בכיר לשעבר בבנק ישראל: "יש לנו מצוק פיסקלי; להעלות מסים"

"כשאנחנו מסתכלים קדימה, אפשר להגיד שיש לנו צוק פיסקאלי. יש עודף של כ-11 מיליארד שקל בצד ההוצאה", כך מזהיר פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מבכירי הכלכלנים בבנק ישראל, בראיון פרישה ל"גלובס".

סטרבצ'ינסקי עזב באחרונה את הבנק המרכזי ואת תפקיד סגן מנהל מחלקת המחקר, אחרי 20 שנות עבודה בו. לדבריו, "הבעיה שלי היא שלפי הכלל הפיסקאלי (המעוגן בחוק), צריך להתרכז בתחום ההוצאה, ואני לא בטוח שזאת המדיניות האופטימלית. התהליך של קיצוץ בהוצאה די מוצה, ואין להמשיך בו. עדיף לטפל בבעיה התקציבית שיש כיום גם בצד ההכנסות, באמצעות העלאת מסים ובעיקר באמצעות ביטול פטורים".

- כלומר, לא היית מבצע קיצוץ של 11 מיליארד שקל, אלא דווקא מגדיל את ההכנסות?

"כן, כי ישראל עברה תהליך של תיקון בהוצאה הציבורית והתהליך הזה נמצא בעיצומו. בשנים הראשונות, הכלל הפיסקאלי היה מצומצם מאוד. אחר כך הוא עלה ל-1.7%, וזה עדיין מצומצם אם לוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה ואת הגידול בשכר. שיעורי הגידול של היום יותר קרובים ל-5% ריאלי. לכן, כשמגיעים למדיניות האופטימלית, הרצויה, לא ברור בכלל שצריכים להתמקד בתחום ההוצאה. נהפוך הוא, יכול להיות שצריך לעשות את התיקון דווקא מצד המסים".

הידברות על ביטול פטור ממס

סטרבצ'ינסקי כיהן כסגן מנהל מחלקה בבנק ישראל, ונחשב אחד המומחים הבכירים במדינה בנושא מיסוי, תשלומי העברה ומדיניות פיסקאלית. "הראיתי בכמה מחקרים, שבישראל כל הזמן עלה היחס בין המסים העקיפים למסים הישירים - גם במחזורי עסקים של גאות וגם במחזורי עסקים של שפל, למרות שאלו מצבים שונים", הוא אומר. "חלק מזה נובע ממדיניות, חלק מאילוצים פוליטיים, שמחייבים העלאת מסים בתקופות שפל. העלאת המסים העקיפים קלה יותר, וישנם מצבים שמחייבים החלטות מהירות. העלאת המע"מ, לדוגמה, היא החלטה שמתקבלת על ידי שר האוצר ולא דורשת תהליך ארוך של אישור בכנסת".

- זה טוב או רע?

"אנחנו ביחס דומה לזה של מקסיקו וטורקיה, וזה אומר הכול. הגזמה היא דבר רע, וטיפול במסים רק באמצעות מסים עקיפים רע, כי מה שבולט במסים העקיפים הוא שהם פוגעים בחלוקת ההכנסות. אם צריך להעלות מסים, כמובן שצריך להסתכל על שני האפיקים - העקיפים והישירים. ההעלאות שהיו במס הכנסה באחרונה הם לא בהכרח סוף פסוק. יכול להיות שצריך לעשות העלאות נוספות".

- אז מה הדרך האופטימלית לטיפול בצד ההכנסות, אם לא העלאת מסים?

"ביטול הטבות המס. זה אחד האפיקים שצריך להתחיל לצעוד בהם. עד עכשיו היו הרבה דיבורים".

- כי זו בעיה פוליטית.

"יש דרך לטפל בזה: להתחשב בשחקנים. אם מדברים על ביטול הפטור ממס על קרן השתלמות, ברור שאחד השחקנים הוא ההסתדרות, וברור שחובה לעשות את הצעד בהידברות וגם בהדרגה. צריכים להבין שאי אפשר להוציא את כל הכסף בשנה הראשונה. הרבה פעמים צריך להתפשר, כגון הסכם שכר שיש בו פיצוי לצד השני. יכול להיות שבשנה השנייה ניתן יהיה לקבל את הכספים".

- איזה עוד פטור היית מבטל?

"החוק לעידוד השקעות הון אינו קדוש. לפי המחקרים שעשיתי, הרבה מהפירמות שמקבלות את הטבות המס המשמעותיות היו בכל מקרה באות לישראל. לא הוכח שהמענקים האלה הם הגורם או הסיבה שמביא אותן לישראל. מנגד, שחרור הרווחים הכלואים שאושר באחרונה, עלול להוות טריגר לפירמות מסוימות לשקול לנצל הזדמנויות כדי לשחרר את הרווחים ודווקא להקטין את הפעילות במשק.

"ובכל זאת, גם כאן אתה לא רוצה לעשות שינוי פתאומי ולהזניק את שיעור המס ביום אחד, כי שינוי דרסטי כזה אכן יכול לגרום לבריחה של פירמות, אבל ניתן לעשות שינויים הדרגתיים. משם אתה יכול לקבל כספים שניתן לנתב לתחום ההוצאה".

