אז מה זה "ישראל היום"?

מחוקקים חמורי סבר צקצקו בלשונם בשעה יאיר לפיד המשיך להגיש את יומן החדשות השבועי בערוץ 2 למרות שכבר הכריז על כניסתו לפוליטיקה. לפיד, התפטר מהטלוויזיה ועם ההכרזה על הבחירות, גם נטש את העיתונות הכתובה.

מיקי רוזנטל ועופר שלח הפסיקו את עיסוקם העיתונאי, כדי להתמודד על מקום ברשימות המפלגות הרצות בבחירות לכנסת.

הנה למדנו - מבחינת חוקי ישראל, העיתונות נדרשת להיות חפה מהשפעה מפלגתית-פוליטית ועל אחת כמה וכמה בימי בחירות.

בנוסף, תרומה כספית מצד אנשים פרטיים לרכישת "מדיה" בעלת תכנים פוליטיים הוגבלה מאד בחוק הישראלי.על מימון לכאורה של קמפיינים פוליטיים של אהוד אולמרט על ידי מוריס טלנסקי ומקורביו הודבקה התווית "מעטפות כסף" והוגש בעניין כתב אישום.

המגבלות שהטיל החוק הישראלי על תרומות פוליטיות הן חריפות. סכום התרומה המרבי שרשאים כל אדם יחד עם ילדיו לתרום הוא 2,300 שקלים בלבד בשנת בחירות, בשנה שאינה שנת בחירות הסכום יורד ל-אלף שקלים. לתאגידים ולשותפויות רשומות אסור לתרום כלל (פרט לחריג שבפיקוח אישי של מבקר המדינה), ובנוסף, על התורמים להיות מזוהים, ורשימת התורמים כפופה אף היא לביקורת מבקר המדינה.

המחוקק כל כך מעוניין בניקיון הפוליטיקה מאפשרות הטיה על ידי בעלי הון, עד שנאסר אפילו על מועמד עצמו לתרום לעצמו יותר מ-2,300 שקלים, וגם נקבע כי תרומה בשווה כסף נחשבת כזהה לתרומה כספית.

לדוגמה - מתן שירותים מקצועיים בחינם, מתן זכות שימוש במשרד, (או בחלק ממשרד), בחינם, פרסום מודעות או עלונים - כל אלו נחשבים תרומה בשווה כסף. כמה נקי, כמה טהור. ממש בית מרחקת חקיקתי.

אז בתוך כל בית המרקחת הזה, מה הוא העיתון "ישראל היום"?

"ישראל היום" הוא עיתון לא רווחי שמחולק בחינם ב-350 אלף עותקים למאות אלפי אזרחי מדינת ישראל מדי יום ביומו. הבעלים והמממן של העיתון הוא תומך ותורם ידוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אדלסון הוא תורם נודע לקמפיינים פוליטיים בארה"ב. בבחירות שזה עתה הוכרעו לנשיאות ארה"ב, תרם אדלסון סכומים גדולים שנאמדים בעשרות עד מאות מיליוני דולרים למפלגה הרפובליקנית.

אני קורא לעתים את "ישראל היום". בנסיעה ברכבת - שם הוא מחולק בחינם - ברגעי המתנה. עובדים בו לא מעט כותבים טובים. לי נדמה שנוכחותם נועדה למשוך אותי לדברי קילוסין לבנימין נתניהו ולדברי ביקורת נגד יריביו.

מי שיצרוך מדי יום רק את "ישראל היום", ספק אם יכיר אי פעם מחדלים או משגים מהותיים של נתניהו, וספק אם יכיר הצלחות ואיכויות של יריביו.

אני לא קראתי שם מעולם ביקורת מהותית ונוקבת על נתניהו, ומעולם לא מצאתי שבח למועמד/ת אלטרנטיבי/ת לביבי - לכל היותר דעה בודדה מהצד השמאלי המובהק של המפה שלי היתה נראית כמו שהולבשה על העיתון כעלה תאנה.

אם קיים מישהו שברצינות מתיימר לשכנע שהעיתון הזה לא פועל כדי לשמר את מקומו של בנימין נתניהו בראשות ממשלת ישראל - שיקום.

כאשר עיתון שמחולק כחומר טקסטואלי חינם מדי יום למאות אלפי אנשים, אינו פועל לפי פרמטרים כלכליים מקובלים, שייך למיליארדר בעל הטיות פוליטיות גלויות ויד נדיבה, וכל כולו שיר הלל עקבי ורציף למועמד פוליטי, מה זה אם לא תרומת בחירות ענקית? האם לא על כך אסר המחוקק ב"תרומה בשווה כסף". מותר להניח שהחזקת "ישראל היום" גבתה מאדלסון כבר הרבה יותר מ-2,300 שקלים.

כדי שלא תבינו אותי לא נכון, איני אומר שאדלסון פסול. חלילה. כן ירבו תומכי ואוהבי ישראל כמוהו. אבל אם דיני מימון המפלגות חלים על כולנו, הם חייבים לחול גם עליו.

גם מותר שתהיה לעיתון הטיה פוליטית, תולדה של טעמיו העיתונאיים. אבל בכל מקרה שבעל הון תומך במפלגה (מימין או משמאל), בטכניקה של חלוקת עיתון חינמי דוגמת ישראל היום, לא יהיה מנוס מעימות עם דיני מימון המפלגות.

הכותב משמש כשותף בכיר במשרד עורכי הדין כהן אשלגי אשל ושות'.