שקל לליטר, זה המחיר שמשלמים אזרחי קטאר עבור הבנזין שהם קונים בתחנת הדלק. קטאר אינה מפיקת נפט גדולה אך הממשלה מסבסדת את מחיר הבנזין בתחנות כדי לא להרגיז את האוכלוסייה המקומית. החשש מפני התפשטות מהומות האביב הערבי גרם לממשלות במזרח התיכון להגדיל במידה ניכרת את היקף הסבסוד של הבנזין, אומר ד"ר פאתיח בירול, הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבינלאומית. "הסבסוד העולמי של הדלק קפץ השנה ב-30%, מ-400 מיליארד דולר ל-523 מיליארד. רוב הסבסוד נעשה על ידי ממשלות במזרח התיכון וחלקן ניסו רק לפני שנתיים לקדם רפורמות כדי לייעל את משקי הדלק שלהן. העובדה שהן איבדו את התיאבון אינה חדשות טובות".
- איך זה משפיע על מחירי הדלק?
"יש היום מדינות במזרח התיכון שחייבות לשמור את מחיר הנפט מעל 90 דולר כדי לשמור על איזון תקציבי, בגלל ההוצאות הכבדות על הסבסוד. המחיר הממוצע של הנפט ב-2012 היה הגבוה ביותר בהיסטוריה. אנחנו מעריכים שהמחירים לא יירדו מהרמות האלה. נכון להיום מחיר הנפט הגבוה הוא סיכון משמעותי להתאוששות כלכלית, אבל אם תתרחש התאוששות כזו יהיה גידול ניכר בביקוש נפט בעיקר מצד מדינות באסיה, שרק יתמוך בהמשך עליית המחירים. למעשה התרחיש היחיד שבו מחירי הנפט יורדים הוא משבר כלכלי עולמי נוסף".
בירול, יליד אנקרה (1958), הצטרף לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) ב-1995 וממלא מאז את אחד התפקידים הרגישים ביותר בתחום האנרגיה בעולם (ראו מסגרת). מעבר להיותו האוראקל של מחירי הנפט והגז, בירול מעורב בכל תחומי האנרגיה ובכלל זה קידום אנרגיות מתחדשות, חשמל ושינויי אקלים. בירול הוא האחראי על התחזית השנתית שמפרסמת הסוכנות, ספר עב כרס שעליו מתבססים חוקרים, מדענים, אנשי עסקים וקובעי מדיניות אנרגיה. בירול יציג את התחזית השנתית במושב האנרגיה שייערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים בתחילת השבוע הבא.
- מה היו המגמות המרכזיות בתחזית שפרסמתם השנה?
"הצגנו שתי נקודות מרכזיות. הראשונה היא עלייתן של ארה"ב, קנדה ועיראק כמפיקות גז ונפט מובילות וירידת השימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל ביפן, בגרמניה ובצרפת. מדובר בשינוי עמוק של פני עולם האנרגיה כפי שהכרנו אותו בעשורים האחרונים. אם מחירי הגז בארה"ב, באירופה ובאסיה היו פחות או יותר שווים עד לפני חמש שנים, כיום מחירי הגז באירופה גבוהים פי חמישה מאשר בארה"ב ובאסיה הם גבוהים פי שמונה".
- מה קרה בארה"ב שהפך אותה לערב הסעודית החדשה?
"בארה"ב יש היום טכנולוגיה שמאפשרת הפקת גז ונפט בלתי קונבנציונלי בכמויות מאוד גדולות. להערכתנו ארה"ב תהפוך למפיקת הנפט והגז הגדולה בעולם בתחילת העשור הבא לכל המאוחר וכנראה עוד קודם לכן. התנאי העיקרי לכך הוא שמחיר הנפט יישאר בסביבות ה-75-80 דולר לחבית כדי שהפקת הנפט הלא קונבנציונלי תהיה כדאית. אחת ההשלכות היא הקטנת התלות של ארה"ב ביבוא נפט מהמזרח התיכון כמעט עד לאפס. היקף יבוא הנפט של ארה"ב יירד עד סוף העשור מ-10 מיליון חביות ליום ל-4 מיליון בלבד. הירידה הזו נובעת לא רק מהגדלת התפוקה המקומית אלא גם מהמעבר לכלי רכב חסכוניים בדלק, שאחראי לכ-50% מהקיטון ביבוא".
- מה זה אומר לגבי אירופה?
