הזהב האחר של שוק ההון

השבוע נעסוק בנכס שיהיה, לדעתי, הנכס הפיננסי העיקרי בעשור הקרוב: הזהב . לא מדובר בזהב לצורך תכשיטים, או לצורך תעשייתי, אלא בזהב המוניטארי. זה הזמן להזכיר כאן שהמצאת כסף מנייר היא המצאה חדשה יחסית, ושהמתכות היקרות, ובמיוחד הזהב, היווה אמצעי תשלום, ושומר ערך, זה אלפי שנים.

לספקנים, עדיין, בעניין חשיבותה של המתכת , אציין עובדה מעניינת נוספת, ודי מאירת עיניים לכשעצמה: כמעט לכל מדינה בעולם, יש רזרבות זהב, המהוות את הנכס הבטוח ביותר מבין כל שלל הנכסים האחרים שבאותה רזרבה. המסקנה הנובעת מכך די ברורה: אם הזהב היה נכס עתיק, וללא חשיבות פיננסית כלשהו, הוא לא היה מוצא את מקומו במרתפים של הבנקים המרכזיים.

מה שהעיר את תשומת ליבי, החוזרת, בזהב הוא אוסף הדיבורים הגלוי, והמדהים לכשעצמו, לגבי מיקום רזרבות הזהב של חלק מן המדינות האלה. מסתבר שחלק גדול מן הזהב מרוכז מחוץ לגבולותיהן, ושעולה קריאה עכשיו בגרמניה, אוסטריה, וונצואלה, ועוד, להחזרה של הזהב הזה הביתה.

אם ניקח את הדוגמא המדהימה של גרמניה, נראה תהליך שהלך בערך כך: בקשה מבית משפט לעשות בדיקה על הימצאות הזהב הגרמני בניו-יורק, ומיד ביטול הדרישה מצד הבנק המרכזי הגרמני, ביחד עם התעלמות מוחלטת של הפדרל רזרב, ושל הממשל. (דרך אגב, לגרמניה הרזרבה ה"תיאורטית" השנייה בגודלה בעולם)

ניתן להתרשם מן הרזרבות מן הטבלה מטה:

 משה שלום רזרבות

מה שקרה בעניין הרזרבות הגרמניות היה כה מוזר, שזה הניב שמועות משונות, עד לזו הטוענת שלמעשה אין כלל זהב בניו-יורק על שמה של גרמניה, ושכל הטונות הושאלו, "באופן קבוע", לבנקים מתמחים כדי לסחור בו בשוק החופשי.

לאור התפתחויות אלו, הבה נסתכל על הגורמים המשפיעים היום על המתכת הצהובה:

תחילה, נסתכל על אספקט הביקוש-היצע הקלאסי, וזאת ללא צביעת המטילים על פי מטרתם הסופית. לפניכם גרף ייצור עד 2011:

 משה שלום ייצור

כמו שניתן לראות בגרף, צד ההיצע, המורכב ממכירות של זהב קיים (צהוב בהיר), זהב ממוחזר (צהוב פחות בהיר), והפקה חדשה מן האדמה (חום) לא מצליח לעלות מעל 4000 טון לשנה, וזאת כאשר המחיר כבר נע מסביבות ה-300$ לאונקיה, ועד ה-1600$ לאונקיה בממוצע שנתי. זהו Peak Gold, דהיינו תקרה של ייצור, אשר המחיר אינו מצליח להגבירו.

שנית, נסתכל על המדינות המפיקות את המתכת בעזרת הטבלה הבאה:

 משה שלום מדינות

מתוך 10 הראשונות, סין, ארה"ב, ורוסיה ידועות כ"קונות" לעצמן או את כל, או את רוב תוצרתן.

וכך על פי שתי נקודות חשובות אלו, הקשורות לצד ההיצע, אנו יכולים להסיק שכמות הזהב הזמינה, הולכת ופוחתת, ככל שעובר הזמן, וזאת בצורה די מואצת. אין צורך לומר שצד הביקוש, לעומת זאת, גדל פלאים, ולו רק מן צורך החדש המגיע מן הצד הפיננסי עבור המתכת. כמו כן, אם נכונה ההנחה שחלק מן הזהב הושאל, ונעלם אצל קונים פרטיים וממשלתיים, כמות הזהב הזמינה למסחר בשוק החופשי, נמוכה עוד יותר.

איך כל זה משתקף בגרף המחיר של הזהב, נצפה בגרף שבועי שלו:

 משה שלום גרף

עד אמצע 2011 הייתה לנו עלייה די מדהימה, אשר נבעה כמובן מן ההשתוללות המוניטארית של כמעט כל הנגידים במדינות המפותחות, וזאת בצורת ההרחבות הכמותיות כמובן. אבל מאז השיא של 1920, אנו רואים תקופה של דשדוש אופקי רחב מימדים (קרוב ל-400 דולר), בין אותו שיא ותחתית של 1520.

למעשה כתבתי כאן בעבר, שציפיתי מן הזהב לתקן אפילו יותר עמוק מכך. 1450 (38.2%) ואף 1300 (50%) לא היו נראים כחריגים במקרה של תיקון טכני כזה. כזכור, תיקון טכני לגיטימי יכול להשתרע משליש, ועד שני שליש. וכך הגעה ל-1160, אפילו, הייתה מתקבלת בהבנה עקרונית.

בפועל ראינו עד כה תיקון של פחות משליש, וזה כמובן מצביע על חוזק רב במיוחד. השאלה הפתוחה במשבר הכלכלי הנוכחי נשארה עדיין אם נראה קודם אסון אינפלציוני, או דפלציוני. הכול תלוי כמובן ביכולת הנגידים למתוח את החבל בכמות, ובזמן. אבל בזהב אין לנו חוסר וודאות. הוא יהיה העוגן העתידי של המערכת המוניטארית.

רמת -1520 היא המכרעת בעיני. במידה ונראה את 1520 נשברת כלפי מטה, בצורה משכנעת, נבין שהכוחות הדפלציונים ניצחו, ושהזהב אכן יכול לתקן לרמות נמוכות יותר. אם לא, ו-1520 תחזיק מעמד, ובמיוחד אם נראה פריצה מעל 1800 בצורה משכנעת, נדע שהאינפלציה התגברה ושהתיקון הסתיים.

או אז, 2400 יהיה היעד המינימאלי (עומק המלבן), לקראת מספרים שהיום נחשבים לדמיוניים.

שבוע טוב והשקעות מניבות לכולם.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.