המנהלים הבכירים שקיבלו שכר והטבות ברגע האחרון

מתגברת הביקורת על גל מחטפי השכר של מנהלים בחברות הציבוריות ערב כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים (תיקון 20 לחוק החברות). שורה הולכת ומתארכת של חברות, שבהן כמה מהמובילות בבורסה של ת"א, כמו החברה לישראל, אלרוב והפניקס, בחרו לנצל את חלון ההזדמנויות הנסגר, ולאשר בחטף תנאי שכר והטבות מפליגות למנהלים הבכירים. אישורים אלה נעשים ללא אישור של רוב בעלי המניות מקרב הציבור, כפי שדורש החוק החדש, שייכנס לתוקף בשבוע הבא.

"חוק נטול שיניים ומסורס"

אתמול אותתה רשות ני"ע לראשונה כי היא עשויה לפעול כנגד מחטפי השכר. עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות לני"ע, אמרה כי "חברה ש'גונבת סוסים' ולא מתייחסת לשיקולי החוק עלולה למצוא את עצמה בבעיה". כן ציינה גוטמן-עמירה כי הדירקטורים בחברה כזו עלולים להיגרר לביהמ"ש בטענה כי התעלמו מהסטנדרט שהציב החוק.

דבריה של גוטמן לא עזרו להרגיע את יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', שקראה היום לרשות ני"ע לעצור את "השתוללות השכר המתרחשת בימים אלה בחברות הציבוריות". יחימוביץ פנתה ליו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, בדרישה לנקוט צעדי אכיפה אישיים כנגד בעלי שליטה ודירקטורים, שיהיו שותפים לאישורי חבילות השכר.

"בסוף כולן ייכנסו תחת אותו חוק"

לעומתה, באיגוד החברות הציבוריות רואים את המתרחש בימים האחרונים בזווית אחרת. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר כי "לדעתי אין שום דבר מכוון. כינוס אסיפה כללית לוקח זמן, ותהליכי אישור שכר בחברות ציבוריות מתנהל לאורך כל השנה. בסופו של דבר, כולן ייכנסו תחת אותו חוק, ולא יהיה ממנו פטור לאף חברה".

למרות הביקורת, רצף הדיווחים הבלתי נגמר של אישורי שכר למנהלים נמשך. בין העדכונים האחרונים בולט זה של חברת אלרוב נדל"ן שבשליטת אלפרד אקירוב. זו הודיעה היום על הארכת משך העסקתו של המנכ"ל, רון גלר, ב-4 שנים, עד סוף 2016. גלר צפוי ליהנות מדמי ניהול חודשיים של 115 אלף שקל, צמוד למדד, ומהטבות נוספות. בנוסף, אלרוב אישרה לגלר קבלת מענקים של 1.5 מיליון שקל בגין 2012, ועלות שכרו לשנה זו צפויה לעמוד על 3.3 מיליון שקל.

ממה הם מנסים להתחמק: מה קובע חוק שכר הבכירים

חוק שכר הבכירים (תיקון 20 לחוק החברות), גובש על סמך המלצות ועדת נאמן, שבראשות שר המשפטים יעקב נאמן. הוא אושר בתחילת החודש שעבר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, וייכנס לתוקף בשבוע הבא (ה-12 לדצמבר).

החוק כולל כמה רפורמות מרחיקות לכת. אחת מהן היא הקמת ועדת תגמול, אשר תמליץ לדירקטוריון על מדיניות תגמול לכל נושאי המשרה בחברה. ועדה זו תורכב מדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים. מדיניות התגמול של חברה תובא לאישור האסיפה הכללית, ותידרש להתייחס לשיקולים ולאמות מידה, בהתאם לקבוע בחוק, במטרה לקשור בין ביצועי נושא המשרה לשכרו. לפי התיקון לחוק, מדיניות התגמול שתיקבע תידרש לקבל את אישור בעלי מניות המיעוט באסיפה הכללית.

מדיניות התגמול תידרש להתחשב בכמה שיקולים, ובהם קידום מטרות החברה, יצירת תמריצים ראויים לנושאי המשרה, והתחשבות בגודל החברה ואופי פעילותה. אם תנאי ההעסקה כוללים רכיבי תגמול משתנים, המדיניות תתבקש להתייחס לטווח הזמן שבעבורו הם נקבעו, ולתרומת נושא המשרה להשגת יעדי החברה ומטרותיה, בהתאם לתפקידו.

שיקולים נוספים שעל החברה להתייחס אליהם הם השכלתו, ניסיונו ורמת מקצועיותו של נושא המשרה. מדיניות התגמול תידרש גם להביא בחשבון את היחס שבין תנאי הכהונה של נושאי המשרה הבכירים, לבין תנאי יתר עובדי החברה, והשפעת פערי השכר על יחסי העבודה בחברה.

 המנהלים הבולטים