"ארה"ב וסין צפויות ליהנות מאנרגיה מאוד זולה. באירופה וביפן האנרגיה תהיה הרבה יותר יקרה, כתוצאה מהגדלת התלות ביבוא גז ונפט, מצמצום השימוש באנרגיה גרעינית ומסבסוד כבד של אנרגיה מתחדשת. התוצאה תהיה פער הולך וגדל בתחרותיות של כלכלות ארה"ב וסין מצד אחד ואירופה ויפן מצד אחר. יהיו לכך השלכות גיאו-פוליטיות מרחיקות לכת".
- מה היית מייעץ למדינה כמו ישראל לעשות?
"ההמלצה הכללית שלנו למדינות היא להגדיל ככל הניתן את ניצול משאבי הטבע המקומיים ואת השימוש באנרגיות מתחדשות כדי להפחית את החשיפה ליבוא ולתנודתיות של השוק העולמי. האנרגיה תמלא תפקיד הרבה יותר משמעותי במישור הגיאו-פוליטי. לישראל הייתי אומר שגילוי מאגרי הגז הוא חדשות טובות אבל עליכם לקבוע את סדר העדיפויות בניצול הגז. שאלת כדאיות יצוא הגז תלויה בהרבה משתנים כמו עלויות ההפקה והקרבה לשוקי היעד. כעיקרון אני חושב שרצוי לדאוג קודם כול לצורכי המשק המקומי ואחר כך לאפשר יצוא גז".
בשנים האחרונות קיבלה פעילותה של סוכנות האנרגיה הבינ"ל תפנית לאור מגמת ההתחממות כדור הארץ. בירול צוטט לאחרונה בנבואה קודרת במיוחד: כדור הארץ עשוי להתחמם בעד שש מעלות עד סוף המאה אם יימשכו המגמות הנוכחיות. היעד שקבע העולם באמנת קיוטו עומד על 2 מעלות. "אנרגיה היא הסקטור העיקרי שאחראי על פליטות פחמן ועל שינויי האקלים", אומר בירול, "לעלייה כה חדה בטמפרטורות תהיה השפעה הרסנית על כדור הארץ. זו תהיה בעיה רצינית לכולנו עם השלכות מרחיקות לכת. חיינו ישתנו ללא הכר".
- מה אפשר לעשות?
"הנקודה המרכזית השנייה בתחזית שהצגנו הייתה תרחיש של התייעלות בצריכת האנרגיה, בתחומים כמו תחבורה, תעשייה ובניינים. בתחומים האלה יש עדיין פוטנציאל רק להתייעלות. אנחנו מאמינים שאם תיושם תוכנית ההתייעלות שהצגנו ניתן יהיה לדחות בחמש שנים את נקודת האל-חזור בתהליך ההתחממות של כדור הארץ".
סוכנות האנרגיה הבינלאומית
סוכנות האנרגיה הבינלאומית (International Energy Agency או IEA) הוקמה ב-1974 ביוזמת שר החוץ האמריקאי דאז הנרי קיסינג'ר, כתגובה לחרם הנפט שהטילו מדינות ערב באמצעות קרטל הנפט אופ"ק על מדינות המערב לאחר מלחמת יום הכיפורים. הסוכנות היא חלק ממועדון מדינות ה-OECD ומרכזה בפריז. התפקיד הראשוני של הסוכנות הוא למנוע מניפולציות במחירי הנפט - לשם כך היא מחייבת את המדינות החברות בה לשמור מלאי אסטרטגי של נפט היכול לספק את צורכיהן למשך 90 יום. מאז הקמתה הורתה הסוכנות שלוש פעמים לפתוח את המלאים האסטרטגיים כדי להוריד את מחירי הנפט: במלחמת עיראק (1991), לאחר הוריקן קתרינה (2005) ולאחרונה בימי המהפכה בלוב (2011). הסוכנות משמשת מקור המידע המרכזי לנתונים ולניתוחי מגמות בשוקי האנרגיה העולמיים. הסוכנות מייעצת למדינות ה-OECD ולשלוש מעצמות עולות - הודו, רוסיה וסין - על מדיניות האנרגיה הרצויה להן ומפרסמת בחודש נובמבר את התחזית השנתית למשק האנרגיה העולמי. בסוכנות חברות כיום 28 מדינות הכוללות את כל מדינות ה-OECD מלבד ישראל, איסלנד, אסטוניה, צ'ילה וסלובניה.
תעריפים
הדוח השנתי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
