תוכנית השימור של עיריית חולון הופקדה בועדה המחוזית

עוד עיר מצטרפת למעגל שימור המבנים והאתרים בתחומה. לאחר מספר שנים בהם עבד צוות מקצועי בעיריית חולון על גיבוש תוכנית שימור לעיר הגישה העיריה את תוכנית השימור העירונית (ח/1/528) לוועדה המחוזית.

בעיריית חולון מספרים כי בעיר לא נותרו מבנים היסטוריים רבים שכן חמש שכונות העיר הראשונות נבנו בין השנים 1929-1937 ובעקבות פיתוחה המואץ של העיר בעשורים שבאו לאחר מכן, נהרסו מבנים רבים. לפיכך, החליטו מגבשי התוכנית לשמר מבני ציבור ומתחמים אשר עדיין קיימים ומאפיינים את סיפורה של חולון בעבר.

"תוכנית השימור באה לקבוע רשימה של מבנים, מתחמים ועצים לשימור אשר מטרתה למפות את נכסי התרבות הבנויה של העיר ולהגדיר הוראות לשימורם", נמסר מהעירייה, "התכנית נמצאת בשלב הפקדה וזמינה לעיון הציבור. עורכי התכנית הם מנדל-מנדל אדריכלים".

ברשימת האתרים שהומלצו לשימור ניתן למצוא גם שכונה שלמה - שכונת אגרובנק בעיר. בעירייה מסבירים את בחירת השכונה בשל התכנון העירוני המיוחד שלה המורכב מכיכרות ורחובות רחבים. במסגרת התוכנית הומלץ לשמר את מתאר השכונה, כלומר, שמירה על מתחם הגושים, החלקות, רחובות השכונה, שטחי הציבור ועוד.

בין האתרים הנוספים המופיעים בתוכנית החדשה ניתן למצוא את מבנה הפילבוקס, כיכר סטרומה, מרפאת מנסבך, בית ספר ביאליק, מגדל המים ברחוב אז"ר, בית ספר שנקר, מגדל המים במולדת, המיצדית הטורקית, בתי בארות בפרדסים וחצרותיהם, בית הכנסת הגדול, מגדל השמירה במשולש החקלאי, בניין העיריה, כיכר סירן וספריית מיטראני.

יש לציין שהמשמעות הנדל"נית של תוכנית השימור איננה רחבה וזאת משום שרובם המכריע של המבנים והאתרים שהומלצו להיכלל ברשימת השימור הם מבני ציבור. גם בשכונת אגרובנק התוכנית מתייחסת יותר לאופי השכונה מאשר לבניינים הקיימים כפי שמסבירה אדריכלית העיר פנינה קול: "בשונה מתוכנית השימור בערים אחרות שם קיימת התייחסות למבנים שנמצאים לעיתים בידיים פרטיות בחולון המצב שונה. גם בשכונת אגרובנק מדובר על אופי המתחם והשטחים הציבוריים ולא על מבני השכונה עצמם. מסיבה זו לא תהיה הגבלה על פרויקטים בשכונה ולא על התחדשות עירונית אפשרית. הדבר היחידי יהיה גובה הבינוי האפשרי שיהיה עד גובה של 7 קומות לכל היותר, מה שמשקף את גובה הבינוי הקיים בתוספת זכויות מכח תמ"א 38".