בנק הפועלים במו"מ לרכישת דיסקונט ניו-יורק

במרוץ הישראלי לרכישת בנק דיסקונט ניו יורק עוקף ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, את רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי. ל"גלובס" נודע כי בנק הפועלים קיבל היתר מקדמי מרשויות הפיקוח האמריקניות לרכוש את דיסקונט ניו יורק, בה בעת שבנק לאומי מצוי עדיין בקשיים מינהליים מול הרשויות האמריקניות. הסיבה לכך היא העמקת החקירה שמקיים משרד המשפטים האמריקני לצד שלטונות המס בעניין חשבונות בנק שהחזיקו אמריקנים בלאומי שוויץ.

למרות שהפועלים קיבל היתר מקדמי, הצדדים עדיין רחוקים מחתימה על הסכם, בין היתר בשל פערי מחיר. לפי הערכות, דיסקונט דורש כ-900 מיליון דולר בעבור דיסקונט ניו יורק - סכום הגבוה בכ-8% מההון העצמי של הבנק.

כמו כן, רכישת דיסקונט ניו יורק על ידי בנק הפועלים איננה טריוויאלית, שכן מדובר בעסקה בהיקף גבוה מ-3 מיליארד שקל. בתקופה זו של מחסור בהון ודרישות הלימות הון נוקשות, כלל לא בטוח שבנק הפועלים יקבל אישור מהפיקוח על הבנקים בישראל או בכלל ירצה להרים עסקה בסדר גודל שכזה, גם אם היא צפויה להגדיל את הפעילות שלו בשוק האמריקני באופן דרמטי. על כן, ההערכות במערכת הבנקאית הן כי מי שעשוי בסופו של דבר לרכוש את דיסקונט ניו יורק יהיה דווקא בנק זר, אמריקני, ולא בנק ישראלי.

דובר בנק לאומי מסר בתגובה: "לא התעניינו בבנק דיסקונט ניו יורק, אנחנו לא מתעניינים, לא פנינו ולא פונים בעניין זה". דוברת בנק הפועלים מסרה: "אין תגובה". דוברת בנק דיסקונט מסרה: "לא מתקיים מו"מ למכירת דיסקונט ניו יורק או כל נכס אחר של הבנק. יש התעניינויות".

שינוי דרמטי

דיסקונט ניו יורק נחשב אחד הבנקים הישראליים הגדולים ביותר בחו"ל. הבנק הרוויח 36 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2012. התשואה על ההון של הבנק עמדה על 5.9% בלבד. התשואה על ההון הנמוכה נובעת מכך שנזילות הבנק גבוהה. כך למשל, הלימות ההון שלו עומדת על 15.2%, הנחשבת גבוהה למדי.

בתחילת השבוע פורסם ב"גלובס" כי דיסקונט שם את דיסקונט ניו יורק על המדף. מכירת דיסקונט ניו יורק (אם תצא אל הפועל) תשנה באופן דרמטי את מבנה ההון של בנק דיסקונט. נזכיר כי ב-4 השנים האחרונות השקיע דיסקונט משאבים רבים כדי לשפר את הלימות ההון שלו.

בדיסקונט לא רוצים למצוא עצמם רודפים כל הזמן אחרי השגת יעדי ההון, ולכן בוחנים ברצינות מהלך דרמטי כמו מכירת דיסקונט ניו יורק, אשר ישפר משמעותית את ההון של הבנק, ויאפשר לו להרחיב את הפעילות העסקית ולהגדיל את תיק האשראי, מבלי לדאוג כל הזמן לעמידה בדרישות הרגולטוריות.

חקירה אמריקנית

כאמור, בלאומי אמנם אומרים כי אינם מעוניינים ברכישת דיסקונט ניו יורק, ואולם ברקע הדברים חקירת השלטונות האמריקניים בעניין סיוע ללקוחות לאומי שוויץ בהעלמת מס.

בדוחות הרבעון השלישי מציינים בבנק כי "תוצאות החקירה של הרשויות האמריקניות עלולות לגרום להוצאה משמעותית לקבוצה, וזאת בין היתר כתוצאה מהטלת קנס כספי על הקבוצה".

בלאומי לא מפרטים את גובה הקנס שהם עלולים לקבל, אך לפי הערכות של גורמים יודעי דבר, קנס זה עלול להגיע ל-150 מיליון דולר. מדובר בקנס משמעותי בעבור הבנק, במיוחד בתקופה שבה ההון נחשב מצרך יקר בעבור הבנקים.

נציין כי השלטונות האמריקניים מקיימים חקירה גם בסניפי שוויץ של הפועלים ומזרחי טפחות. עם זאת, נראה כי החקירה בעניין לאומי הסתעפה יותר. הסיבה לא ברורה: האפשרות הראשונה היא שההנהלה הקודמת בלאומי לא העריכה, בזמנו, את מלוא חומרת הנחישות של ממשל ברק אובמה להפיץ סדר עולמי חדש בתופעה של התחמקות מתשלומי מסים, העלמת הכנסות ואי-דיווח פעילות בחשבונות בנק של אלה המכונים US Persons - בעלי אזרחות או גרין קארד אמריקניים המתגוררים מחוץ ליבשת.

אפשרות אחרת נוגעת בטענה לקשר חזק מדי של לאומי שוויץ עם בנק UBS, שהואשם כי עודד באופן פעיל אלפי לקוחות אמריקנים לפתוח חשבונות במקלטי מס. UBS שוויץ היה הבנק הגדול הראשון שמולו פעלו השלטונות האמריקניים, וכדי להגיע להסדר נדרש לשלם קנס של 890 מיליון דולר.

כדי לקדם את סיום הפרשה המתמשכת שכר באחרונה בנק לאומי את שירותיו של משרד דלויט העולמי, שבו נעזרים גם בנקים אחרים, כנראה גם אחד הישראליים האחרים שנגדם מתנהלת חקירת משרד המשפטים האמריקני.

לאומי התחייב לתת לאנשי דלויט גישה חופשית ומלאה לחשבונות בבנק השוויצרי, כדי למפות את כלל הפעילות של אזרחים אמריקנים שלהם חשבון בבנק, ולקבוע את היקף עבירות המס שלהם.

 רווחי הבנקים הישראלים