השחקנית רוזינה קמבוס הובאה היום למנוחות

היום הובאה למנוחות השחקנית רוזינה קמבוס, שהלכה אמש לעולמה שלושה שבועות לפני יום הולדתה ה-61, בעקבות מאבק ממושך במחלת הסרטן. היום (ד') ב-12:00 הוצב ארונה על במת התיאטרון הקאמרי, שם המשיכה להופיע עד יומה האחרון למרות הטיפולים הקשים שעברה, ומאות קולגות, חברים, בני משפחה וקהל שהתענג במשך שנים על התפקידים הבלתי נשכחים שגילמה, עבר על פניו לחלוק לה כבוד אחרון.

קמבוס הותירה בעל, דורון עוז-עמי, ושני בנים, טומי ואדם.

כאמור, למרות מחלתה הקשה סירבה רוזינה קמבוס להאט את קצב פעילותה כשחקנית והשנים האחרונות בחייה הפכו גם לפוריות בקריירה הארוכה שלה, אמנותית ומסחרית. התפקיד האחרון שגילמה על הבמה היה בקומדיה "בית ספר לנשים" מאת מולייר, אחת ההצלחות הגדולות של העונה הנוכחית בתיאטראות הקאמרי וחיפה (שהפיקו אותו במשותף). במקביל המשיכה לשחק בקומדיה השחורה "אורזי מזוודות" מאת חנוך לוין, בקומדיות "הכתובה" ו"שמו הולך לפניו" מאת אפרים קישון (שתיהן הועלו יותר מ-350 פעם כל אחת), זכתה בפרס אופיר על משחקה בסרט "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", הצטלמה לסדרות הטלוויזיה "משפחה לא בוחרים" ו"אמא ואבאז" ואף הייתה מועמדת לפרס השחקנית המצטיינת בהפקה זרה בטקס פרסי הלן הייז היוקרתי, על הופעתה קורעת הלב כניצולת שואה המגדלת תינוק ערבי שננטש במחזה "השיבה לחיפה" מאת בעז גאון. "אני לא מפסיקה לעבוד. אם אפסיק לעבוד אאבד את השפיות", אמרה קמבוס בראיון שהעניקה לפני שנתיים ובו התייחסה לראשונה למאבקה במחלת הסרטן, "כולם בתיאטרון אמרו לי: 'אין כמוך גיבורה, את השראה, ממך לוקחים את המוזה'. אמרתי: 'אני לא גיבורה, אני לא נכנעת וכל מה שאפשר לעשות אעשה כל עוד הגוף מאפשר'. אני מצטערת לומר אבל אין לי חרדות. אף אחד לא יודע מה יהיה מחר, אז למה לחשוב על המוות. אין לי זמן לרחמים עצמיים. אין לי זמן לבזבז על שטויות. אני רוצה להיות חיונית ולחיות עד תום הנשמה. לא לחיות ליד החיים אלא בתוך החיים".

היום, כאמור, ירדה קמבוס מהבמה בפעם האחרונה.