המצב הביטחוני מכתיב התקציב

סטרבצ'ינסקי מודע לכך שההצעה שלו עלולה גם לפגוע באמינות המדיניות הפיסקאלית, אך לדבריו, המשתנה העיקרי שמשפיע על האמינות הוא החוב הציבורי. "לא במקרה חברות הדירוג מתמקדות בו", הוא אומר. "אם מצליחים עוד להביא את החוב לתוואי של ירידה, ניתן לסמוך על כך שהמדיניות הפיסקאלית תהיה אמינה. אז אתה מתקדם לשלב הבא: למה שהכלכלנים קוראים 'תועלת חברתית'

"חייבים להסתכל, האם ההוצאות מביאות תועלת לחברה, ואני חושב שראינו את המחאה. אנחנו נראה בבחירות מה ההעדפות של הציבור באמצעות ההצבעה. אבל כבר היו מספיק הוכחות שהתהליך של קיצוץ בהוצאה די מוצה, ואין להמשיך בו. אנו חייבים להקטין את הפער בין ההוצאה האזרחית בישראל לעומת המצב במדינות המפותחות. אנחנו במקום נמוך מאוד".

- זה בגלל שיש הוצאות ביטחוניות ענקיות.

"במחקרים שכתבתי, הראנו שהמנוע להקטנת גודל הסקטור הציבורי בישראל הוא הוצאות הביטחון, אלא שההחלטות הללו מתקבלות במו"מ ברגע האחרון. אם נמצאים במצב של עימות קשה מאוד, אז הרבה יותר קשה למקבלי ההחלטות להכריע בעד קיצוץ בהוצאות הביטחון. בהינתן שישנה תקרת הוצאה כמו שיש בישראל, אז אי-הקטנה או גידול בתקציב הביטחון מכתיב את סדרי העדיפויות, והדבר אינו מאפשר להגדיל את ההוצאה האזרחית".

- אתה מציע להגדיל את תקרת ההוצאה? זה די מהפכני לבכיר בבנק ישראל.

"זה נושא שצריך יהיה לדון בו. שוב, לי לא כל כך ברור שמה שכדאי לעשות כיום זה לטפל בצד ההוצאה. אם מעלים מסים ומצליחים להגיע לגירעון של 4% תמ''ג השנה ולרדת ל-3% בשנה הבאה, תוך שמירת רמת החוב, זה בסופו של דבר הדבר החשוב".

- איך תיראה 2013?

"התחזית האחרונה שלי הייתה סביב 3% צמיחה. התחזית הזאת היא לא אופטימית בכלל, כי האבטלה הפסיקה לרדת ואף עולה בתקופה האחרונה. אנחנו מדברים על כ-250 אלף מובטלים ועל עוד 110 אלף אנשים שמועסקים במשרות חלקיות שלא מרצון - זה מספר משמעותי. ישראל מאוד תלויה בצמיחה בחו"ל. יש פה פאזל מאוד מורכב: מצד אחד, צריכים לקיים מדיניות חברתית ולהקטין את הפער בהוצאה, ומצד שני, אסור יותר מדי להעלות את שיעורי המס כי זה עלול לפגוע בצמיחה. לכן הטיפול בפטורים כי הפגיעה בצמיחה במקרים הללו תהיה מינימלית".

בועת הנדל"ן: "צריך להמשיך ולהגדיל את ההיצע"

פרופ' סטרבצ'ינסקי חיבר במשך עשור את דוח בנק ישראל, וסיפק בכל התקופה הזו את התשתית המחקרית והאמפירית לתהליך קבלת החלטות מוניטריות בבנק ישראל, לרבות החלטות ריבית, עד נובמבר השנה. לדבריו, בבנק ישראל מבינים כי אסור להאשים את הריבית הנמוכה לאורך זמן בגלל סכנה לבועה.

- איך אתה מתייחס לקשר בין מדיניות הריבית של בנק ישראל לבועה בשוק הדיור?

"המחקרים שלנו הראו שריבית נמוכה לאורך זמן יכולה לגרום להעלאת מחירי הדיור. לכן, אין ספק שכשבנק ישראל מפעיל את השיקולים שלו - הוא צריך להסתכל גם על ההיבט הזה. אבל מה שנדרש הוא טיפול בצד ההיצע - זה הדבר העיקרי. לא נוח לראות שהמהלך של הגדלת ההיצע שהתחיל בצורה די יפה בשנתיים האחרונות, קצת מוריד הילוך ואנחנו רואים הקטנה בהתחלות הבנייה. עדיף שהממשלה תחזיר את הקצב הגבוה עד שאנחנו נהיה בטוחים שעודף הביקוש נסגר. במהלך של שנתיים אתה לא סוגר אותו. לגבי המדיניות של בנק ישראל, מה שמסוכן זה אם הריבית תהיה נמוכה לאורך תקופה ארוכה מאוד".

- הריבית נמוכה כבר הרבה שנים.

"זה נכון, אבל ההורדה האחרונה קרתה אחרי תקופה של עלייה. היה תיקון שמראה שבבנק ישראל ער לנקודה הזאת. זה צריך להדליק איזושהי נורה כשמסתכלים קדימה - אתה לא יכול להשתמש בכלי הריבית בצורה מוגזמת, כי אם אתה מקריב את כולו בשביל לעודד את הפעילות, אתה עלול ליפול בתחום השני. לכן, אסור שהריבית תהיה נמוכה בצורה מלאכותית בתקופה מתמשכת - מזה צריך להיזהר".

*** הכתבה המלאה - במהדורה המודפסת