במהלך שלושת השבועות האחרונים משפשפים ותיקי השוק את עיניהם כלא מאמינים פעם אחר פעם. אם מישהו היה צריך הוכחה נוספת כי התנהגות השווקים הפיננסיים התנתקה לחלוטין מהרציונל הכלכלי אותו ניסו ללמד אותנו בבתי הספר ובאוניברסיטאות, הרי שאירועי התקופה האחרונה סיפקו אותה באופן חד משמעי.
בארצות הברית ממשיכים לדבר בחשש על הצוק הפיסקלי ותוצאות הסופה סנדי באות לידי ביטוי בנתונים הכלכליים. הכלכלה הגרמנית עליה נשענת אירופה כולה ממשיכה לצעוד לאחור; האבטלה בגוש האירו שוברת מדי חודש שיא חדש; בישראל מספקת לנו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שורה של נתונים לא מעודדים - ירידה בצמיחה, עלייה בשיעורי האבטלה וכמובן המלחמה שתגדיל עוד יותר את בור התקציב. למרות כל אלו מגרדים שוקי המניות שיאים חדשים ובישראל אף מתחזק השקל לעומת סל המטבעות לרמת שיא של 6 חודשים.
"הבורסה צופה פני עתיד", טוענת הקלישאה הידועה, ואם כך פני הדברים - כל מה שנותר לנו לעשות זה להתרווח בכיסא ולהמתין בשלווה כי על פי הבורסות נראה העתיד ורוד יותר מאי פעם.
אתם בודאי שואלים את עצמכם מה קורה לפסימיסט המושבע, ואני שב וטוען שאין כאן עניין לפסימיות או אופטימיות. צריך רק לנתח את הנתונים ואת העובדות היבשות באופן קר ושקול ולנסות לא לדבר מתוך הפוזיציה. כל ניסיון להתעלם מהמציאות, או גרוע מכך, לנסות לרתום אותה כך שתתאים למה שהשקענו בו, יימנע מאיתנו לראות איתותי אזהרה שיצילו אותנו בהמשך.
כתבתי כאן לפני כחודש שאל למשקיעים לחשוש מאימת הצוק הפיסקלי. ובכן, זה לא באמת שאין ממה לחשוש כאן, אולם אם אתם מקשיבים לקברניטי הכלכלה ולראשי המוסדות הפיננסיים, אתם שומעים בדיוק את אותה המנגינה - 2013 תהיה שנה קשה, אולם החל מהמחצית השנייה של השנה הכול ישתנה - הוקוס פוקוס, אברה קדברה וכמטה קסם הדברים יסתדרו.
הליכתם יד ביד של קברניטי הכלכלה יחד עם הגופים הפיננסיים מבטיחה תקופה של אופוריה ללא כל קשר לנתונים הכלכליים והגיאופוליטיים. הדוד בן (ברננקי) סופר מריו (דרגי) וידידם היפאני שיראקאווה שופכים כסף רב לכיסם של הגופים הפיננסיים, ואלו ממשיכים להשתעשע בשווקים ולספק לכולנו את הסם הירוק אותו אנו כל כך אוהבים לראות על גבי המסכים.
אז היכן הבעיה, תשאלו? אפשר להמשיך כך לנצח וכולם יהיו מבסוטים. אז זהו שלא. לפחות לא על פי חוקי הכלכלה שאנו מכירים. אז או שנזרוק את כל הספרים לפח ונחפש מי שיכתוב תיאוריה כלכלית חדשה ברוח שנות האלפיים, או שנבין שמשחק כזה בו לא מבוצעים מהלכים שישפיעו על הכלכלה הריאלית, הוא משחק באש ובסופו של דבר מי שלא ייזהר ייכווה קשות.
בהיבט הישראלי, אם בנק ישראל יניח לגופים הפיננסיים (זרים ומקומיים) לרסק את סל המטבעות מול השקל כפי שקורה בשבועות האחרונים, לא ירחק היום בו לא יוכלו נתניהו ושטייניץ להתהדר בנתוני צמיחה מרשימים, כי מנוע הצמיחה המרכזי של השוק הינו היצוא, ובואו אגלה לכם סוד - היצוא נפגע וממשיך להיפגע עקב המשבר באירופה והן עקב חוסנו הפיקטיבי של השקל.
רק דוגמא קטנה להמחשה: מחוזים שנחתמו בתקופת הקיץ עת שער הדולר עמד סביב 4.05 שקלים, קוזזו חיש מהר 8% משולי הרווח. זה פוגע בצמיחה.
בהיבט של גוש האירו, אם הבנק המרכזי לא יחל בזריזות לטפל בבעיה האמיתית שהיא שיעורי האבטלה בקרב הצעירים בעיקר, ובמקום זאת ימשיך להעביר כספים לשחקני הפיננסים, ההתרסקות לא תאחר לבוא.
בהיבט היפני, ההתייחסות ליפן כאל משק אוטארקי מנותק מהעולם הוכחה כלא נכונה. גם יפן סובלת ממטבע חזק מדי ועד שנושא זה לא יטופל, כל ניסיונות ההחייאה של החולה שם נדונים לכישלון.
וארה"ב - אנו שבים לצוק הפיסקלי. הרבה טלטלות עוד נכונו לנו, אולם בסופו של דבר תושג הסכמה (או דחייה נוספת). לארה"ב יש את הכלים ואת העוצמה לחלץ את עצמה מהמשבר והיא עדיין תקוות כל העולם.
• יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
• yf@energyfinance.co.il
• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
