"אנחנו עדים בשוק הסלולר לתחרות שהיא לא הגיונית"

"עסקת פרטנר מהווה סימן לחזרתו של שוק התקשורת בישראל לשפיות" - כך אמר אתמול (א') ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז', בתגובה לדיווח על השלמת העסקה שבה תעבור השליטה בחברת התקשורת מידיו של אילן בן-דב לידי קבוצת סבן.

יעקובי, שנמנה על הצמרת הדלילה של אנליסטים בשוק התקשורת שמצד אחד מבינים את הענף ומצד שני מכירים את נפשות המשקיעים, סבור כי שוק התקשורת בישראל מתנהג בצורה לא רציונלית, וכעת הגיע זמן התיקון.

- למה עסקת פרטנר מחזירה לשפיות?

"אנחנו מסתכלים על מצב של שוק שעובד הפוך לחלוטין מהמגמות העולמיות, ושכאילו לא נלמדו בו הלקחים ממה שקורה בעולם המערבי הנאור".

- למה הכוונה?

"מדובר בענף עתיר השקעות, עתיר טכנולוגיה ועתיר תוכן. מעצם היותו כזה, באופן טבעי, המשאבים בו בעולם וגם בישראל נמצאים במחסור, ביניהם גם המשאב העיקרי - התדרים. בנוסף, יש בעיה אמיתית שכרגע מתמודדים אתה מפעילים בכל העולם המערבי, וזה החזר על השקעות. זה נחמד שצריך לבוא ולהשקיע מיליארדי דולרים בהקמת רשתות מתקדמות, אבל זה לא נחמד אם לא רואים על זה החזר השקעה".

- ולמה לא רואים?

"כי המחסור בתדרים בולם את היכולת לפתח רוחב פס שיספק את הביקוש ההולך וגובר בעיקר לדרישה לאינטרנט סלולרי. מאידך, שחקנים כמו מפעילי ה-MVNO 'רוכבים' על אותן רשתות ונוגסים בהכנסות וברווחים של המפעילים שמשקיעים הון-עתק".

"שיסוף גרונות"

"אנחנו במשבר מיקרו-כלכלי", אומר יעקובי, "ועם זאת, ענף הטלקום משקיע הכי הרבה בעולם. שתי הבעיות שהעליתי - של מחסור בתדרים ומחסור בהשקעה - הרגולטורים, יחד עם המפעילים ושוק ההון, בוחנים פתרונות יצירתיים כדי להתגבר עליהן".

- מה לגבי ישראל?

"בישראל הכול עובד הפוך. יש פה אינפלציה של מפעילים על כמות מוגבלת של תושבים, והדבר הכי בעייתי הוא שהכניסו את כולם בעת ובעונה אחת. התוצאה היא שיסוף גרונות, כי אנחנו עדים לתחרות שלא בהכרח, ובטח שלא בשלב הזה, הגיונית. לא ברור לי עדיין איך יש מודלים כלכליים בני-קיימא מאחורי כל אחד מהמפעילים".

- אתה מתכוון לגולן טלקום ולהוט מובייל?

"אני לא יודע מה להגיד לגבי הוט כי היא פורסת רשת ותתפקד כמו קבוצת תקשורת, אבל אם אני מסתכל על המפעילים הווירטואליים שלדעתי לא תורמים שום דבר למבנה התחרות, ובוודאי יסיימו את דרכם בעתיד הלא רחוק, אז אנחנו עדים לתחרות פרועה שטוב לא יוצא ממנה. גם לא לצרכנים בעתיד".

- למה התחרות לא טובה לצרכנים?

"אני לא רואה מצב שהצרכן הישראלי מקבל פחות מהאירופאי. השמחה על חיתוך החשבונית המשפחתית בעשרות אחוזים עלולה להפוך לעצב בעתיד, כשהמחירים יתחילו לזחול כלפי מעלה, והשירותים שאנחנו מקבלים יפגרו לעומת השירותים שמקבל הצרכן באירופה".

"פחות מאמין במיזם של חברת החשמל"

בנוסף מתייחס יעקובי לכך ש"אין אצלנו מכרז לדור הרביעי בסלולר, כי הרגולציה מעכבת ולא מעודדת להשקיע. גם הפרסומים על השוק הסיטונאי וחברת החשמל עדיין רחוקים מיצירת תועלת. לכן, במצב שבו הביקוש בישראל לא שונה מהעולם, לא נצליח בעתיד הרחוק להתמודד עם עקומת הביקוש לעומת ההיצע. דוגמה טובה לזה ראינו במבצע 'עמוד ענן' כאשר הרשתות לא עמדו בעומסים של שיחות, שלא נדבר על גלישה".

- למה אתה לא מאמין במיזם של חברת החשמל?

"אני פחות מאמין במודל של חברת החשמל. לא ראיתי באף מקום בעולם, חוץ ממדינה אחת בסקנדינביה, שהמודל הזה עובד. אין תקדימים כי עלות פריסת הסיבים על גבי חברת החשמל לא תחזיר את ההשקעה, ובמודלים שכן ראיתי, לדוגמה באוסטרליה, היה משא-ומתן בין חברת הבזק האוסטרלית שרכשה את חברת התשתית.

"במקום לאיים על בזק בפריסת הסיבים האופטיים, היו צריכים לעודד אותה להשקיע בפריסה אמיתית ומתקדמת ולתת לה סוכריות, תוך פיקוח על זה שהיא נותנת לעלות על הרשת שלה ללא אפליה. ראיתי מודלים של קרנות ממשלתיות שהציבור לוקח חלק וככה מקימים רשת נוספת, ואז יש פה רצון של החזר השקעה ותשואה לבעלי המניות. הסיכון מתחלק בין כל האינטרסנטים. הכול כל-כך שונה מהמודל של חברת החשמל שאת מרבית הסיכון לוקח שותף עסקי".

- בעבר דיברת על החשיבות של שוק ההון ועל כך שצריך להתייחס אליו גם בשיקולים רגולטוריים.

"כשרגולטור עושה מהלכים שצפויים להשפיע משמעותית על עתיד הענף שתורם הכי הרבה לתמ"ג וממומן בעיקרו על-ידי שוק ההון, הייתי מצפה ליותר שקיפות ושיתוף-פעולה. יש קודקוד אחד שהוא הצרכן, והשני זה החברות שטיפלו בו. התעלמו התעלמות מוחלטת משוק ההון, עד כדי כך שמשקיעים זרים וגם מקומיים, לא היו מוכנים לשמוע על השקעות בענף הזה. למניות עצמן ראינו מה קורה, ולא בצדק, כשהגענו לשפל של כמה חודשים. אנחנו רואים עכשיו תיקון - וזו לא התנהגות של שוק רציונלי".