המזהם משלם

אביגדור ליברמן מנהל את המפלגה שלו כאילו הייתה חברה כלכלית. לשיטתו, מי שלא מביא תרומה - אבל גם לא מזיק - יכול להישאר במפלגה. אבל מי שתרם ובמקביל גרם נזק לקופה האלקטורלית, הוא זה שישלם בסוף את המחיר. המזהם משלם.

כל עוד הדברים נעשים בחדרי חדרים, אין לליברמן בעיה איתם, אבל ברגע שעושים אותם מהמקפצה, מי שעומד מאחוריהם מוצא את עצמו מחוץ לבריכה. אצל ליברמן הופכים מנכס לנטל בתוך דקה.

המבחן העליון של ליברמן כשהוא בא לבחור רשימה הוא הנאמנות. זה הדבר הבסיסי והכי חשוב. אחר כך באות כל התכונות האחרות. אנסטסיה מיכאלי וסטס מיסז'ניקוב לא כשלו במבחן הנאמנות. מיסז'נקוב, בחור אינטליגנטי יותר ממרבית חברי הכנסת של המפלגה, אדם אהוד עם יכולות ביצוע שבאו לידי ביטוי בכל תפקיד שבו נשא, נטול רוע וזדון, הסתבך בשטויות. מיכאלי אהובה ופופולרית לא פחות ממיסז'ניקוב בציבור הרוסי. לו היו מתקיימים פריימריז במפלגה, שניהם היו מתברגים במקומות גבוהים. המקלחת שעשתה לראלב מג'אדלה לא פגעה באלקטורט הרוסי אלא בדימוי של מפלגתו של ליברמן בקרב כלל הציבור.

ליברמן עושה הכול כדי להכשיר את דרכו לראשות הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין מסייע לו בעניין התיק ובהפיכת הקלישאה שההר הוליד עכבר - לאמיתית, וסולל לו את הדרך לכיבוש הפסגה. אז אם בדרך צריך להעלות קורבן את אנסטסיה, נו, אז לא נורא. ליברמן כבר מזמן הפסיק לפזול לקהל הרוסי. עכשיו הוא צריך את כלל הציבור, ואין ספק שהציבור הזה מעריך יותר את מי שמסוגל לחתוך בבשר החי, לבצע ניתוחים כואבים ולהרחיק אנשים גם אם בקרב הציבור הרוסי הם פופולריים.

מכיוון שמיכאלי ומיסז'ניקוב גרמו לישראל ביתנו בושות אבל לא כשלו במבחן הנאמנות, נתן להם ליברמן את האפשרות לפרוש בכבוד. על-פי הקודים הרוסיים, הוא הציע לשניהם הצעה שאי אפשר לסרב לה. הוא שמר על כבודם והבטיח בכל מקום לפרגן להם, ואפשר להיות בטוחים שגם ידאג להם לג'ובים ביום שאחרי. ליברמן מעריך נאמנות ולא מפקיר פצועים בשטח. אחרי שפצע אותם הוא גם זה שמטפל בהם.

המקרה של דני איילון שונה לגמרי. אצלו זיהה יו"ר ישראל ביתנו חוסר נאמנות לבוס ונאמנות יתר לכתבים, ולליברמן נמאס לשמוע מה חושב הסגן שלו במשרד החוץ דרך העיתונים.

ליברמן שבוי בדימוי שיצר לעצמו, של איש חזק, שיודע לקבל החלטות קשות ולחתוך בבשר החי. לגנותו אפשר לומר שהוא אוהב להקיף את עצמו בגמדים, ביסמנים. הוא דורש צייתנות ונאמנות מוחלטת כמו רס"ר בבסיס טירונים. לשבחו ייאמר שהוא יודע לקבל החלטות קשות ולבצע אותן, גם אם הן לא פופולריות, מבלי להתחבא מאחורי אחרים. את ההוצאות להורג הוא מבצע במו ידיו.

הנתונים האלה מביאים למסקנה שהעימות הבא שיתרחש במפלגה יהיה עם יאיר שמיר. השאלה היא לא אם הוא יתרחש או לא, אלא מתי. גם שמיר עלול למצוא את עצמו במצב שמנסים להצעיד אותו בשלשות, אלא שלאדם בגילו, במעמדו ולאור ייחוסו ועברו, לא בטוח שזה יתאים. סביר להניח שהוא לא יהיה אסיר תודה כמו האחרים. לאחרים, דרך אגב, שחלקם מאוכזבים מכך שנזרקו באכזריות מהמפלגה בן-לילה, צריך להזכיר שהם גם עלו לגדולה בן-לילה. לא בזכות פעילות פוליטית רבת שנים.

 ליברמן

lilachwe@gmail.com