פרושאור. "אף לא מילה אחת היתה בנאום על הכרה בישראל כמדינת העם היהודי. אף לא מילה אחת על הכרה בצרכיה הביטחוניים של ישראל. אף לא מילה אחת על מו"מ ישיר".

"בשביל זה טסת 12 שעות לניו-יורק, אבו מאזן"? - פנה פרושואור בשאלה רטורית לעבאס. "בשביל מגילת המשטמה הזו היית צריך לבוא לאו"ם? מה יצא לך מזה? מה הבאת לעמך? במקום לטוס יום שלם יכולת לנסוע לירושלים, מרחק של כמה ק"מ מרמאללה, ולפתוח עימנו במו"מ ישיר ללא תנאים מוקדמים. הרי ראש ממשלת ישראל הושיט לך יד. מדוע לא נטלת אותה? מה ישתנה אצלך מחר בבוקר? מה ישתנה אצל בני עמך כשתזרח מחר השמש? העלית ציפיות ומחר הן יתנפצו על סלעי המציאות. בוא נקווה, לטובתך ולטובתנו, שהן לא יובילו לאלימות".

"מה שראינו אתמול באולם העצרת הכללית לא היה חזון אלא חזיון תעתועים. זו היתה פארסה. זה היה אירוע שהיה נון-אירוע. אקט סימבולי. ובעיקר זו היתה פטה מורגנה, בועת אשליה גדולה של הפלסטינים שבעוד יום או שבוע תפקע לה, ואז אנה הם באים"? - אמר פרושאור. "מדינה לא תצא להם מהתרגיל הזה. אם הפלסטינים רואים בהצבעה באו"ם ניצחון, הם צריכים לדעת שזה ניצחון פירי".

השגריר הוסיף, עם זאת, כי הוא עדיין מקווה שהפלסטינים יבינו שהדרך היחידה למדינה משלהם היא דרך המו"מ הישיר, מפני שמאמץ של כפיה לא יוביל לשום מקום. בתשובה על שאלה האם הוא חושש שהכרה ברשות כמדינה משקיפה תוביל את ישראל בעל כורחה לבית הדין הבינלאומי בהאג, אמר השגריר, כי כל מאמץ להשתמש במוסד זה כדי לגרור את ישראל לוויתורים לא יצלח. באיוום מרומז אמר פרושאור: "לכל דבר יש שני צדדים". הוא כיוון בכך שההכרה ברשות תחשוף גם אותה לתביעות בהאג.

שגרירת ארה"ב באו"ם, סוזאן רייס, התייחסה בביטול להצבעה בעצרת. "ההצהרות הגרנדיוזיות ששמעו היום יתאדו בקרוב", אמר השגרירה. "העם הפלסטיני יקום בבוקר וימצא שבחייו לא השתנה כמעט דבר, למעט העובדה שהסיכויים לשלם בר-קיימא פחתו".

בנאומו בעצרת, לפני ההצבעה, חזר עבאס על נראטיב העושק הפלסטיני: "אנו עדיין מתאוששים מהנכבה של 1948... שבה מאות אלפי פלסטינים סולקו מבתיהם ומאז הם חיים הרחק ממולדתם. הם נזרקו מארץ פורחת למחנות פליטים באחד ממהלכי הטיהור האתני האיומים ביותר בהיסטוריה המודרנית".

"במהלך המאבק הארוך שלו, ניסה העם פהלסטיני להפגין הרמוניה וסובלנות ולפעול לפי החוק הבילנאומי", הוסיף עבאס. "אך הפלסטינים לא זנחו את ההומניטריות שלהם ולמרות הנכבה וזוועותיה הם מוסיפים לדגול בערכים של יצירתיות וחופש".

"יש כיבוש שצריך להסתיים, ויש עם שחייב להשתחרר, אמר עוד עבאס. "אין צורך במלחמה הרסנית נוספת כדי להכיר בתועלות השלום. אנשינו עדיין נתונים להתקפות טרור ולטיהורים אתניים, בייחוד במזרח ירושלים. אנו משמשים מטרה להתקפות של מתנחלים. הכיבוש הישראלי הוא כיבוש קולוניאלי שמשקף גזענות ושנאה. ממשלת ישראל מאמינה שהיא נמצאת מעל החוק הבינלאומי וחסינה מהשלכותיו".

אולם נשיא הרשות הדגיש, כי מטרת היזמה הפלסטינית אינה מאמץ להדביק דה-לגיטימציה למדינה שקיימת כבר שנים רבות, ישראל. מטרת ההצבעה היא להשיג הכרה בינלאומית בפלסטין: "לא באנו לכאן כדי לסבך את תהליך השלום, אלא כדי להפיח, במאמץ אחרון, רוח חיים במו"מ עם ישראל. לא נוותר ולא נשכח. לפלסטינים יש זכות להגן על עצמם מפני הכיבוש והם יוסיפו לעשות זאת בדרך לא אלימה".

"לא נסכים לפחות מעצמאות של מדינת פלסטין ובירתה מזרח ירושלים ושל כל השטחים שכבשה ישראל ב-1967, פלסטין שתחיה בצד ישראל, ולא נסכים לפחות מפתרון סוגיית הפליטים לפי החלטת מועצת הביטחון".

השגריר פרושאור, שנאם אחרי אבו מאזן, אמר: "ישראל מעולם לא היססה להגן על עצמה, אך בה בעת היא תמיד הושיטה יד לשלום, כי זה ערך מרכזי בחייה...אנו מוכנים לחיות בשלום עם הפלסטינים, אך כדי שיהיה שלום בר-קיימא, הפלסטינים חייבים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי ולשים קץ לסכסוך פעם אחת ולתמיד. אך לא אחד מהדברים האלה מופיע בהצעת ההחלטה (על הכרה בפלסטינים כ"מדינה משקיפה") ולפיכך ישראל אינה מוכנה לקבלה".

פרושאור הדגיש, כי כי שום החלטה של או"ם אינה יכולה לנתץ את עבותות 4000 השנים שבהן קשור העם היהודי לארצו. העם בישראל ממתין למנהיג פלסטיני שיהיה מוכן ללכת בעקבות נשיא מצרים סאדאת. העולם כולו חיכה לשמוע מפי עבאס דברי אמת, כלומר ששלום יהיה אפשר להשיג רק באמצעות מו"מ והכרה בישראל כמדינת העם היהודי... אתם מבקשים היום שיכירו בכם כמדינה פלסטינית, אך אתם עדיין מסרבים להכיר במדינה יהודית".

"זה בדיוק הדבר", אמר פרושאור. "שתי מדינות לשני עמים. למעשה, הנשיא עבאס, לא שמעתי מפיך היום את המילים 'שתי מדינות לשני עמים'. למעשה, מעולם לא שמעתי אותך אומר 'שתי מדינות לשני עמים' מפני שההנהגה הפלסטינית מעולם לא הכירה בישראל כמדינת הלאום היהודי".

ברמז למבצע "עמוד ענן" אמר השגריר: "ישראל עודה מחויבת לשלום, אך לא נסכים להקמת בסיס טרור של איראן בלב המדינה".